"כבר לא נזכה לראות את יער בירייה כפי שהיה"

עשרות השריפות שפרצו אתמול ובמהלך השבוע ברחבי הארץ, כילו מאות דונמים של יערות וחורש טבעי, וגרמו לנזק אקולוגי חמור ששיקומו ייארך שנים רבות. "בחלק מהמקומות מדובר בנזק שאי אפשר אפילו לאמוד אותו, שכן נשרפו עצים עתיקים בני מאות שנים", אמר ל-ynet מנהל מחוז צפון ברשות הטבע והגנים, יגאל בן ארי. 

מרבית השריפות פרצו ביערות קק"ל ובשמורות טבע - בחלק גדול מהמקרים באזורים שכבר ספגו מכות קשות במהלך מלחמת לבנון השנייה, ובהם היערות החלו מאז להשתקם. אחד המוקדים המרכזיים היא יער ביריה, שבו פרצה שריפת ענק שכילתה, על-פי הערכות קק"ל, למעלה מ-800 דונם של יער נטוע.

מנהל אזור הגליל העליון והגולן בקק"ל, אבירם צוק, סיפר כי האש פרצה בחלקת יער שכבר עברה שיקום אחרי המלחמה והתפשטה לשטח גדול נוסף.

יער ביריה ירוק (צילום ארכיון: יואל הורוביץ, קק"ל)

שריפות באזור צפת אתמול (צילום: אביהו שפירא)

"הדור שלנו לא יזכה לראות את היער במצבו הקודם", אמר ל-ynet רמי זריצקי, הממונה על הגנת היערות מאש בקק"ל. לדבריו, הנזק שנגרם ליער ביריה ידרוש שיקום ארוך וכי חלק מהעצים שנשרפו היו בני 70 שנה ויותר.

קיני דורסים נשרפו יחד עם העצים

עם העצים נשרפה מערכת אקולוגית שלמה, ובתוכה מיני צמחים וזוחלים שניזונו מהם ומצאו ביניהם מסתור. רוב היונקים הגדולים כמו הצבאים וחזירי הבר הצליחו להימלט מאימת האש המתפשטת, אך יונקים קטנים וחיות אחרות לא שרדו.

"האש פגעה בכל המקומות גם בבתי הגידול ובמקומות המסתור של החיות הללו, אבל גם בקינונים על העצים – בין השאר בקינוני דורסים", הסביר זריצקי. קינונים כאלה קיימים בעיקר במצוקי נחל ראש פינה ובנחל עמוד, אמר. "בנוסף, השריפות גורמות נזק ישיר לזוחלים שאינם יכולים לברוח. באירועים האלה אנו רואים להקות של עופות דורסים שממתינים בדרך כלל בשולי השריפה, וטורפות את הזוחלים".

נזקי השריפות כמו אלו של הימים האחרונים פוגעים לא פעם באזורים שעד כה היו "שטחים סטריליים" לבעלי החיים - אזורים שלבני אדם לא היתה גישה אליהם. "עכשיו האש הגיעה לשם וכילתה את האזורים הללו", מסכם זריצקי.

שריפות גם בשמורות טבע

מוקד מרכזי נוסף של האש בו נגרם נזק אקולוגי חמור הוא בשמורת הטבע נחל עמוד. - שם כילו הלהבות עצים עתיקים וצמחייה באפיק הנחל, ופגעו בבתי גידול מקומיים. "הנזק המרכזי הוא לעצים העתיקים ולבתי גידול של זוחלים ומקנני קרקע", הבהיר בן ארי מרשות הטבע והגנים. "גם בעין אווזים פרצה שריפה, וגם שם נפגעו עצים גדולים וותיקים – בהם אלונים, חרובים ואלות שעומדים שם מאות בשנים".

בן ארי ציין כי גם בוואדי ראש פינה נפגעו עצים רבים ובתי גידול חשובים, וכך גם בנחל קדש, הסמוך לנבי יושע. נחל קדש והיער אשר מצפון לו הם שמורת טבע בה קיים צומח עשיר ומגוון, בעלי כנף שונים וגם שפני סלע. באזור זה נשרפו על פי ההערכות כ-200 דונם חורש טבעי, וצוותי קק"ל וכיבוי אש שהוזעקו לאזור טרם השתלטו על השריפה.

"ברוב המקומות היונקים יודעים לברוח והציפורים מצליחות לעוף ולהינצל", הסביר בן ארי, "אבל במקומות שיש חורש זה יכול לקחת שנים רבות עד שנראה תחילת שיקום". בן ארי מציין כי דוגמה לכך היא הר מירון, שם עוד רואים את נזקי השריפות מהמלחמה האחרונה.

בקק"ל מציינים כי בגליל המערבי כילתה שריפה שפרצה ביער יובלים כ-120 דונם של יער וכי ביער היערנים בכרמל נשרפו מספר דונמים בודדים של יער, לאחר שצוותים הספיקו להשתלט על השא במהירות. שריפות נוספות השתללו גם ביער צפת, בני עמי, עירון, מעייה, יער גילון הסמוך לעיר כרמיאל ובחמישה מוקדים נוספים באזור ואדי ערה - בהם יער מצר,יער מנשה, יער אום אל פאחם, ברטעה ועוספיה.

לצד כוחות הכיבוי הגדולים שטיפלו במוקדי השריפות, פעלו כל העת גם  יערני קק"ל ואנשי רשות הטבע והגנים. ברשות ציינו כי מתחילת האירועים הזעיקו כ-100 אנשי צוות ופקחים שסייעו בהשתלטות על האש, בחלקם באמצעים ידניים שכללו מרססי גב. "רוב האזורים הם אזורים שהמשאיות לא יכולות להיכנס אליהם והדרך האפקטיבית היחידה לכבות את האש הם מרססי גב", הסביר בן ארי.