כשאריסון מחייגת לאלוהים

לאחרונה נודע לנו כי שרי אריסון מְתקשרת. לא רק במובן הרגיל, הבין-אישי, וגם לא במובן היח"צני – לא היינו צריכים את הכתבות בתקשורת כדי לדעת ששליטת בנק הפועלים אינה מתנזרת מראיונות. הפעם נודע לנו דבר חדש. הגברת אריסון בטוחה שהיא מתקשרת ממש – מקבלת מסרים מכוחות שמחוץ לטבע, ואף פועלת לפיהם.

אני חייב לומר שהתפלאתי. כבר שנתיים שהכלכלה העולמית בקריסה, ותחזיות האנליסטים המובילים, כמו גם של חברות הדירוג המובילות, ובעיקר אידיאולוגיית "השוק החופשי" - מתבדות אחת לאחת. אריסון מצהירה שכבר מגיל צעיר ידעה לצפות קטסטרופות; אם כך – איפה הייתה כשהקטסטרופה הפיננסית התרחשה?

וחשוב מכך – מדוע השתתף בנק הפועלים בקטסטרופה הזו? כמיליארד שקלים מההון של הבנק נמחקו כתוצאה מהשתתפותו בחגיגת ההימורים, במערכת דמויית הפירמידה של מימון הלוואות ללא כיסוי, שבקצה שלה חיכינו בסבלנות אנחנו – לקוחות הבנק. ובזמן שהעמלות גבוהות, כשאנחנו מקבלים אפס ריבית על יתרה בעובר-ושב, בזמן שהריבית על הפקדונות מגוחכת והריבית על משיכת-יתר רצחנית, טוענת אריסון שהיא חסינה מפגעים. כנראה שממרום מושבה פחות מעניינות התנועות הקטנות בחשבון הבנק של אחד האדם.

אריסון מתקשרת עם כוחות עליונים, ומטרתה בעולם הזה היא להביא אלינו את בשורת האושר, האושר מבפנים. אך המהלכים נגד הלקוחות שלהם שותף הבנק שברשותה אינם פרי התערבות אלוהית. עמלות הבנקים תואמו במשך שנים על-ידי מנהלים בכירים, לא באמצעותה של יד נעלמה; דרכם של מי שרוצים לעבור בין בנקים רוצפה מכשולים בידי הדירקטוריון, ולא על-ידי היקום; וההתנגדות לרגולציה – גם היא מעשה אדם, לא מעשה שטן.

האדם שבקצה החשבון – יהיה רעב או שבע, אחת היא לה. אושר הוא הרי עניין פנימי. אושר לא קונים במכולת.

לא זו אף זו, שרי אריסון מכריזה, וחזותה מתקתקה ומחוייכת, כי הגאולה קרבה. "לפני האור מגיע חושך," היא מנחמת – ואני לא מנוחם. בלב המשבר, מעודדת אריסון יחד עם שותפיה למעגל המיליארדרים ועם ההנהגה הבכירה של ישראל (ביבי, ברק, לבני, ליברמן, פישר, וגם עיני כבר על העגלה) – אשליה של "הכל כרגיל". לא צריך לשנות את הדרך, לא צריך להשיב כסף או אמון, כי "יהיה בסדר". רק קנו – קנו מניות, קנו אופציות, פוזיציות, נדל"ן מניב, מכשירים פיננסיים – עוד ועוד כינויים שמטרתם אחת: לזרות חול בעינינו ולהמשיך להזין את השיטה שכשלה. להחזיר את המיליארד האבוד באמצעות קרנות הפנסיה שלנו, הזכויות הסוציאליות שלנו, העתיד שלנו. למי בדיוק מגיע כאן "פיצוי"?

בין לבין אנחנו מוזמנים, כמובן, לרכוש עותק מספרה החדש ולהצטרף לאחד הקורסים על מהות החיים שמעבירים אנשיה של אריסון בבתי-הספר של ילדינו, בתמורה למימון לוחות וטושים. מתן בסתר.

זה לא מפתיע שאריסון, במעמדה, מקבלת מסרים ממעל. הם, שם למעלה, מתקשרים כל הזמן – הרי מירס ל-16 משפחות ועוד עשרה שׂרים זה לא כל-כך יקר.

אבל אולי בכל זאת טמונה כאן השראה עבורנו, האנשים הפשוטים. כי גם אותי פקד חלום, איני יודע אם ישנתי או שמא הייתי ער, ובחלומי לחש מאן-דהוא באוזניי, שאם נצרף איש לאיש, קול לקול, ונזעק יחד – אולי תשמע אותנו הגברת אריסון, וישמעו שאר שועי הארץ גם כשתבוא הזעקה מלמטה. ואולי אף תחלחל הזעקה ותרעיש את הארץ, את אריסון ואת מוסדותיה. "תראה את איראן," אמר לי הקול, "תראה את איראן". ואז קמתי.