ביהמ"ש זיכה את פזגז מחשד לקרטל גז שני

בית המשפט המחוזי בירושלים, בראשות השופט נועם סולברג, זיכה מחמת הספק את חברות פזגז ופז יגל וקבוצת בכירים בשתי החברות מעברת הסדר כובל (קרטל) בשוק הגז. מדובר בפרשה חדשה, שעוסקת בחשד לקרטל שהתקיים, כביכול, בשנת 2002, בלא קשר לפרשת קרטל הגז הגדול  של שנות ה-90', שבה הורשעו חברות הגז הגדולות בקיום קרטל ביניהם. 

בין נאשמים נמנו שתי חברות בנות של פזגז - פטרולגז ושכביץ פטרולגז, שהפיצו עבורה את הגז בירושלים ובדרום הארץ, יוסף קרוגמן, ששימש באותה תקופה כמנכ"ל שכביץ, שלמה אביטן, ששימש כמנכ"ל ובעלי גז יגל, אהרון אביטן, ששימש כמנהל סניף ירושלים של גז יגל, רפי בוגנים, ששימש כמהל חברת ההפצה של גז יגל, תני גבע, ששימש כסמנכ"ל השיווק של פזגז, ויצחק קיאלי, ששימש כמנכ"ל פגזג בירושלים.

בכתב האישום שהגישה רשות ההבלים העסקיים נטען כי בסוף שנת 2002 התקיימה תחרות בין פזגז לגז יגל על צרכני הגז בקרית גת, באר שבע וירושלים, ושתי החברות הוזילו את מחירי הגז במחירים נמוכים במטרה לקנות את לב הצרכנים. על רקע זה, טענו ברשות, התקיימו מגעים בין שתי הקבוצות לגבי האפשרות להגיע להסדר כובל בתחרות שהתנהלה ביניהן, ובסופו של דבר - בתחילת 2003 - הן הגיעו להסדר לפיו כל כל חברה לא תציע לצרכני הגז של רעותה גז במחירים נמוכים יותר, באופן שיאפשר לפזגז לשמור על צרכניה בירושלים ובבאר שבע וגז יגל תשמור על הצרכנים בקרית גת.

הראשות טוענת כי במעשיהם אלה היו הנאשמים צדדים להסדר כובל בשוק הגז לצריכה ביתית - הן ביחס למחיר שיוצע או ישולם עבור שרותי הגז, הן ביחס לחלוקת השוק - וזאת מבלי שקיבלו פּטוֹר מאת הממונה על ההגבלים העסקיים מאישור ההסדר, או אישור מאת בית הדין להגבלים עסקיים, או היתר זמני מאת אב בית הדין להגבלים עסקיים.

"מעולם לא סוכם בינינו על הסדר"

הנאשמים כפרו בהאשמות שיוחסו להם. הנאשמים טענו כי מעולם לא סוכם ביניהם על הסדר כזה או אחר. לטענתם, התקיימו יחסי תחרות בין שתי החברות שלא הפסיקו ולוּ ליום אחד.

פזגז טענה כי סיומה של כל אחת מן ההתרחשויות בירושלים, קרית גת ובאר שבע לא נעשה בדרך של הסכמה בין החברות, אלא כתולדה של מהלך עצמאי מצד כל אחת מהן. פזגז הסכימה כי במהלך ההתרחשויות הללו עלו מחשבות ואף הצעות בדבר הסדר, אולם אלה לא יצאו אל הפועל, ולא הגיעו לכלל הסכמה.

חברת שכביץ טוענת כי לא הייתה מעורבת בעשייתו של הסדר לגבי באר שבע. מנהלהּ, יוסי קרוגמן, לא נטל חלק בפגישות שהתקיימו בין נציגי הקבוצות, לא היה מוּדע כלל לעצם קיומן ולא ידע על הסדר כלשהו שאליו הגיעו הקבוצות.

קבוצת גז יגל טוענת כי לא נעשה כל הסדר עם קבוצת פזגז על הפסקת מחיר המבצע שהציעה בירושלים במהלך חודש דצמבר 2002, וכי זה הופסק מיוזמתה וללא כל תיאום, לאחר שמלכתחילה תוכנן לפרק זמן קצר מועד, כחלק מן המאבק המתמשך שניהלה גז יגל ועודנה מנהלת מול פזגז. ביחס לקרית גת, טוענת גז יגל כי כל שסוכם בין הצדדים נגע להפסקתן של קטטות הרחוב, וכי מעולם לא הוסכם על הפסקת התחרות המסחרית. נאשמי גז יגל הוסיפו וטענו טענות שונות בנוגע לפגמיםלכאורה באופןניהול החקירה שניהלה נגדם רשות ההגבלים העיסקיים.

"טענות הנאשמים אינן בלתי-סבירות"

השופט קבע בפסיקתו כי "האפשרות שכל חברה החליטה לפעול באופן עצמאי וללא תאום, הסכמה או שיתוף פעולה היא לא בלתי-סבירה. בנסיבות שנוצרו, אין זה מן הנמנע כלל וכלל כי פזגז החליטה באופן חד-צדדי להפסיק לנסות להעביר אליה את לקוחותיה של גז יגל בקרית גת, בשל התקלה המשפטית שנפלה באופן שבו החתימה את הלקוחות. ייתכן כי העברת הלקוחות בירושלים הופסקה גם היא באופן חד-צדדי על-ידי גז יגל, לאחר שגילתה שהיא מספקת גז במחירי הפסד. ייתכן שמבצע העברת הלקוחות נועד מלכתחילה להיות קצר מועד, ורק לשם הרתעה כלפי פזגז".

עוד קובע השופט כי: "גם אם הושפעו הנאשמים והקבוצות מהתנהגותם של זולתם, הרי שאין בדבר הזה משום הפרה של דיני ההגבלים העסקיים. המסמכים והעדויות שבדקנו חושפים אווירה לוחמנית שאין בה ולוּ רמז להסדר. כאשר ניצבות לפני בית המשפט שתי מסכתות עובדתיות, האחת המובילה להרשעה והאחרת המצדיקה זיכוי, ושתיהן עשויות להתקבל על הדעת על-פי חומר הראיות, כי אז יש להעדיף את האפשרות המיטיבה עם הנאשם, גם אם היא מסתברת פחות. גרסתם של הנאשמים בפרשה הנדונה איננה בגדר השערה, וההסתברות להתרחשותה איננה תאורטית גרידא. אשר על כן, החלטתי לזכות את הנאשמים מחמת הספק".