השר נאמן: משבר הגיור חמור מהאיום האיראני
שר המשפטים טען בכנס של מכללת "שערי משפט" באפרת כי משבר הגיור מאיים על קיום המדינה היהודית יותר מהגרעין האיראני. ומה עושים בנידון - "אעביר עשרות רבנים ששירתו בצה"ל לכהן כדיינים מתנדבים בבתי הדין לגיור"
"צריך לקחת עשרות רבנים ששירתו בצה"ל ולמנות אותם כדיינים מתנדבים בבתי הדין לגיור" – כך מציע הערב (ג') שר המשפטים יעקב נאמן כפיתרון למשבר במערך הגיור. לדבריו, אין צורך בהליך חקיקה ארוך ומסורבל כדי להוביל מהלך שכזה אלא בהחלטת ממשלה בלבד, עליה אמר: "אעביר אותה ויהי מה". הצעה דומה נידונה על ידי "ועדת חלפון" לרפורמה במערך הגיור, אך זו נדחתה על ידי ראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט, עד לבירור חוקיותה.
נאמן נאם בכינוס בנושא הגיור שקיימו מכללת "שערי משפט" והמועצה המקומית אפרת לקראת חג השבועות.
שר המשפטים טען בכינוס כי "המשימה הלאומית מספר אחת במדינת ישראל איננה הגרעין האיראני או המשבר הכלכלי אלא נושא הגיור... הבעיה הפנימית שלנו היא שנפסיק להיות מדינה יהודית... מדינת ישראל לא תהיה קיימת אם נמשיך כך". עם זאת הפגין פרופ' נאמן אופטימיות ואמר: "אני יודע ששמים לנו בדרך כל מיני מוקשים ומכשולים, אבל בכוחות משותפים נתגבר עליהם".
השר נאמן התייחס למצוקת למעלה מ-300 אלף עולים מברית המועצות ובני משפחותיהם שרואים עצמם כיהודים, אך אינם מוכרים כך על-פי ההלכה. ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון, הגדיר לפני כעשור את גיורם כמשימה לאומית והקים את מערך הגיור במשרד רה"מ. עד כה לא הגשים המערך את יעודו ואתמול פורסם כי בשנה האחרונה התגיירו פחות מאלף יוצאי חבר העמים.
"שנאת חינם מקשה על הפתרון"
שר ההסברה, יולי אדלשטיין, הזהיר גם הוא בכינוס מהשלכות המשבר, למשל כאשר בני זוג שנולדו וגדלו כישראלים יגלו בבואם להינשא שאחד מהם אינו יהודי. "אפשר לומר די בביטחה שבעוד דור או שניים נהיה עדים לטרגדיות אנושיות רבות", אמר, "אנחנו יושבים על בעיה גדולה שעוד לא התפתחה למימדים שהיא תתפתח". עוד טען אדלשטיין כי "קיימת שנאת חינם בין גופים שונים ורבנים שונים שעוסקים בעניין" – דבר שמקשה עוד על פיתרון המשבר.
יו"ר המכון ללימודי יהדות,
פרופ' בני איש-שלום, הוסיף: "זהו משבר עמוק שמאיים על זהותה היהודית של המדינה, משום שיש סכנה להיווצרותם של שני עמים יהודיים במדינת ישראל". איש-שלום ציין שלושה גורמים שלדעתו "תוקעים את המערכת" – עניינים בירוקרטים, אנושיים והלכתיים, והאשים בעלי תפקידים במערך הגיור בכך שאינם רואים את ייעודם בקידום הנושא אלא בהערמת קשיים.
על ההיבט ההלכתי אמר: "המחלוקת בסוגיית הגיור לגיטימית כמו בכל נושא בהלכה, וכך היה מאז ומעולם, אבל הלכה כבית הלל ואנחנו נמצאים במצב שהלכה נפסקת כבית שמאי. את הדבר הזה צריך לשנות". לדבריו, "לא לגיטימי לעשות דה-לגיטימציה למי שמוצא דרך להקל במסגרת ההלכה". הוא קרא ל"התמודדות אמיצה" של רבני הציונות הדתית עם הפן ההלכתי של הגיור.
רב המועצה המקומית אפרת, שלמה ריסקין, קרא בכינוס להפרטת בתי הדין לגיור נוכח המשבר.
סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, פרופ' ידידיה שטרן, התייחס להצעה, ואמר: "זו ההוכחה ששירותי הדת בישראל הם הבעיה ולא הפיתרון. הפרדת הדת מהמדינה היא דבר ברור מאליו אם לא נפתור את בעיית הגיור ומהר". לדבריו, שאלת הגיור תקבע האם יהיו נישואים אזרחיים בישראל, כיוון שאם יחיו בה בדור הבא מיליון לא-יהודים – לא ניתן יהיה למנוע מהם את האפשרות להתחתן."אין פה בעיה דתית-הלכתית או בירוקרטית", סיכם שטרן, "זהו משבר שצריך פיתרון פוליטי".