בדידותה של הנוסעת בזמן

מאז פרסומה, עוררה תורת היחסות הכללית של איינשטיין התפעלות בקרב מדענים וחובבי מדע רבים ברחבי העולם. התורה מסבירה את מקורו של כוח המשיכה, שאותו אנו חשים על בשרינו מדי יום, במונחים גיאומטריים ובצורה אלגנטית להפליא. איינשטיין חשב על הזמן בתור עוד מימד, כמו שלושת המימדים המרחביים אותם אנו רואים סביבינו. גופים מאסיביים מעוותים את המרחב, הסביר איינשטיין, ובכך משפיעים על תנועת גופים אחרים בסביבתם.

פיסיקאים מכל קצוות תבל התאהבו ביופיה של התיאוריה, ותוך זמן קצר גילו שהיא גם חוזה תופעות מפתיעות ביותר. מסתבר שבמסגרת תורת היחסות, אין כל עיקרון מתמטי או פיסיקלי טהור האוסר על קיומן של "לולאות מרחב-זמן", מצבים בהם גוף כלשהו נע במרחב ובזמן אך חוזר בסופו של דבר לאותה נקודה, הן במרחב והן בזמן.

מבחינת אותו גוף, נניח חללית עם אסטרונאוט בתוכה, הזמן עבר כרגיל. אך לאלו שהוא הותיר מאחור, נראה שהוא הצליח לחזור לעברו, לאחר שהוא היה בעתיד. אפשר לדמיין את ה"לולאת מרחב-זמן" כמשהו הדומה למשחק מחשב שבו כל מה שיוצא מצד ימין של המסך שב ונכנס לתוכו מצד שמאל.

הפיסיקה המודרנית חזתה תופעות רבות, אשר נראות לא אינטואיטיביות בעליל ממבט ראשון, ואף על פי כן נצפו בניסויים רבים. אם כך, אולי "לולאות מרחב-זמן" כאלו אפשריות, והעולם שלנו מוזר אף יותר משחשבנו? זוהי השאלה אותה יצאה לחקור דנה לבנוני, בהנחייתו של פרופ' עמוס אורי מהפקולטה לפיסיקה בטכניון.

חולמת על מכונות זמן

"בכדי לאפשר 'מסע בזמן', המרחב והזמן עצמם צריכים לקיים תכונות וקשרים מסויימים", מסבירה לבנוני. "ניתן לדמיין המון יקומים שונים אשר בהם ניתן לחזור לעבר, אפילו ללא מאמץ כלל, אך אלו משחקים מתמטיים. בעיה מעניינת יותר היא השאלה המעשית: האם בעולם שלנו, כפי שהוא היום, ניתן לבנות מכונת זמן. חשוב להבין, ש'לבנות' פירושו להתחיל ממרחב כמו זה המקיף אותנו, שבו ניתן לנוע רק קדימה בזמן, וליצור אזור שבו התנאים ללולאת זמן מתקיימים. במחקר מצאנו את אותם תכונות שמאפיינות אזור כזה במרחב ובזמן".

תכונות אלו יוכלו אולי להיות מתכון לבדיקה תיאורטית של מכונות זמן עתידיות, אך המצב מסובך אף יותר. "אותו אזור במרחב, אשר יכול לאפשר משהו מוזר כמו חזרה בזמן, חייב להיות מעוות בצורה קיצונית. מסתבר שאם גוף קשיח, נניח בן אדם, ינסה לעבור ממרחב "נורמלי" לתוך אותו אזור מיוחד, הוא יקרע לגזרים. זו תופעה הדומה להתנהגות גופים ליד חור שחור, שם חלקים שונים של הגוף הנופל מואצים בקצב שונה בזמן הנפילה, והגוף מתפרק לחתיכות", למורת רוחם של חובבי מדע בדיוני רבים.

"אין עם מי לדבר"

חיפוש מהיר באתר הפקולטה לפיסיקה יגלה כי פרופ' עמוס אורי הוא היחיד בטכניון שעוסק ביחסות כללית, אך מעטים יודעים כי הוא גם מהיחידים בעולם המתעסק ברצינות במכונות זמן. פרופ' אורי מנחה מספר מועט יחסית של סטודנטים, מה שמצמצם עוד יותר את כמות המדענים העוסקים בנושא בארץ.

"זה קשה", מודה דנה לבנוני. "גם ברמה האישית, אין סטודנטים לחלוק איתם רעיונות ודעות באווירה נינוחה בזמן ארוחת הצהריים, וגם ברמה המקצועית. עבור מדען צעיר זו יכולה להיות בעיה משמעותית".

ובכל זאת, לבנוני בדרכה לסיים את הדוקטורט שלה בתחום היחסות הכללית בעוד כשנה. "הייתי מודעת לבעיות כאשר בחרתי את נושא הדוקטורט, אבל המשיכה שלי לתחום גברה על הכל. אני לא מתחרטת".

הראיון נערך במסגרת הקורס "מדע בתקשורת" בטכניון