שבוע לבחירות: האם לבנון תגיד כן לזקָן?

זה תקופה ארוכה שלבנון שקועה בתוך קמפיין קדחתני, לקראת הבחירות שייערכו בה ביום ראשון הקרוב. בשונה מן הבחירות הקודמות ב-2005, שתרמו רבות למתח הפנימי שלתוכו הידרדרה המדינה, הבחירות יתקיימו ביום אחד ולא בארבעה סבבים על פני חודש שלם, כפי שהיה בעבר. על פי אתרי אינטרנט לבנוניים, מספר המצביעים שנרשמו מבעוד מועד כדי להשתתף בבחירות עומד על כ-3.15 מיליון (מהם 1.9 מיליון מוסלמים ו- 1.25 מיליון נוצרים). עם אלה נמנים גם מצביעים שגרים בחו"ל ויגיעו ללבנון במיוחד כדי להצביע.

בבחירות אלה יצטרכו המצביעים לבחור את נציגם במחוז שבו הם רשומים. בסך הכל מתמודדים 587 מועמדים על 128 מושבים בפרלמנט, המחולקים על פי מפתח עדתי: 34 מארונים, 27 סונים, 27 שיעים, 8 דרוזים ועוד. זאת, לפי פרישה מחוזית: מפת הבחירות מחלקת את לבנון לחמש נפות מרכזיות (ביירות, הר הלבנון, דרום לבנון, הבקעה וצפון לבנון) כאשר כל נפה מחולקת למחוזות. בכל מחוז נקבע מראש מספר המושבים לכל עדה והמתמודדים השונים מתחרים ביניהם על כל מושב.

בבחירות הנוכחיות הוכנסו מעט שינויים בייצוג של כמה מחוזות, למשל, במחוז ביירות – שבו שלט מחנהו של ראש המחנה האנטי-סורי, סעד אל-חרירי. ב"הסכם דוחא" שהביא לסוף ההתנגשות האלימה האחרונה בין חיזבאללה למחנה האנטי סורי אשתקד, נקבע בין היתר כי מפתח המושבים ואופן חלוקות המחוזות ישונה באופן שיקהה מעט את כוחו של אל-חרירי - צעד שאמור לסייע לחיזבאללה ולבני בריתו הפוליטיים, ובעיקר למנהיג המארוני, הגנרל בדימוס מישל עון. זהו רק שינוי אחד מיני רבים שחיזבאללה דרש - וקיבל.

שקר הסקר?

הספקולציות על התוצאות האפשריות של הבחירות מחריפות את המתח הפוליטי העצום שבו שרויה לבנון. החוק האוסר על פרסום סקרים עשרה ימים לפני הבחירות, אשר נכנס לתוקפו בסוף השבוע בחתימתו של שר הפנים, זיאד בארוד, רק מוסיף למתיחות.

כמה מהסקרים שכבר התפרסמו מצביעים על התחזקות משמעותית של חיזבאללה ובני בריתו. סקר שפירסמה תנועתו של הגנרל עון לפני חמישה ימים, שזכה באופן טבעי להבלטה בכלי התקשורת של חיזבאללה, מעניק 67 מושבים למחנה הפוליטי של חיזבאללה, לעומת 56 למחנהו של אל-חרירי. שאר המושבים התחלקו בין מועמדים שנוטים לתמוך באחד משני המחנות, או בין עצמאיים. זהו כמובן לא סקר אובייקטיבי - אך הוא מצטרף לסקרים אחרים שפורסמו באפריל ובמאי, שהעידו כי המחנה של חיזבאללה נהנה מיתרון על המחנה האנטי-סורי. בסקר שפורסם בלבנון יומיים קודם נהנה מחנה חיזבאללה מיתרון גדול יותר: 67-44.

תמיד כדאי לנהוג בזהירות בתוצאות הסקרים, ובלבנון מוטב להיזהר שבעתיים. זאת, מאחר שקשה, אם בכלל אפשרי, למצוא במדינה סקר "אובייקטיבי" - שאינו נתמך על ידי בעל עניין כלשהו. כמו כן, ישנם סקרים שמהם עולה תמונת מצב צמודה הרבה יותר. מדיווחים של הימים האחרונים עולה כי הפער בין המחנות קטן הרבה יותר - וכי הקרב עוד פתוח.

שופע הופעות טלוויזיוניות. נסראללה, בשבוע שעבר (צילום: רויטרס) 

הבחירות המושחתות ביותר

תרחיש פוליטי נוסף עליו מדברים בלבנון בימים האחרונים הוא הקמתה של מעין "רשימת מרכז" של חברי פרלמנט מארוניים עצמאיים שאינם מזוהים עם אף אחד משני הזרמים. החשש הוא שאם יווצר בסופו של דבר תיקו, המערכת הלבנונית תיקלע למשבר עמוק יותר. המדובר ביוזמה שמוביל נשיא לבנון, מישל סולימאן, שאמורה לאגד 5-7 חברי פרלמנט מארוניים, בהם שר ההגנה, מישל אל-מור, ויועצו של סולימאן, נאזר אל-ח'ורי. גוש זה אמור להוות את לשון המאזניים ואולי להביא להכרעה יחד עם גורמים נוספים שיחברו אליו - אך לפי שעה מדובר בתרחיש שטרם גובש סופית.

תמונת המצב המורכבת עשויה להסביר מדוע מדובר במערכת הבחירות היקרה ביותר אי פעם בלבנון, אפילו במובנים של "תמיכה" של גורמים חיצוניים הבוחשים במערכת הבחירות הלבנונית. על פי הערכות זהירות נשפכו עד כה מאות מיליוני דולרים בניסיון לקנות השפעה בפרלמנט שיוקם בקרוב.

ברשת האינטרנט ובאתר "פייסבוק" נפתחו אתרים של בעלי זכות בחירה שמאסו במערכת הפוליטית הקיימת אותה הם רואים כמושחתת. "בכל ארבע שנים יש לשכבה המדוכאת הזכות לבחור מי ידכא אותה", כתבו כמה בעלי זכות בחירה שבחרו בהזדמנות זו להציע את קולם למכירה בסכום של מינימום 600 דולרים להצבעה עבור כל מועמד. "החשאיות מובטחת. המחירים הם קבועים וסופיים", נכתב בהצעת המחיר.

עדות לכך גם ניתן היה למצוא בדברים שאמר המתמודד העצמאי, וליד מאלוף, ל"ניו יורק טיימס", בכתבה שפורסמה בעיתון לפני כחודש. "אתן את קולי למי שישלם יותר. לא אתפשר על פחות מ- 800 דולרים", אמר לעיתון. לאור דברים אלה, אין פלא שרבים סבורים שמדובר בבחירות המושחתות ביותר בתולדות לבנון. תכניות סאטירה כבר כותשות את הפוליטיקאים שטרם נבחרו. באחד המערכונים, נראה פוליטיקאי מזמין מאבטח ואמבולנס לילד ששבר את הציפורן לפני הבחירות, לתדהמת אימו, אך מסרב לנחם את אותה משפחה אבלה אחרי הבחירות. וזוהי רק דוגמה אחת.

מחנה אל-חרירי עומד בפני התרסקות? (צילום: AP)

רק חיזבאללה יכול?

וכיצד נערך חיזבאללה לסוף המרוץ? מזכ"ל הארגון, חסן נסראללה, מנסה להגדיל את הנפח התקשורתי שלו ומרבה בעת האחרונה להופיע בטלוויזיה, תוך שהוא עושה שימוש בטקטיקה דומה לזו הרווחת בבחירות בישראל - האיומים הביטחוניים. נסראללה נדרש לשני טיעונים מרכזיים בכדי לקבוע שישראל ממשיכה לאיים על ביטחונה של לבנון: ה"חשיפה" המתמשכת של רשתות הריגול למען ישראל, והתרגיל הגדול של פיקוד העורף. לטענתו, ישראל ממשיכה להוות איום - וחיזבאללה הוא הפיתרון היחידי. במקביל, הוא מנסה למנוע ממצביעיו לשקוע בשאננות ולחשוב שהניצחון באזורים המזוהים על חיזבאללה מובטח, לצד ה"תחזוקה" הפוליטית השוטפת של בני בריתו.

אם כן, ייתכן שהבחירות הקרובות יהיו ציון דרך בתולדותיה של לבנון - ושחיזבאללה, שנכנס למשחק הפוליטי רק ב- 1992 ולא בלב שלם, על רקע התנגדותו של נסראללה,

יהפוך לגורם הגורם הדומיננטי במערכת הפוליטית בלבנון. כך או אחרת, בחיזבאללה כבר יכולים לסמן "וי" עצום לפחות על תוצאות הסקרים. לא כולם האמינו שאלה יהיו התוצאות לאחר קדנציה שבה ידעה לבנון מלחמה הרסנית בין ישראל לחיזבאללה, עימות פנימי אלים במיוחד ביוזמת חיזבאללה וכן בחישה של נסראללה בענייני האזור (התנגשות עם מצרים היא רק דוגמה אחת). נסראללה, כזכור, חשש מאד במהלך המלחמה ולאחריה ומיהר להבטיח פיצויים לכל משפחה שנפגעה מהמלחמה. האם הוא יחייך ביום ראשון בערב? ולמי תחייך לבנון - לאיראן או למערב? האם תימשך ההתכתשות הפוליטית הפנימית? בשבוע הבא נדע את התשובות.