שתף קטע נבחר
 

עכשיו נסראללה מסוכן יותר

מתוסכל, זועם ומשוחרר מכבלי הממלכתיות, חיזבאללה שאחרי המפלה בבחירות הוא נמר פצוע, וכמוהו גם סוריה ואיראן. מי יספוג את האש?

ניצחון ה"חזית הכחולה" בבחירות בלבנון הוא תוצאה של פחד. לא של תקווה. בני כל העדות (חוץ מהשיעים) נתנו קולם למחנה חרירי כדי למנוע מהשיעים את האפשרות להפוך לגורם הדומיננטי במדינה וכדי למנוע מלבנון להפוך לגרורה של המחנה הרדיקאלי השיעי בהנהגת איראן וסוריה. רוב אזרחי לבנון חששו שאם ה"גוש הצהוב" בהובלת חיזבאללה ינצח, יקרה בלבנון, בתוך כמה שנים, מה שקרה בעיראק אחרי הפלישה האמריקנית; כלומר שינוי משטר. באמצעות השליטה בפרלמנט, בשיטות דמוקרטיות למהדרין, ישנו חיזבאללה ובעלי בריתה את חוקי הבחירות ואולי אפילו את החוקה, באופן שיתרגם את הרוב השיעי באוכלוסיה (לפי ההערכות - 40%) לשליטה מוחלטת במוסדות השלטון ובמדינה. במצב כזה יהיו כל העדות והאינטרסים שלהן תלויים בחסדיו של נסראללה ובחסדי דמשק וטהרן.

 

התסריט הזה הוא סיוט מנקודת ראות לבנונית. האיזון העדין בין העדות הוא המפתח לקיום יחדיו של בני העדות והדתות השונות בלבנון; הוא הרציונל שמכוחו הוקמה. הפיכתה של לבנון למדינה שיעית עלולה לקלוע אותה למלחמת אזרחים נוספת, שאולי אף תביא לפירוקה. אבל עוד לפני שהתממש סיוט זה, לניצחון מחנה חיזבאללה בבחירות היו עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת - גירוש החברות הבינלאומיות מלבנון והפסקת זרם ההשקעות וכספי הסיוע מהמערב וממדינות המפרץ. מה שיגרום להחרפת המצב הכלכלי החמור ממילא.

 

חשש נוסף היה שלבנון תהפוך למוצב קדמי של איראן, שתחליט מתי ברצונה להיכנס לעימות עם ישראל על גבם ועל גופותיהם של הלבנונים. האחרונים לא חששו שחיזבאללה, לפחות בעתיד הקרוב, יהפוך את לבנון למדינת הלכה שיעית. אבל ישנו חשש ממשי שהקשר התרבותי והמדיני המיוחד עם המערב ילך וידעך, כשלבנון תהפוך לגרורה של המחנה האיראני. בידודה של לבנון בזירה הערבית והבינלאומית מפחיד מאוד את הנוצרים, הסונים והדרוזים, השואבים את כוחם ומעמדם המיוחד בזירה הלאומית והבינלאומית מהקשר עם המערב.

 

נסראללה יכול להאשים רק את עצמו: ההרס שהמיט על לבנון באמצעות הפרובוקציה, שהובילה למלחמת לבנון השנייה עם ישראל; האיומים בנקמה על חיסול מורנייה; מלחמת האזרחים הקצרה בה פתח כדי לכפות על ממשלת סניורה לתת לו שליש חוסם בפרלמנט; ההשתעבדות המוחלטת לאינטרסים האיראניים; והבחישה הבלתי פוסקת בזירה הישראלית-פלסטינית - כל אלה הרתיעו את מרבית בני העדות האחרות. הם הבינו שאם חיזבאללה ובעלי בריתו ישתלטו פורמלית על מוסדות השלטון, תאבד היכולת המועטה לגייס תמיכה בינלאומית במקרה שישראל תצא למלחמת תגובה הרסנית. לשווא ניסה נסראללה להפגין איפוק ואחריות בתקופה שקדמה למערכת הבחירות - הלבנונים יודעים היטב עם מי יש להם עסק. הם יודעים שהנמר החיזבאללאי-איראני לא יהפוך את חברבורותיו.

 

אבל הנמר הזה הוא כעת נמר פצוע, ולכן גם מסוכן. לכאורה לא השתנה דבר בלבנון בעקבות הבחירות: "גוש ה-14 במרס", הנאמן לחרירי, שמר על כוחו, וחיזבאללה איבד רק מעט מגודלו בפרלמנט. בנוסף, ברור למדי שנסראללה יכול גם עתה לעשות כרצונו בלבנון, וכי איש לא ינסה לפרקו מטיליו וממערכי הביצורים שלו בדרום, מצפון לליטאני ובבקעת הלבנון. אבל חיזבאללה מתוסכל וזועם, וכמוהו האיראנים והסורים. ההצהרות שמשמיעים מנהיגי חיזבאללה זה כמה שעות, כי "יקבלו את הכרעת הבוחר הלבנוני", אינן משלות איש בלבנון וגם מחוץ לה; סביר לגמרי להניח שחיזבאללה ינסה להוכיח ללבנונים כי עשו טעות כשמנעו ממנו לנגוס חלק גדול יותר בעוגת השלטון.

 

הכסף הסעודי ניצח. אחמדי-נג'אד ישלם?

התבוסה בבחירות בלבנון היא לא רק כישלון פוליטי מקומי של חיזבאללה - זו תבוסה של איראן וסוריה, שהשקיעו כספים ומאמצים רבים במערכת הבחירות במאמץ להבטיח את ניצחון המחנה הנאמן להן. כמוהן עשו גם סעודיה ומדינות מפרץ אחרות, שתמכו במחנה חרירי. בסופו של דבר הכריעו הכספים הסעודיים את הכף, והמחנה הרדיקאלי השיעי ספג השפלה צורבת. לעובדה זו יהיו השלכות אזוריות על מעמדה של איראן באזור, ואולי אפילו על תוצאות הבחירות לנשיאות שם, שיתקיימו בעוד כשבועיים.


ניצחון הפחד, לא התקווה. חרירי (צילום: רויטרס)

 

כל אלה עלולים להשפיע על התנהלות חיזבאללה כבר בתקופה הקרובה. נסראללה עשוי - בעידוד טהרן ודמשק - לנטוש את הקו הממלכתי האחראי, אותו נקט לפני הבחירות כדי לאיים על מחנה חרירי, ולהכריח אותו להתחשב בו ובבעלי בריתו בהרכבת הממשלה החדשה. מאחר שאינו מועמד להיות שותף בכיר לשלטון, ידיו כבר אינן כבולות כפי שהיו עד לפני יממה, כשניסה לבצע "השתלטות רכה" על הממשל בלבנון. זו הסיבה שבלבנון חוששים עכשיו מאוד מהתלקחות מלחמת אזרחים ביוזמת חיזבאללה ושותפיו.

 

אבל ישנו גם כיוון פעולה אפשרי אחר: אין ספק שהארגון עדיין מורתע

 מתוצאות המלחמה האחרונה, ולכן לא ירצה להסתבך ולסבך את לבנון במלחמה כוללת עם ישראל. אבל נסראללה עלול בהחלט לנסות ליזום מתיחות מבוקרת, שתכריח את יריביו הפוליטיים בלבנון ליישר עמו קו. למשל, הגברת המאמצים לבצע פעולת נקם על חיסול עימאד מורנייה באזור הגבול או בחו"ל, מבלי לקחת אחריות. חיזבאללה עלול גם לנסות לירות על מטוסי ישראל, המבצעים גיחות צילום בשמי לבנון, ואולי אף להציב טילי נ"מ שסוריה תספק לו בבקעת הלבנון. מהלך שישראל כבר הודיעה שתראה בו התגרות מלחמתית.

 

מכאן שישראל צריכה עכשיו להגביר מאוד ערנות וכוננות בגבול לבנון ובמתקנים בחו"ל, וכמובן - לתקן במהירות ליקויים שנתגלעו בתרגיל העורף האחרון. לפחות לבינתיים, תוצאות הבחירות בארץ הארזים אינן יכולות ואינן צריכות לשמש צפירת הרגעה - אולי להיפך.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
נסראללה יכול להאשים רק את עצמו
צילום: AFP
מומלצים