האייתוללה השמנה עוד לא שרה
המפגינים אולי מתמעטים, אבל אל תספידו את הגל הירוק: המחאה עשויה שוב להתגבר, וכללי המשחק כבר השתנו
בימים האחרונים הולך ופוחת מספרם של המפגינים ברחובות טהרן - ומימדיה האמיתיים של תנועת המחאה באיראן מתחילים להתבהר. אך למרות זאת, הדעיכה הנוכחית אינה בהכרח מצביעה על קיצה.
ד"ר סולי שאהוור, מומחה לאיראן, סבור שלתנועות מחאה עממיות יש דינימיקה משלהן - ולא מן הנמנע שבדומה למהפכה האיסלאמית, תימשך המחאה לפרק זמן ממושך ותתגבר סביב תאריכים חשובים וסמלים, כמו הצעירה נדא סולטאני שהפכה לפנים של המחאה הזאת.
טלטלה פוליטית באיראן - עדכונים אחרונים ב-ynet:
- מועצת שומרי החוקה באיראן: אין עילה לפסילה
- מזכ"ל האו"ם לאיראן: הפסיקו לדכא את ההפגנות
- בריטניה מפנה את משפחות הדיפלומטים מאיראן
- עצור או שאני מצייץ! לקט קריקטורות על איראן
"אי אפשר לשפוט את הדברים לפי הציפייה שכל יום ייצאו מיליון אנשים לרחובות", אומר שאהוור, ראש מרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי באוניברסיטת חיפה. "בהחלט לא הייתי קובר את העניין - אך מצד שני לא הייתי אומר שזה הולך לקראת מהפכה. יש כאן תהליך של שינוי, וצריך לראות כיצד הוא ישפיע". הוא מזכיר כי גם במהפכה האסלאמית לפני 30 שנה עברו 13 חודשים עד לנפילתו של השאה בפברואר 1979.
"לא יכולים להיות ברחובות כל הזמן". תומכי מוסווי, בשבוע שעבר (צילום: AP)
הדינמיקה של המחאה
ד"ר שאהוור מסביר כי למחאה יש דינמיקה משלה - ומצביע על כמה גורמים לדעיכה הנוכחית. "אנשים לא יכולים להיות כל הזמן ברחובות. הם צריכים ללכת לעבודה וללימודים. המצב שבו מאות אלפים, או מיליון או שניים, מסתובבים בטהרן לא יכול להימשך על פני תקופה ארוכה". בנוסף, מציין ד"ר שאהוור כי "יש מעצרים של אנשים רבים הנמשכים כל הזמן, וגם נרשמו הרוגים בעימותים. אלה אלמנטים שיוצרים חשש".
לדעתו של ד"ר שאהוור, המהומות באיראן ב-11 הימים האחרונים לא יובילו בהכרח למהפכה שהיא שינוי כל סדרי השלטון והחברה, אלא מדובר בתנועת מחאה. "מדובר בשינוי בכללי המשחק בתגובת העם - ובכללי המשחק בתוך המשטר".
הוא העריך כי ישנם עדיין מהלכים שטרם הושלמו, וציין כי אלה יביאו לשינוי מסוים במשטר. "המשטר לא יוכל להתקיים באותה צורה. יכול להיות שהוא יקצין והמצב ידרדר עוד יותר, ויכול להיות שהוא יתמתן כתוצאה מכך. העם אמר בהחלט בצורה מאוד גלויה את דעתו שהמצב שהיה המצב שהיה קיים קודם לא מקובל עליו - והוא עדיין אומר את דעתו. אסור לשכוח שיש עדין אנשים שיוצאים לרחובות".
לכל אחד יש סיבות המחאה שלו.מפגינים בטהרן השבוע (צילום: AP)
- מה ההבדל בין המהומות הנוכחיות למהומות הסטודנטים ביולי 1999?
"לפני עשר שנים במהומות הסטודנטים העם לא הצטרף למאבק הזה - וזה השוני. ב-1999 היו בעיקר סטודנטים ברחובות, ואחרי שבועיים של התנגשויות זה נגמר. בתנועת המחאה הנוכחית אנחנו רואים שהצטרפו גם אנשים מבוגרים, שאינם צעירים וסטודנטים".
לדבריו, מבוגרים הצטרפו לפעולות המחאה מאחר ש"לכל אחד יש את מטען המחאה שלו. הצעירים מעוניינים ביותר חופש - חופש להתלבש כפי שירצו, האפשרות ללכת יד ביד ברחוב בלי שמישהו יטריד אותם, שאשה או צעירה תוכל ללכת לבד בלי שיטרידו אותה בשאלות אם היא נשואה או לא נשואה, שהיא תוכל לעשן בלי שאף אחד יחשוב שהיא חסרת מוסר. המבוגרים מודאגים מהמצב הכלכלי והצעירים מודאגים מהאבטלה".
יולי יהיה סוער?
ומה צפוי בהמשך? שאהוור מעריך כי ייתכן גל מחאה נוסף - "אם, נניח, הצדדים בתוך המשטר לא יגיעו לעמק השווה. במקרה כזה, ייתכן שצפוי גל נוסף, כאשר הפלגים הממורמרים, בראשות הנשיא לשעבר אכבר האשמי רפסנג'אני ומיר-חוסיין מוסווי, ימשיכו לקרוא לעם לצאת להפגנות".
כן ציין שאהוור כי צריך לקחת בחשבון שייתכן שלקראת 9 ביולי תתרחש עלייה בפעילות המחאה - במלאת 10 שנים למהומות הסטודנטים ב-1999.
"תנועת מחאה צריכה סמלים, מנהיג ותאריכים חשובים. בל נשכח שהסטודנטים נמצאים על סף החופשה, אז יש להם יותר זמן פנוי ויכול להיות שזה יתפוס תאוצה לקראת חודש יולי", הוסיף.
למרות הדעיכה בהפגנות ובתהלוכות ברחוב, מדי לילה ממשיכים אזרחי איראן, בעיקר בטהרן אך גם בערים נוספת להביע מחאה ממרפסות הבתים ומהגגות. ד"ר שאהוור רואה בכך סימן לכך שהאיראנים לא ויתרו והמחאה נמשכת - אך בדרך אחרת. "המחאה בלילה ממשיכה בצורה יותר קולנית. זה משום שהם מנסים לנצל את החשיכה כדי להביע מחאה, משום שביום יש סכנה גדולה יותר להיפגע ולהיעצר".
