אני בכלל מהיי-טק
הוא בכלל מתפרנס כיועץ משפטי, הוא תמיד נתקע בכתיבה ו"נוטות החסד" גרם לו לדמיין דברים מפלצתיים. קבלו את אלון חילו והשאלון הזהה שלנו
אלון חילו, יליד 1972, מועמד לפרס ספיר של מפעל הפיס על ספרו "אחוזת דג'אני", המספר מחדש של העלייה הראשונה מזווית פלסטינית. לפרנסתו עובץ כיועץ משפטי בחברת היי-טק. בוגר החוג לאמנות התיאטרון במסלול כתיבה דרמטית ודרמטורגיה באוניברסיטת תל אביב. ספרו הראשון "מות הנזיר" נכלל ברשימת המועמדים הסופית לפרס ספיר 2005, וזכה בפרס נשיא המדינה ליצירת ביכורים ב-2006
מתי התחלת לקרוא?
"בגיל 5. העיתון האהוב עליי אז היה 'שער למתחיל' המנוקד (שאותו חלקתי עם סבתי המנוחה אורה, ילידת דמשק, שהתקשתה בקריאת עברית), לצד העיתון לילדים 'פילון' אי שם בשנות ה-70'".
מהו זיכרון הקריאה שנחקק בך יותר מכל, או תבע בך את חותמו?
"משהו מן הזמן האחרון - אני עם 'נוטות החסד' של ג'ונתן ליטל בחופשה משפחתית בצימר עם בריכה, ולא יכול שלא לדמיין חיילים נאצים וערימות גופות בדרך לארוחת הבוקר".
מתי הבנת שאתה סופר?
"רק לאחר שיצא 'אחוזת דג'אני' התחלתי להאמין שלא מדובר בפוקס מקרי, אבל תמיד יכול להתברר שטעיתי".
מה אתה חושב על המילה "השראה"?
"יש חיה כזאת. בניגוד לסופרים שמתיישבים כל יום לכתוב במשך כמה שעות, אני פשוט מחכה להשראה – לאותו דגדוג בלתי מוסבר באצבעות, שפשוט מריץ אותי למקלדת לכתוב את הספר הבא. אני לא רואה בכתיבה עבודה, ולא יכול להקדיש לה שעות קבועות, אלא תופס אותה כרומנטית וכמעט מיסטית. בהחלט יכול להיות שההשראה לא תצנח עליי לתקופה ארוכה (ואולי לעולם לא), ואני תמיד מוכן לאפשרות המעציבה הזאת".
מהו השלב המפחיד ביותר בתהליך הכתיבה מבחינתך ומדוע?
"השלב המפחיד ביותר בתהליך הכתיבה הוא שלב ההיתקעות, ואם לשפוט על פי ניסיון העבר – הוא תמיד מגיע. אם הכתיבה משולה למסע, הרי ששלב ההיתקעות הוא כמו דשדוש בביצות הייאוש והשיממון. אתה מתמלא חרדה שלעולם לא תגיע ליעד – ונתקף חרטה על שיצאת בכלל מפתח הבית".
איזה סופר או סופרת מהווה עבורך מקור השראה?
"חורחה לואיס בורחס. יש בו שילוב של דמיון פרוע יחד עם מבנה מסודר של היצירה, והקפדה על פואנטה".
האם אתה שוקד בימים אלה על ספר חדש?
"יש לי רעיון כללי לספר ולדמויות, אבל עוד לא התחלתי בכתיבתו. אני מרגיש שצריך לדגור עליו קצת".
במי היית בוחר מבין מועמדים כזוכה שלך?
"כולם היו בניי, אבל אם לבחור אחד – אז מאוד אהבתי את השנינות, היצריות והווירטואוזיות הלשונית בספרה של איריס לעאל".
במה היית עוסק אם לא היית סופר?
"כשאני לא סופר, אני יועצה המשפטי של חברת היי-טק ציבורית הנסחרת בנאסד"ק".
כיצד תנצל את כספי המועמדות והזכייה אם תזכה?
"משהו עם הילדה והאישה בקניון? הבעיה שהכסף לא יספיק להן".
אם לא היית חי בישראל, היכן היית בוחר לחיות?
"אין בי שום רצון או תשוקה לחיות במקום אחר. לקח לי שנים למצוא את בעלי המקצוע, הרופאים, בתי
הקפה והמסעדות האהובים עליי בישראל, ואני לא מתכוון לוותר על ההישג הזה".
מהי נקודת ההתחלה של כתיבת ספר? איך הוא נולד?
"אצלי ספר נולד מדמות, שאותה ניתן לתמצת במשפט אחד. במות הנזיר המשפט היה 'סיפור על ילד שהאשים את אביו ברצח'. באחוזת דג'אני', המשפט היה 'סיפור על ילד שחזה את האסון שינחת על בני עמו'".
לשאלונים נוספים עם מועמדי פרס ספיר
