"ישראל לא תיסוג מהשטחים בגלל 'מלחמות מים'"

התחממות כדור הארץ עלולה להביא גם את המציאות החמה ממילא במזרח התיכון לכדי פיצוץ - כך מעריך מחקר חדש. העילה, אומרים מחברי המחקר, היא מאבק רווי אינטרסים פוליטיים על מקורות המים המידלדלים.

את המחקר, שנערך במימון דני, חיברו אנשי המכון הבינלאומי לפיתוח בר קיימא - ארגון בינלאומי שמושבו בקנדה. הם חוששים שמאבקים כגון אלה ירתיעו את ישראל מכל מהלך של נסיגה משטחי יהודה ושומרון ומהגולן, ומאיבוד מקורות מים ומשאבי טבע אחרים.

כך למשל מציינים החוקרים שהגולן מספק כ-30 אחוז ממי הכנרת, ולכן אפשר ששיקולים הקשורים למשבר המים והחשש מפגיעה בחקלאות יטו את הכף נגד נסיגה מהשטח. "האפשרות העתידית של מלחמה על מקורות המים עלולה להוביל למסקנה שהדרך הטובה ביותר להתמודד עם אבדן מקורות המים היא לחזק את השליטה הצבאית עליהם", כותבים החוקרים. "ישראל כבר מנצלת את שינוי האקלים כתירוץ להגברת השליטה על מקורות המים באזור", הוסיפו.

גם בהקשר של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, טוענים החוקרים שהמים יהפכו בקרוב לסלע מחלוקת משמעותי ומרכזי. שינוי האקלים צפוי לגרום לעליית מפלס פני הים, ולהמלחה של אקוויפר החוף. בעוד שלישראל יש חלופות, לתושבי רצועת עזה אין. המלחה של אקוויפר החוץ משמעותה פגיעה במקור המים העיקרי של כמיליון וחצי בני אדם.

סוגיית המים טעונה לא רק בעזה. החוקרים טוענים כי ישראל שואבת כמויות מים גדולות גם מאקוויפר ההר, המשותף לה ולפלסטינים, אך בה בעת מגבילה את הכמות שהיא מתירה לפלסטינים לשאוב. "באזור שממילא נחשב לשחון, מודלים של שינוי האקלים חוזים טמפרטורות גבוהות יותר, אוויר יבש יותר ומזג אוויר בלתי יציב", כותבים החוקרים. "טמפרטורות גבוהות יותר ומיעוט משקעים יפחית את זרימת המים בנחלים ובמעיינות, יאט את קצב מילוי האקוויפרים ויהפוך את האזור לצחיח". החשש של החוקרים הוא שככל שירדו פחות גשמים, תשאב ישראל יותר מהמים שהיא חולקת עם הפלסטינים.

עוד בנושא:

• דו"ח: ההתחממות תחריף את המתיחות במזה"ת
• רשות המים: איננו גונבים מים לפלסטינים; להיפך
  

לא רק המים - גם פליטות גזי החממה עלולות להפוך לעילה לעימות צבאי. על פי התחזיות, ב-40 השנים הקרובות צפויה הטמפרטורה לעלות ב-2.5 עד 3.7 מעלות צלזיוס בקיץ, וב-2 עד 3 מעלות בחורף. אחת הסיבות, לדעת המדענים, היא פליטת גזי החממה. מדינות האזור פולטות יחד פחות מאחוז מסך פליטות גזי החממה בעולם, אך החלק היחסי של ישראל גדול מאוד. "ישראל פולטת 11.8 טונות גזי חממה לנפש לשנה - יותר אפילו מהממוצע לנפש במדינות אירופה (10.5). "זה עלול להעמיק את חוסר האמון של המערב גם בישראל, שתיראה כמי שתורמת לבעיה אך אינה יכולה או רוצה להיות חלק מהפיתרון".

גם הריבוי הטבעי עלול להפוך לעילה למתיחות. האוכלוסיה באזור (הכולל גם את לבנון, סוריה וירדן) צפויה לגדול מ-42 ל-71 מיליון נפש.

"הנתונים הללו מקשים מאוד על שיתוף פעולה בכל הקשור למשאבים משותפים, השקעות בנושא מים ואנרגיה ודרכים משותפות להתמודדות עם שינוי האקלים...", כותבים החוקרים. גם מדינות המקיימות יחסי שלום כמו טורקיה, סוריה ועיראק חולקות תחושות של חוסר אמון כאשר מדובר בנושאי מים, והדבר פוגע בהשקעות בחקלאות יעילה, אנרגיה וניהול מערכות מים".

החוקרים חוזרים שגם התיירות צפויה להיפגע. שינוי האקלים ועליית מפלס פני הים ישפיעו על החוף הלבנוני - בו מתרכזים 60 אחוז מהפעילות הכלכלית של המדינה. עונת הסקי תהיה קצרה יותר, מיזמי תיירות בחופי הים התיכון יהיו חשופים להצפות וגם תיירות הצלילה בים האדום תיפגע.