ליטופים ונגיעות: זינוק בתלונות נגד הבוס
הדו"ח השנתי של מרכזי הסיוע לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית מטיל זרקור על תופעת תקיפות מיניות במקום העבודה. מתברר שבשנה שעברה זינק מספר הפניות על הטרדות בעבודה ב-12%. אחד הנפגעים סיפר ל-ynet את סיפורו בגילוי לב
מרכזי הסיוע לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית יגישו הבוקר (יום ב') את הדו"ח השנתי לכנסת, והפעם יתמקדו בנושא כאוב במיוחד - תקיפות מיניות במקום העבודה. בשנה שעברה גדל ב-12% מספר הפניות על הטרדות מיניות בעבודה. מהדיווחים על פגיעות במקום העבודה מתברר כי 81% התלוננו על הטרדות מיניות, 11.4% הם על אונס וניסיון אונס, ו-7.6% הם על מעשים מגונים.
ב-2008 הגיעו למרכזי הסיוע 37,526 פניות (מהן 7,793 פניות חדשות), לעומת 40,518 פניות ב-2007. 11% מהפונות ומהפונים החדשים דווחו על הטרדה מינית במקום העבודה.
ב-70.4% מהמקרים, התוקף הוא המעסיק או הממונה, 14.3% הם ידידים או מכרים. 63% מהנפגעות והנפגעים שפנו למרכזים טרם הגיעו לגיל 18. בשנה החולפת עלה ב-11% מספר הפונים שהתלוננו למשטרה.
במקביל להגשת הדו"ח השנתי, מתפרסם סקר שביצע מכון שילוב Millward Brown עבור איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית לקראת שבוע מודעות להטרדה מינית במקום העבודה, וממנו עולה שכשליש מהציבור בישראל נחשף לתופעת הטרדה מינית במקום עבודתם, אך רבים כלל לא מודעים לקיומו ולזהותו של ממונה על התלונות. יותר ממחצית מהציבור (54%) לא יודעים שקיום יחסי מין בין עובד ומעסיקו אסורים, 38% סבורים שמותר לקיים יחסי מין אם שני הצדדים מסכימים.
"הרגשתי לא בנוח עם האמירות - ואז התחילו הנגיעות"
גדי (שם בדוי), בן 25 מאזור הדרום, סיפר ל-ynet בגילוי על חווית הטרדה מינית שעבר מצד מנהלו במקום עבודתו הקודם. הוא החל לעבוד בחברת מחשבים ועם הגעתו לשם לפני כשנתיים, מנהל הממונה עליו החל להטרידו מינית. זה התחיל עם הערות עם הופעתו החיצונית ועל לבושו. עם הזמן זה הפך לנגיעות ולמעשים מגונים שביצע בו. "הרגשתי לא בנוח עם מה שהוא אמר לי על הלבוש, ואז התחילו הנגיעות. בהתחלה לא הבנתי מה בדיוק הוא רוצה או שניסיתי פשוט להתכחש. עם הזמן, הליטופים שלו על הישבן ובמקומות אחרים פשוט התחילו להטריד וניסיתי לא להיתקל בו. הוא גם נגע לי בחזה ואנשים אחרים ראו את זה ואף אחד לא אמר דבר".
גם כשהגיע להתלונן עליו, ההנהלה העירה בהומור על נטיותיו המיניות, שזה מקובל בקהילה שלו, אמירה שהעליבה מאוד את גדי. הוא גם לא הלך להתלונן במשטרה והעדיף לעזוב את מקום העבודה: "אני צעיר בתחילת דרכו ולא רציתי לסכן את הקריירה שלי. יש לי גם שכר דירה לשלם ולחיות,
ואם הייתי מתלונן - פשוט לא היו מקבלים אותי לשום מקום אחר. אז פשוט תקופה ארוכה בכיתי ולא דיברתי ולא סיפרתי לאף אחד בעבודה. רק כשהוא ביצע בי מעשה מגונה של ממש, החלטתי להתלונן בהנהלה, אבל למשטרה לא פניתי, כי אני לא רוצה להרוס לעצמי את עתידי המקצועי".
גדי טוען שגברים הסובלים מהטרדות מיניות מקבלים יחס אחר מנשים "אם לאשה היו נוגעים בחזה ומנהלים היו רואים את זה - ישר הייתה קמה צעקה על הטרדה מינית. במקרה של גבר, רק יצחקו, ואיש לא מבין שזו בדיוק אותה תחושת השפלה ופגיעה. הגבולות שלי נפרצו".
מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע, מיכל רוזין, אומרת ש"נושא הפגיעות המיניות במקומות העבודה מהווה בשנים האחרונות חלק משמעותי בפעילות מרכזי הסיוע. מתוך הפעילות הענפה של מחלקות החינוך במקומות עבודה, בהכשרת מנהלים, עובדים וממונות על מניעת הטרדה מינית, למדנו על הפער בין שכיחות התופעה לבין מספר הדיווחים והתלונות המוגשות בגין פגיעה מינית בעבודה. אין ספק כי חקיקת החוק תרמה, אך הדרך ליישומו עוד ארוכה". בשנת 2008 העביר האיגוד 610 סדנאות והרצאות למנהלים ולעובדים וכ-100 מפגשים במסגרת קורסים לממונות במקומות עבודה.