ועדת הכספים מתנגדת למס בריאות מינימלי
יו"ר ועדת הכספים, משה גפני, ביקש מנציגי הקואליציה ללחוץ על האוצר לבטל את הסעיף בחוק ההסדרים, האמור לחייב כל עובד לשלם מס בריאות של 90 שקלים לפחות, מחשש שיפגע בחלשים ויחייב אותם לשלם הרבה יותר מאשר היום
ועדת הכספים מתנגדת להצעת האוצר בחוק
ההסדרים להטיל תשלום מס בריאות מינימלי קבוע בסך 90 שקל. זאת, כחלק ממס הבריאות המחושב לפי גובה השכר. הוועדה סבורה כי הצעה זו תפגע במאות אלפי השכירים מקבלי שכר נמוך מתחת לשכר המינימום, ובעשרות אלפי עוזרות בית שישלמו מס בריאות גבוה מהסכום הנדרש מהם היום. האוצר מבקש להרוויח על חשבונם 300 מיליון שקל בשנה.
יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני (יהדות התורה) ביקש מנציגי הקואליציה בוועדה ללחוץ על האוצר לרכך את הגזירה או לבטל אותה. "אף אחד אחר לא יפגע ממנה כמו החלשים, אז לפני שמכריחים אותנו לתמוך בה תבדקו אם ניתן להגיע עם האוצר להסכמה בכיוון אחר", אמר גפני. הוא שאל מדוע התשלום הקבוע חייב להיות אחיד ולא יחסי להכנסה.
לדברי האוצר, המס החדש אמור לעודד את התחרות בין קופות החולים, נוכח המעבר הכמעט אפסי של המבוטחים בין הקופות. האוצר מציע שהקופות יקבעו את גובה התשלום הבסיסי עד תקרה של 90 שקל. ההנחה שתיתן כל קופה תהיה אחידה לכל מבוטחיה.
"תשכחו מהתחרות", הזהיר ח"כ יעקב אדרי (קדימה), "הקופות לא יוותרו על הכסף ויתאמו ביניהן את פערים לא משמעותיים של שקל יותר או פחות. הנחות גבוהות יותר הקופות יגלגלו על חשבון רמת שירותי הבריאות שהן חייבות לספק למבוטחים".
נציג האוצר טען כי התשלום הקבוע נועד גם לתקן את העיוות הקיים שמאלץ את מקבלי הבטחת הכנסה לשלם דמי בריאות גבוהים מהסכום המוטל על שכירים בעלי הכנסה נמוכה. זאת מאחר שהראשונים כבר נדרשים לשלם סכום קבוע, של 92 שקל בעוד שהאחרונים משלמים לפי גובה השכר, פחות מ-80 שקל.
בתגובה הציג ח"כ אמנון כהן (ש"ס) נתונים קשים יותר של השפעות המס הבסיסי, אשר מבוססים לדבריו על חישובי המוסד לביטוח לאומי, שאמור לגבות אותו מהמעסיקים. הוא ציין כי התשלום החודשי הקבוע יתבטא לגבי 350 אלף עובדים שכירים שהכנסתם מתחת ל-2,780 שקל (פחות משכר המינימום), בתוספת של 46 שקל למס הבריאות (552 שקל בממוצע שנתי), לכל אחד.
קרבן נוסף הן 50 אלף עוזרות בית שיחויבו בתוספת דמי בריאות של 60 שקל בממוצע לחודש (720 שקל לשנה). עוזרות שעובדות ב-3 בתים ישלמו 3 פעמים את התשלום הנוסף בסך כולל של 270 שקל בחודש. ההערכה היא שעוזרות הבית יגלגלו את התוספת על המעסיקות שלהן.
לדברי כהן, הביטוח הלאומי סולל לאוצר את הדרך לשלב הבא של תוכניתו - להרחיב את התשלום הבסיסי הקבוע של דמי הבריאות - 90 שקלים - גם על עקרות הבית. זאת, אחרי שהכנסת סיכלה פעמיים את המהלך הזה בחוקי ההסדרים שהוגשו בעשור האחרון. כיום עקרות הבית פטורות ממס הבריאות.
הביטוח הלאומי מתנגד להצעת האוצר, שתחייב אותו להוסיף כוח אדם של כ-150 עובדים כדי לאכוף את התשלום הנוסף על החייבים במס בריאות. אולם הסיוט הגדול המאיים על המוסד, לדברי כהן, עולה מהצעת האוצר לחייב את הביטוח הלאומי להעביר לידיו את מלוא פוטנציאל הגביה המתוכנן ולא את סכום הגביה בפועל. המוסד חושש שקשיי הגביה יגרמו לו הפסדים של עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"בחוק ההסדרים השנה האוצר מבקש לגבות מהאוכלוסייה החלשה תוספת מס של 300 מיליון שקל אחרי שבחוק הקודם, בשנה שעברה הוא נתן פטור בסכום דומה מתשלום דמי הבריאות על רווחי הון מניירות ערך של השכבות החזקות", אמר כהן, והיו"ר גפני הוסיף כי גם בקטע הזה "צריך לעשות צדק עם החלשים, והצדק הזה גם חייב להיראות".
ח"כ משה גפני
צילום: גיל יוחנן
מומלצים
