הערכות: היהודים באיראן יצביעו לאחמדי-נג'אד
הוא מכחיש שואה ומאיים על ישראל, אבל הרוב מקרב 25 אלף היהודים באיראן צפוי לתמוך בו בבחירות לנשיאות. "הם רוצים להיות בצד המנצח", מסבירים המומחים
עוד יומיים, ביום שישי בבוקר, ייפתחו הקלפיות באיראן ו-46 מיליון בעלי זכות בחירה יוכלו לבחור את הנשיא הבא שלהם. כמה אלפים מביניהם שייכים לקהילה היהודית במדינה האיסלאמית, ובניגוד למה שניתן לחשוב - לפי ההערכות, רובם ישלשלו דווקא את הפתק עליו כתוב "מחמוד אחמדי-נג'אד". זאת למרות שהנשיא המכהן הכחיש לא אחת את השואה, איים בהשמדת ישראל וממשיך לשמור על להבת הגרעין בוערת.
באיראן חיים כיום כ-25 אלף יהודים, ורוב בעלי זכות ההצבעה מביניהם צפויים, לפי ההערכות, לבוא לקלפיות בבחירות בהן מתמודדים אחמדי-נג'אד, היריב הרפורמיסטי הבולט מיר חוסיין מוסווי, וכן מהדי כרובי ומוחסיין רזאי.
תומכי מוסווי בטהרן. היהודים לא משתתפים באסיפות (צילום: רויטרס)
"נוטים להשאיר את אחמדינג'אד בתפקידו מאחר שמוסווי לא צפוי", מסביר ל-ynet דוד מוטאי, דובר ארגון הגג של יוצאי איראן בישראל. "זוהי לצד
תמיכתם מבהיר מוטאי כי "מאז המהפכה, הקהילה היהודית מאוד משתדלת שלא להתערב בפומבי בתעמולת הבחירות ולא להשתרבב למערכת הפוליטית - כי המירוץ בין ארבעת המועמדים נכנס למעגל של אלימות פיזית ממש, קטטות ברחובות בין תומכי אחמדי-נג'אד לאנשי מוסווי. הם לא משתתפים באסיפות תמיכה ובטח שלא מארגנים אסיפות".
כשבוחרים לפרלמנט, יש "המלצה" מהשלטון
גם פרופ' דוד מנשרי, ראש המרכז ללימודים איראניים באוניברסיטת תל-אביב, סבור שקולות היהודים שמורים כנראה לאחמדי-נג'אד. "היהודים באיראן בדרך כלל הולכים לפי קו השלטון בכל הנוגע לוויכוחים פוליטיים פנים-שלטוניים ומורידים פרופיל. הם ישמרו על שקט ויתמכו מיד במי שינצח", הוא אומר.הפגנת תמיכה בנשיא אחמדי-נג'אד (צילום: רויטרס)
לגבי התמונה הכללית הוא מזכיר ש"כיום השליט הוא חמינאי, שתומך יותר באחמדי-נג'אד. למרות שאינו אומר זאת בבירור, כשיש ביקורת נגד הנשיא מפנים אותה כלפי חמינאי". באשר לאופציית מוסווי, לדעתו המתחרה הבולט "אינו קיצוני כפי שחושבים. הוא היה אמנם ראש ממשלה רדיקלי אולם במשך הזמן עבר תהליך התבגרות ומייצג קו יותר מתון של המהפכה". יחד עם זאת הוא מעיר בציניות כי "ארבע שנות נשיאותו של אחמדי-נג'אד הפכה את כל הקיצונים האיראניים למתונים ביחס אליו".
מי שזוכר בעצמו מערכות בחירות בטהרן - אבל בעידן אחר לגמרי - הוא מאיר עזרי, שגריר ישראל באיראן עד 1975. לדבריו, בבחירות נציגם לפרלמנט, ראשי הקהילה היהודית מוזמנים על-ידי השלטון, לפגישה בה הם זוכים ל"המלצה" למי להצביע. עד כה, ככל שידוע לו, לא נעשו פעולות דומות לגבי המועמדים לנשיאות.
עזרי סבור שהיהודים יבקשו לחלק את קולותיהם בין שני המועמדים המובילים. "ההצבעות חשאיות לכאורה אבל לא כל כך חשאיות בדיעבד. לכן היהודים מבקשים להבטיח לעצמם את הצד המנצח. בכל מקרה, בדיעבד אין להם בעיה לתמוך במי שייבחר", מדגיש השגריר לשעבר.