הגנטיקה שמאחורי האוזן המוסיקלית

אם אתם יודעים לזמזם שיר במדויק אחרי ששמעתם אותו רק פעם אחת, אם בכל פעם מבקשים מכם אתם יכולים להפיק את התו "דו" מפיכם ובטקסים בבית הספר תמיד ביקשו ממכם לשיר סולו - יכול להיות שהיכולת הזו נמצאת בגנום שלכם.

• מומחים עונים: למה הקול נשמע שונה בהקלטה?
• תגידו לחלבון שיחליש את המוסיקה
  

היכולת לזהות צליל בדיוק מירבי, ולהבחין בינו לבין צלילים הקרובים אליו, אסור שתילקח כמובן מאליו. בניגוד ליכולת להבחין בין צבעים ולקרוא להם בשמם, הנפוצה בקרב בני אדם - שמיעה מוסיקלית עדינה אינה תכונה שרוב האנשים מחזיקים בה.

עתה מדווחים מדענים מקליפורניה כי הם הצליחו לאתר את האזור בכרומוזום מספר שמונה, שבו ממוקמים הגנים המקודדים לתכונה זו. הגילוי הגיע במהלך מחקר ענק העוסק ביחסים העדינים והלא ברורים שבין תורשה לסביבה.

המחקר החל בשנת 2003 ועד כה השתתפו בו עשרות אלפי מתנדבים. החוקרים אספו מידע על ההכשרה המוסיקלית של כל נחקר וערכו לו מבחן, במהלכו התבקש לזהות צלילים ולשחזר אותם באמצעות קלידים.

בשנת 2007 ערכו החוקרים ניתוח של המידע הרב שנאסף והבחינו בתופעה מעניינת. הרוב המכריע של הנחקרים גילה נטייה קיצונית לשמיעה מוסיקלית טובה או רעה. כלומר, נמצא מספר גדול של נחקרים עם שמיעה מצוינת ומספר גדול של נחקרים עם שמיעה גרועה, אבל מעט נחקרים עם שמיעה בינונית. ההתפלגות הקיצונית של התוצאות עוררה אצל החוקרים חשד, שמא מרכיב גנטי פועל כאן.

האזור הגנטי שאחראי לאוזן המוסיקלית אותר על ידי חוקרת צעירה במעבדה, אליזבת טויץ', שבדקה משפחות שבהן שני צאצאים השתתפו במחקר וקיבלו תוצאות גבוהות. טויץ' אספה דגימות של דנ"א מ-73 משפחות כאלה, ומצאה כי אזור מסוים בכרומוזום שמונה דומה אצל בני אותן משפחות, שגילו שמיעה מוסיקלית טובה.

יש לציין כי הדמיון נרשם רק אצל 45 משפחות ממוצא אירופי. טויץ' סבורה כי יתכן שלגנים באזור זה יש ביטוי בשמיעה מוסיקלית רק אצל בני אדם ממוצא אתני מסוים. בשלב הבא, מתכננים החוקרים להפוך את המשפחות המוסיקליות לקבוצת מבחן ולהשוות אותן לקבוצה של נחקרים שהשיגו תוצאות נמוכות במבחן זיהוי הצלילים, ולבחון את ההבדלים בין הגנומים שלהם.