שקוף זה הגברי החדש

תרמיל גב יוקרתי ושמיכה מגולגלת המחוברת אליו, כפי שהציגו בית לואי ויטון וג'ון גליאנו, יחליפו בקיץ הבא את המזוודה הקטנה עם הגלגלים, סימלו של הגבר המצליח הדוהר מפגישה לפגישה במחלקה ראשונה. הגבר שנראה על מסלולי התצוגות בשבוע האופנה לגברים בפריז לא רואה יותר את העבודה כמרכז חייו (או שמא אין לו עבודה?). הוא רוצה לטייל, להתאוורר, הוא חולם על מסעות במדבריות אפריקה. כך, המלתחה לקיץ הבא, כפי שהציגו מעצבי פריז, היא אוורירית, קלילה ולא מחייבת. הבדים שקופים, הצבעים בהירים, המכנסיים רחבים, עם הרבה מאוד אופציות למכנסיים קצרים, צווארוני החולצות קטנים עוד ועוד או כלל לא קיימים והמקטורן מצידו מוותר על השרוולים.

אמריקאי בפריז

פול הלברס, מעצב הגברים של לואי ויטון בפיקוחו האמנותי של מרק ג'ייקובס, הציג מלתחה בהשראת הגברים ברחובות ניו-יורק. הצבעים של העיר שלטו

 בקולקציה: אפרוריות היום יום, כחול של ימים יפים, אדום-חום כצבעי הלבנים האדומות וכמובן הצהוב של מוניות התפוח הגדול. רוב המלתחה הייתה בסגנון ספורטיבי עם ערבוב של חומרים כמו עור עם ג'ינס או סוגי ג'ינס בגוונים שונים בתוך פריט אחד. הסיום היה מעט יותר אלגנטי עם חליפות מבדים בוהקים בגוונים של אפור וכחול ופפיונים וכובעים שהשלימו את המראה. מדובר בקולקציה פרקטית מאוד ואמריקאית מאוד באופייה. המעצבים לא חסכו באבזרים, והרי מדובר בבית שמתמחה בהם, עם תיקים (בעיקר תיקי רצועה הנלבשים מעל כתף אחת), מזוודות גדולות, תרמילי גב, משקפיים ושרשרות על הצוואר המשמשות כמחזיק למפתחות או למשקפיים.  

קח מקל, קח תרמיל, ובוא איתי למחלקה הראשונה. אצל לואי ויטון (צילומים: יפה עירון-קוץ)

מזרח הוא מערב

התצוגה של המעצב הבלגי דריס ון נוטן נערכה על מרפסת הכניסה של ארמון הבורסה המפואר לשעבר של פריז. את הליווי המוסיקלי סיפקה משאית גדולה שחנתה בכיכר הצמודה למקום. המלתחה, כמיטב המסורת של ון נוטן, כללה ערבוב של השפעות מערביות ומזרחיות, למשל מכנסיים עם הדפסים בסגנון יפני עם מקטורן משבצות. החולצות היו רחוקות מהגוף בסגנון של מקטורן קצרצר או כחולצות טי ארוכות.

הדפסים ממזרח וממערב. דריס ון נוטן

קפטן הוק מוסר ד"ש

תפאורה ומסלול בצבע לבן בוהק קיבלו את אורחי תצוגת "הוגו", הקו היוקרתי של המותג הוגו בוס, שנערכה בהאנגר נטוש. מקורות ההשראה לתצוגה, לפי

 המעצב הצעיר של המותג ברונו פיטרס, הן עבודותיו של הצלם הגרמני וולפגנג יוניג, שנושאי צילומיו ארכיטקטורה והאוקיינוס. פיטרס הציג הרבה חליפות בצבעי לבן, תכלת, כחול כהה, שחור ומעט אדום, עם השפעה ניכרת של בגדי מלחים שהתבטאה בהדפסי פסים לרוחב ובמקטורנים בעלי שורות כפולות של כפתורים. חולצות שקופות ללא צווארון העניקו לקולקציה מידה של רכות. הסיום היה מרשים במיוחד בזכות קשקשי זהב שכיסו את הדגמים והעלו רמיזה לכפתורי הזהב של מדי האדמירלים.

מלחים בלבן. "הוגו" להוגו בוס

פירוק החליפה

התצוגה של כריס ון אש לדיור הום הייתה המשלימה האלגנטית לקולקציה שהציג יומיים קודם לכן עבור בית האופנה הנושא את שמו, במיוחד שהמעצב השתמש באותם דוגמנים בשתי התצוגות. בלב המלתחה הגברית של בית דיור האלגנטי נמצאת החליפה הגברית בתרגום הייחודי והמאוורר של ון אש. אצל ון אש המקטורנים איבדו את המבנה הנוקשה ואת נפחם ונראו כאילו תפירתם לא הושלמה, עם סימוני תפרים בולטים, בדי לבד שמחזקים את הצווארונים וכריות כתפיים חשופות. השרוולים נתלשו, כפתורים הוחלפו בלחצנים ומתחת לחליפה נתגלו חולצות שקופות עם צווארון זעיר ביותר. גם העניבה נעלמה מהנוף הדיורי. מדובר בקולקציה המשדרת נוחות, ואם פה ושם נראתה חליפה קלאסית – שהרי ברור שבדיור ימשיכו למכור אותה – היא הוסתרה דווקא מתחת לחולצה.

חליפות לא גמורות. כריס ון אש לדיור הום

נחשים בפיפיטיז

הדוגמנים של ראף סימונס דמו לבובות מפוסלות של חלונות ראווה משנות החמישים. שיערם עוצב בתסרוקת גלית ופניהם היו חסרות הבעה, מה שהעניק להם מראה מבוגר יחסית, במיוחד בהשוואה לדוגמנים הצעירים מאוד-מאוד שהעדיף סימונס בעבר. התצוגה נערכה, כפי שמקובל אצל המעצב, בשעת ערב מאוחרת, במרפסת בית הספר לחרשים-אילמים של פריז. בתצוגה המשיך סימונס להפגין את הטיפול המיוחד שהוא מעניק לחליפה הגברית, אך במקביל התגלו הפתעות כמו מעילי עור נפלאים, חולצות לבנות עם טלאים בצדדים, גופיה סרוגה בשני גווני אפור, מקטורן קצר עם שרוולים ורודים ושלושה רוכסנים במרכז וחולצות שקופות עם הדפסי נחשים. מוטיב הנחש חזר על עצמו גם במכנסיים ובחגורות. ניכר היה שהניסיון שצבר סימונס כמעצב בית האופנה ג'יל סנדר תרם לאיכות ולגיוון המלתחה שעיצב לבית הנושא את שמו.

שקיפויות ונחשים. אצל ראף סימונס

רכות של אישה

לעצב למוגלר ללא תיירי מוגלר, זו המשימה המורכבת שלקחה על עצמה רוזמרי רודריגז, אחת הנשים הבודדות המעצבות בגדי גברים. בתצוגה שלה בלטה במיוחד רכות חדשה, שעמדה כניגוד לסגנונו הנוקשה הידוע של מוגלר. הכתפיים המודגשות שאפיינו את חליפותיו של המעצב נעלמו והצללית שהתקבלה הייתה מעודנת יותר, והושלמה על ידי צבעוניות בהירה בגווני פסטל.

מוגלר ללא מוגלר. רודריגז לבית תיירי מוגלר

ריקוד מאופק

התצוגה של פול סמית תירשם בהיסטוריה של שבוע האופנה בעיקר בזכות התייחסותו הסמלית למותו של מייקל ג'קסון. סמית סיים את התצוגה, שהייתה קלאסית ומאופקת מאוד, דווקא בריקוד משותף שלו ושל דוגמניו על רקע "מותחן" של ג'קסון (כאן תוכלו לצפות בהם רוקדים).

התצוגה מאופקת, הסיום כבר לא. פול סמית

הדור הצעיר

ההולנדי פרנסיסקו ון בנתם העניק לתצוגה שערך את השם "בדידות". "אני בודק את הצללית הגברית. נקודת הפתיחה שלי היא קלאסית, בהשפעת התפירה העילית, ומדי פעם אני שובר אותה בהתאם לצרכיי", הסביר המעצב מאחורי הקלעים.

הבדידות על פי פרנסיסקו ון בנתם

טים המילטון, מעצב אמריקאי, הציג קולקציה בהשפעת בגדי ספורט שכללה חולצות טי ארוכות וזורמות וחולצות ערב שקופות שהציצו מתחת למקטורן.

בהשפעת בגדי ספורט. טים המילטון

הקוריאני ג'יין ג'י הציג קולקציה מרשימה ועשירה. בדים שקופים, הטרנד המרכזי לקיץ הבא, הרכיבו חלקים נכבדים מהמלתחה שלו, ופלשו למכנסיים, למעילים, למקטורנים ולחולצות. גם בקולקציה זו אפשר היה להתרשם מסגננו הייחודי המשלב בגדים מהמלתחה הקלאסית ומבגדי הרחוב.

המון שקופים. ג'יין ג'י

כתבות נוספות:

• רויטל מדר מסכמת את שבוע אופנת הגברים במילאנו
• רועי ירושלמי מדווח על המוצרים הכי שווים לטיפוח גברי
• יפה עירון-קוץ מצלמת בבירת האופנה. כל הכתבות