"אני עסיסית, לא כלבה"
אחרי הריאליטי שעסקו במוזיקה, בעיצוב ובדוגמנות, מגיעה התוכנית שתכתיר את מלכת הדראג הבאה של אמריקה. נמרוד דביר הפריע לרופול, מנחה התוכנית באמצע מסיבה במשרד, כדי לדבר איתו על ריסים, ליפסטיק וטיירה בנקס
השיחה עם רופול, אותו אני מראיין לכבוד עליית תוכנית הטלוויזיה החדשה שלו "ויוה לה דיוה" בישראל (yes stars real) נפתחה בצורה משונה. כשהתקשרתי למשרד שלו, הממוקם בניו-יורק, זכיתי למטח צווחות וצחוקים היסטריים, כאילו פלשתי למסיבת דראג פרועה.
כבר התחלתי לדמיין את רופול, הדראג קווין הכי ידועה בארצות הברית שפועלת כבר יותר מ-25 שנים, יושב עם פאייטים על שפופרת הטלפון וצעיף נוצות על החוגה.
מה אתם עושים שם?
"כלום, אנחנו פשוט נרגעים, נחים ונראים מ-ה-מ-ם", הוא אומר בקולו המתפנק. "האמת שאנחנו צוחקים על העיתונאי שהרגע ראיין אותי. אני עושה ראיונות 300 שנה ואני יכול לומר לך, יש עיתונאים שלא צריכים להיות שם. הוא שאל אותי האם אני מזדהה עם מטרות של איזה ארגון צדקה גאה שאני מופיע עבורו בשבוע הבא. לעזאזל, מה אגיד לו, שאין לי מושג מה הארגון הזה עושה? ששוכרים אותי, אני מופיע, אני הולך ושלום?
רופול, מנחה "ויוה לה דיוה". כבר לא עסוק בזיופים
"לפני שנים הייתי מזייף, מקשקש משהו על זה שנורא חשוב שהומואים עוזרים להומואים. אבל עכשיו אני פשוט אומר 'פאק ד'את'. אני מעדיף להיות אמיתי".
און דה ביץ'
רופול, מכונת ירייה של אמרות כנף, יכול להרשות לעצמו ללכלך על עיתונאים. מאז פרץ רופול אנדרה צ'ארלס לתודעה בתחילת הניינטיז, המלכה בת ה-48 הספיקה לעשות הכל: הופעות המוניות, הנחיית סדרות ומשדרים, הופעה בסרטים, קמפיינים, הקלטת אלבומים (כולל הלהיט "Supermodel") וכתיבת ביוגרפיה מצליחה.
אחד ממתמודדי התוכנית. כבוד למקצוע
עכשיו, כאמור, הוא מזניק בארץ את "ויוה לה דיוה" ("RuPaul's Drag Race"), בה הוא מנצח על חבורת דראגיסטיות שרוצות להיות מלכת הדראג הבאה של אמריקה. "במשך שנים רצו שאעשה את התוכנית הזו, אבל לא הסכמתי", הוא מספר. "לא קיבלתי הבטחה שלא יהיה רוע. בחיים לא הייתי צוחק על מתמודדים בתוכנית. אני מכבד את אמנות הדראג יותר מדי. הפעם, ההפקה היא של חברים שלי וידעתי שהרעיון יהיה בטוח איתם".
ובכל זאת, המתמודדים שלך מגוחכים לפעמים, במיוחד כשהם צווחים שנגמר להם המייקאפ.
"יש קו דק בין לצחוק על מישהו ללצחוק עם מישהו. לפני כמה זמן עשיתי פרויקט עם כותבים שאני לא רגיל אליהם. הם ניסו לכתוב לי בדיחות, והייתי צריך לומר להם - מתוקות שלי, אני עסיסית, אבל אני לא כלבה. אנשים לא מבינים את ההבדל".
מה עסיסי בתוכנית?
"אני גאה שהצלחנו ליצור תוכנית שמראה את הדראג כאמנות מדהימה. התוכנית מראה שהגוף שלנו הוא דבר זמני. אתה לא גבר, או אישה, או שחור או לבן. אתה לא הדת, או המכונית או השיער. אתה נולד עירום, והשאר הוא דראג. זו הסיבה שהאמנות הזו שרדה לאורך הדורות. הדראג מזכיר לאנשים שאין חוקים, שהכל אנחנו קובעים, ושאפשר לכופף את המציאות ולעשות כיף. זו הסיבה שתרבויות מתנגדות לו, כי אנשים לא רוצים להתעורר מהחלום שלהם".
לאורך התוכנית אתה מתייחס אל המתמודדים בלשון נקבה. למה זה?
"די, אנחנו במאה ה-21. זה כל כך חסר משמעות. אני קורא למתמודדים 'בנות' בגלל שאני מכבד אותם. חוץ מזה צריך לצחוק, החיים הם כדי שנהנה".
ההשוואה לתוכנית של טיירה בנקס ("הטופ מודל הבאה") בלתי נמנעת.
"אפשר להשוות. זו תוכנית ריאליטי, עם בנות שמתמודדות על להישאר או לעזוב. אבל זהו. הדמיון היחידי הוא ההומור והשיער הסינטטי".
והציפורניים.
"היו אצלנו ריבים קטנים, אבל לא 'ביץ' פייטס' מטורפים. לראות מישהו יוצר משהו מתוך כלום, זו הדרמה. האתגר האמיתי הוא לראות את הבדרנים היצירתיים האלה עושים משהו ביחד. במובן הזה, אנחנו יותר דומים ל'פרויקט מסלול', כי הדרמה היא ביצירה, לא בלריב מי לקח למי את המסקרה".
רופול. לא תמיד אישה
לעומת יחסו למתמודדים כנשים, רופול דווקא מופיע בחלק מהפרקים כגבר. "אני חייב, אחרת זה מוריד את הסמכות שלי כמומחה. צריך לראות מאיפה אני מתחיל ולאן אני יכול לקחת את זה. אני רוצה שהמנצח יהיה כמוני, בקטע שייצג את האמנות הזו. שיעשה מוזיקה וטלוויזיה, סרטים, ספרים והכל. בקיצור, הסופרסטאר הבא של הדראג צריך להיות דובר של כל האנשים שחושבים אחרת".
ריסים לרסיסים
התוכנית, המשודרת בארצות הברית ברשת הגאה "לוגו", נחשבת להצלחה גדולה. לאחרונה היא חודשה שם לעונה שנייה, ורופול גאה מאוד בעניין. "עכשיו זה שלב הליהוקים", הוא אומר בהתרגשות. "אתה רוצה לבוא? יש לך ליפסטיק?".
אני יכול לקנות.
"מעולה. מילה שלי - אם אתה בא לניו יורק אתה בתוכנית".
תודה רבה. מה עוד אתה עושה, חוץ מלצלם?
"אני בסיבוב הופעות, מקדם את אלבומי האחרון 'champions' שנכתב בהשראת התוכנית, וגם כותב ספר לנשים, שיכיל את כל הסודות הדראג שנשים אמיתיות צריכות לדעת. זה מכוון לנשים שרוצות למקסם את הנשיות שלהן".
קדימה, תן להן טיפ.
"הנה אחד על חשבון הבית. יש דרך של דראגיסטיות לשים ריסים מלאכותיים. קשה לשים אותם בחתיכה אחת. אנשים שמים אותם ונראים פוזלים. זו הסיבה שהרבה נשים נמנעות מכך. מה שצריך לעשות זה לחתוך את הריסים לארבע חתיכות, לשים עליהם דבק, ואז בעזרת פינצטה להניח אותם על הריסים האמיתיים. ככה מקבלים ריסים שנראים אמיתיים".
מקסים. תגיד, אתה פנוי?
"אתה מציע? סתם. אני מאמין גדול באהבה. כל אחד שהיתה לי מערכת יחסים איתו, אני עדיין במערכת יחסים איתו. אבל לא, כרגע אין לי אף אחד. כולם במערכת יחסים איתי", הוא צוחק.
אגב, היית בארץ בשנת 2003. אתה חושב שיש למלכות הדראג פה סיכוי לנצח בתוכנית שלך?
"לגמרי. זה סיפור מצחיק. הגעתי לתל אביב לאירועי הגאווה, ובמקור הייתי אמור להישאר סוף שבוע אחד. כמובן שחברת התעופה איבדה את המזוודות שלי, וזה יצא טוב כי בסוף נשארתי עשרה ימים.
נסעתי לטיולים בירושלים, בים המלח, לא הייתי מוכן לחוויה כל כך רוחנית ומרגשת. הקטע הכי מצחיק שהיה לי שם היה שאיזו בחורה זיהתה אותי ברחוב, הזמינה אותי לדירה שלה והלכתי. ישבו שם מלא אנשים שעישנו מריחואנה. היה ערב היסטרי. האמת שלא פגשתי הרבה מלכות אצלכם. פגשתי את דנה אינטרנשיונל, אבל היא לא קווין, היא טרנסקסואל. אני בטוח שיש אצלכם מועמדים ראויים. כל מה שצריך כדי להיות מלכה זה דמיון, אהבה ליופי וידע בתרבות הפופ. אני בטוח שיש ילדים ישראלים עם התכונות האלה".
