מה יהיה עם הגזענות נגד נשים "רוסיות"?
הביטוי "הרוסיה", שעלה שוב באחרונה בהקשר של פרשת רצח דנה בנט, הוא עתיר רייטינג ועמוס רגשות שליליים בציבור הישראלי. נשים עולות מרוסיה הן כמו סדין אדום לחברה הישראלית. מידי יום הן נתקלות בהערות גזעניות ובסטריאוטיפים. למה אנחנו מרגישים כל כך מאוימים?
אי אפשר לקרא את המילים האלה בלי להתקומם. כאילו יושב לו גבר שה תמים, כל היום עושה חסדים ותורם לצדקה, ואז מגיעה "הרוסיה" הזאת והורסת לו את החיים.
לא לשווא הודגשו הכותרות האלה בעיתונים. הביטוי "הרוסיה" הוא עתיר רייטינג ועמוס רגשות שליליים בציבור הישראלי. נשים עולות מרוסיה הן כמו סדין אדום לחברה הישראלית. מידי יום הן נתקלות בהערות גזעניות ובסטריאוטיפים. אבל נוסף לסטיגמה של רוסיה-זונה ביטוי גנאי חדש: מקרבת את הסוף של הגבר. רצינו להיות כמו אמריקה? אז ברכות: יש לנו חשוד ברצח סדרתי והערות גזעניות שמשתכללות עם הזמן, ממש כמו באמריקה.
נשים שהמילה טיפוח היא השם האמצעי שלהן
יש בארץ גברים ונשים המתייחסים אל נשים רוסיות כאל הורסות משפחות. יש גברים הפוסלים היכרויות עם רוסיות משום אותו פחד לא ברור, אולי אותו פחד שיש לגברים פחדנים מפני נשים מלאות עוצמה ויופי. עובדה שמשהו קרה לגבר הישראלי מאז שהגיעה העלייה הרוסית: הוא הכיר נשים שהמילה טיפוח היא השם האמצעי שלהן, נשים שהשכלה היא דבר סקסי בעיניהן, והשילוב ביניהם הוא משהו שהיה חסר לו. למרות שהוכח במחקרים רבים שהעוסקות בזנות הן בכלל תיירות מנוצלות, עדיין לכי תוכיחי שאת לא זונה.
הנשים הרוסיות שאני מכירה הן חידתיות במידה, חכמות, ויש להם שמות של נסיכות - יוליה, אלה, אוקסנה. ואולי זה מה שכה מגרה ומאיים כאחד?
לא מזמן התחוללה במשרדי דרמה קטנה, כשהגיע גבר וסיפר שאיזו רוסיה "תפסה" את החבר הכי טוב שלו, ובגללה הוא עזב את הבית. שאלתי אותו אם ייתכן שהקשר בין חברו לבין רעייתו עמד ממילא על כרעי תרנגולת, אבל לא היה עם מי לדבר. השנאה שחש היתה עצומה. ואם יש משהו שחלק מהנשים והגברים בארץ מסכימים עליו זה על ההרס שנשים רוסיות מותירות אחריהן.
אם עולם הדייטינג הוא מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית, הרי שבעולם הזה השנאה היא עזה יותר והגזענות חוגגת. בעולם הפו"פ פסילות יכולות להיות בגלל שומה בסנטר, לכן יש קלות בלתי נסבלת בה נשים רוסיות נתקלות בדחייה על רקע גזעני. בנוסף, הן נאלצות להתמודד עם מחשבתו של הגבר הישראלי על המתירנות והמהירות בה הן מוכנות להיכנס למיטה. חברה סיפרה לי שהכירה בחור בדייט, ובמקום שלום הוא שאל: "אה, את רוסיה?" כאילו אמר לה "בואי נחסוך במילים, אני גר כאן קרוב". מצד שני עומדים גברים שמעוניינים בנשים רוסיות, אבל החשש מפני מה החברה והמשפחה יגידו גובר על הרצון שלהם והם מוותרים.
דימוי של פאם-פטאל חוטפת בעלים
הסטיגמה של נשים רוסיות בתור ליליות, פאם-פטאליות, ציידות חוטפות-בעלים, מקשה על כניסתן לכור ההיתוך הישראלי. אם תוסיפו לכך את החשש לפעמים לגבי יהדותן של חלק מאותן נשים, והרי והרי לכם כלה שמשפחות רבות לא יסכימו לקבל.
אולי תורמת לכך העובדה שהן כלל אינן רוצות להימס בכור ההיתוך הישראלי, אלא בוחרות להישאר מי שהן: נשים שנולדו ברוסיה, עם תרבות רוסית, שעלו ארצה ואינן מוכנות להשתנות עבור אף אחד.
ואולי זה מה שמקומם. ממש כפי שמרינה מקסימיליאן-בלומין מואשמת שחיוך המונה ליזה היהיר שלה שאינו מש מפניה. היא יודעת שלעולם לא ממש תשתייך לכאן, ולא בטוח שהיא בכלל רוצה את החיבוק של החברה הישראלית, את הדביקות הלחה הזו. וזה מעורר את רגשי הנחיתות שלנו.
הנשים המרתקות שפגשתי בחוג לפילוסופיה באוניברטיסה היו רוסיות. מה שזכור לי במיוחד היה האומץ המחשבתי של אחת מהן, שנעמדה על הכסא באמצע השיעור וניסתה להוכיח למרצה דבר מה על אודות הקיום שלה בחלל.
ואולי הביטחון הזה בכלל, ובנשיות בפרט מבלי להתנצל, זה מה שמסקרן ומאיים עלינו כחברה. מעורר אנטגוניזם. אולי משום כך קל לנו לשנוא נשים כאלה, ומשפט כמו "הרוסיה הזאת תביא את הסוף שלך" עובר על ידינו כאילו כלום.
טוקבקים כדורבנות:
איך זה דווקא יהודים כ"כ גזענים? / אנה, קליפורניה
אני "רוסיה". עליתי לארץ בגיל שנתיים וכרגע אני גרה בארה"ב. כשהייתי בארץ הרבה היו גזענים כלפיי וכלפיי המשפחה שלי. למה? בגלל שהעליה הרוסית היא העלייה האחרונה. כשתהייה עוד עלייה גדולה, נגיד של אמריקאים, אז כל תשומת הלב תעבור אליהם. תמיד היתה גזענות בארץ כלפי מרוקאים, טוניסאים, תימנים וכו'. זה יעבור, ובינתיים צריך להשלים עם זה. אני כבר השלמתי עם זה מזמן, ואם יש אנשים שזה מפריע להם שאני רוסיה, אז אני פשוט מבינה שרמת האינטליגנציה שלהם רדודה ביותר ועדיף לא לתקשר איתם! :-)
יש הרבה ישראלים צברים שהם לא גזענים ולא חשוב להם מה העדה שלך, העיקר שאתה בנאדם טוב.
מה שאני גם לא מבינה זה איך זה יכול להיות שדווקא יהודים כל כך גזענים בתוך המדינה שלהם. העם צריך להתאחד, או שיקרה אסון.
גם אנחנו סבלנו בשואה בדיוק כמוכם ואיתכם / אלמונית
אחרי 19 שנה בארץ עצוב לשמוע דברים כאלה. האמת שחשבתי שהכל מאחוריי כבר, ושאנשים כבר פחות גזענים. אפילו כתבה כזאת לא עוררה אצלכם טיפת אמפתיה למישהו ששונה מכם. גם אנחנו סבלנו בשואה בדיוק כמוכם ואיתכם. איך אתם יכולים להגיד ש"העם הרוסי" פחות טוב מכם??? ההורים שלי עבדו קשה מאוד בשביל שאני ואחיותיי נגיע למה שאנחנו היום. אחותי שירתה בצבא בתור לוחמת שלוש שנים, מה שאני בטוחה שהרבה "מהישראליות" לא עשו. ובזמן שהן הכינו קפה למפקד, אחותי הגנה עליכם!!! יש לנו אולי מנטליות שונה, תרבות שונה, אך היא אינה פוגעת באף אחד! עם שכולו מלא בשנאה ושכול מפנה את כל הרוע לאחיו ואחיותיו במקום למי שבאמת צריך.
לא כולם אותו הדבר, ובכל "עם" יש טוב ויש רע. תפתחו קצת את הלב ותקבלו גם מישהו שבא ממקום אחר, שנלחם בשביל להיות איפה שהוא היום.
גם את חטאת בחטא הסטריאוטיפיזציה / לולה מהפאב, תל אביב
דורית דוד, נגעת בנקודה חשובה אבל גם את חטאת בחטא הסטריאוטיפיזציה.
יש גזענות ואת צודקת, אבל גזענות וסטריאוטיפים פועלים לשני הצדדים - לטוב ולרע. את הרי לא באמת מאמינה שרוסיה= טיפוח. בואי לשוק הכרמל ותראי שלא כך הדברים. אצל הרוסיות/אשכזיות/מרוקאיות/עירקיות יהיו נשים מטופחות וכאלו שלא, משכילות וחסרות השכלה. בכל עדה ישנם מגוון טיפוסים.
נראה לי שהדרך הכי טובה להסביר את הרגשות המעורבים של חלק מהאנשים בארץ לרוסיות היא עפ"י תיאוריית "הזר" של זימל, הגורסת כי הזרות והשוני של האנשים "מבחוץ" מעוררים בקרב הקבוצה בה נטמע הזר רגשות ודפוסי התנהגות שונים.
כל אחד מנסה לרומם את עצמו על גבי סטיגמות של אחרים / זווית חדה
זה ממש סרקסטי איך כל אחד מנסה לרומם את עצמו על גבי סטיגמות לגבי השונה ממנו. אפשר לחשוב שכל אחד/ת כאן מכירים אל כ-ל הרוסיות, או את כ-ל המזרחים, או את כ-ל שאר יוצאי הארצות האחרות. הרי כל אחד מדבר מנקודת מבט של מספר מצוצמם שהוא נתקל או נפגש בהם, ועל כך בונה את השקפת עולמו.
ברגע שאתה שלם עם התרבות שממנה צמחת, לא תחפש להכפיש את האחר. זה בדיוק כמו בכל קטע אחר בחיים. במקום בו אנו חשים עצמנו חלשים, מקופחים, מתוסכלים, נטיל את כל זאת על השונה מאיתנו, בין אם זה בקטע התרבותי, בין אם זה בקטע האישי, הכלכלי, ההשכלתי, הצורני ושאר רבדים באדם.
לא יעזור דבר לשנות השקפה של אדם ברגע שזה נובע ממקום חלש בתוכו, וכל אירוע או מפגש או שמיעה המחזקים את דעתו, יהיה בטוח יותר כי הוא צודק. ומטבע הדברים שיאטום אוזנו ומוחו למה שאינו מתאים לחשיבתו או יתרה מכך, סותר אותה. זהו טבעו של האדם מקדמת דנא...
סטיגמות ועולם הדייטינג / ספקניסטן
עולם הדייטינג רווי בסטיגמות, כי זה תפקידן: למלא לנו פערי מידע. ככל שזירת ההכרות היא יותר וירטואלית, כך פערי המידע גדלים (מה לעשות, שום כרטיס בשום ג'יידייט לא יכול להכיל אדם ומלואו), ובהתאמה, כך ששים המחפשים והמחפשות להשלים אותם באמצעות סטיגמות. זה מקל על הסינון, מאפשר שלא להתאמץ יתר על המידה בלהבין מי עומד מולך, ובאופן כללי, די כיף.
כרגיל, המסקנה היא כפולה: קודם כל, לא לקחת ללב כשהסטיגמות האלו מופנות כלפייך (ותראו לי יוצאת-חבר-העמים שמחתה מרה כשרמזו לה שהיא משכילה. ומה רע לעזאזל במתירנות מינית?) . ושנית, כמאמר שרי אריסון, מה-שזה-לא-יהיה מתחיל בתוכנו. תתחילו להיות מודעים לפעמים שבהם הדעות הקדומות שלכם מעיבות על השיפוט, ותחליטו בעצמכם אם יש או אין לכם כוח להפעיל קצת חשיבה עצמאית.
מראה מכוערת של חברה שבטית ומפוררת / דני
מניתוח התגובות משתקפת תמונת פניה העגומה של החברה הישראלית בשנת 2009 - כן כן, אתם מסתכלים כאן בסוג של מראה והתמונה לא מלבבת, בלשון המעטה. אנחנו חברה גזענית, שבטית, מפוררת לקבוצות ותתי-קבוצות שכל אחת מהן מתבצרת בזהותה האתנית והשבטית.
כמובן, תאמרו, הרי יש כאלה שלא, ויש כאלה שמתערים בין הקבוצות השונות ולא מתבצרים בזהותם הצרה... אבל 1000 תגובות של כתבה אקראית אחת שעוסקת בקבוצה אתנית אחת בחברה הישראלית מעידות אחרת.
פלורליזם? לא אצל כולם, זה בטוח.
דעות קדומות, גזענות וסטריאוטיפים? או, אותם יש לנו בשפע.
לפנייה לכתב/ת 
