נושלה מהירושה אבל זכתה בביטוח

חוק הירושה קובע, כי יורשינו הם בן הזוג שלנו וילדינו. למי שאין בן זוג וילדים, היורשים הם הורים, אחים ובני משפחה אחרים, לפי כללים שהחוק קובע.

ומה גורל כספי ביטוח החיים שלנו לאחר מותנו? הם עוברים למוטבים הנקבעים על ידינו. בדרך כלל, כבר בהצעת הביטוח, מוצע לנו לקבוע מוטבים. בהיעדר מוטבים, כספי הביטוח עוברים לאותם יורשים של חוק הירושה.

אבל לכל אחד מאתנו ניתנת בחוק החירות לשנות את יורשינו וגם את מוטבינו. כדי לשנות יורשים, אנו חייבים לערוך צוואה כדת וכדין. כדי לשנות מוטבים חייבים למסור הודעה בכתב על השינוי לחברת הביטוח.

לכאורה מדובר בכללים פשוטים, אלא שרבים, אפילו בקרב הקהילייה המשפטית, אינם ערים להם. כך נוצרים מצבים שבהם אדם הולך לעורך-דין, עורך צוואה המשנה את יורשיו ויוצא מנקודת הנחה כי הצוואה משנה גם את מוטביו בפוליסת הביטוח. ולא היא. המקרה של ק' מוכיח זאת.

כספי ביטוח אינם חלק מהעיזבון של אדם שנפטר

ל-ק' היו 2 ילדים - בת ביולוגית ובן מאומץ. ק' דאג לעתידם ורכש פוליסה לביטוח חיים בחברת הביטוח מנורה. במקרה מותי, כך רשם ק' בפוליסה, יתחלקו כספי הביטוח בין שני ילדי - שווה בשווה.

חלפו 12 שנה. ק' נפל למשכב, ובינו לבין בתו עבר חתול שחור. ק' קרא לעורכי-דינו ורשם צוואה שבה נישל את בתו מירושתו. ק' ציווה כי רכושו, לרבות כספי הביטוח, יעברו רק לבנו. ואולם צוואה זו, וגם לא כל הוראה אחרת המשנה מוטבים, לא נמסרו למנורה. שם, בתיק הפוליסה, נשאר רשום כי הבן והבת מתחלקים בכספי הביטוח.

חלפו שלושה שבועות והאב נפטר. בתו הגישה התנגדות לאישור הצוואה, ואולם נסוגה והסכימה כי אחיה יהיה היורש היחיד כפי שציווה האב. הדעות להסרת התנגדות האחות לצוואה המנשלת אותה חלוקות. הבת הסבירה שחזרה בה משום גירושין ומחלה שתקפו אותה באותה עת, ולא הותירו בה כוחות להתמודד עם משפט. הבן טען שחזרה בה משום חוות דעת רפואית שקבעה כי האב המנוח נמצא כשיר לערוך את הצוואה, אף כי היה חולה במחלה ממארת.

משהוסרה ההתנגדות לאישור הצוואה פנה הבן למנורה וביקש, על סמך הצוואה, את כל כספי הביטוח. מנורה סירבה. אכן, טענה מנורה, הצוואה אושרה, אבל אביך המנוח לא העביר אותה אלינו לפני מותו, וגם לא הודיע לנו בדרך אחרת כי ביטל את זכותה של אחותך בכספי הביטוח.

הבן פנה לבית-המשפט לענייני משפחה בראשון-לציון. על פי חוק הירושה, הזכירה השופטת ד"ר ורדה בן שחר, כספי ביטוח אינם חלק מהעיזבון של אדם שנפטר. מכאן נובע כי בה בעת שאת ההוראות לגבי עזבונו, הרכוש שנותר לאחר מותו, חייב המוריש לתת בצוואה, הרי את ההוראות לגבי כספי הביטוח, על המבוטח לתת במכתב ישירות לחברת הביטוח.

אכן, הסכימה השופטת, אפשר לראות בצוואה הכוללת בתוכה הוראות לגבי כספי הביטוח סוג של מכתב עם הוראות לחברת הביטוח. ואולם, הקשתה השופטת, האם המבוטח חייב להעביר את הצוואה לחברת הביטוח בטרם מותו, או שמא די בכך שהוא רשם את הצוואה לפני מותו ויורשיו, לאחר מותו, מעבירים אותה לחברת הביטוח.

אחריותו של המבוטח

נשיא בית-המשפט העליון בדימוס, השופט מאיר שמגר, נתן בשעתו פסק דין בסוגיה זו, הזכירה השופטת. השופט שמגר קבע כי המבוטח חייב להעביר את צוואתו לחברת הביטוח לפני מותו.

הטעם לכך נעוץ באינטרס הציבורי הקיים במניעת סיבוכים משפטיים ובהגנה על חברות הביטוח.

 אילו הרישום בחברת הביטוח לא היה סופי, היה על חברת הביטוח להמתין שמא קיימות צוואות, או הודעות אחרות למיניהן, שעדיין לא הגיעו אליה והן עשויות לשנות את המוטב. לא היה קץ להשהיות ולהתדיינויות.

מכאן, פסקה השופטת, ההודעה על ביטול או שינוי זכותו של המוטב חייבת להינתן לחברת הביטוח לפני מות המבוטח, והמבוטח עצמו בעודו בחייו חייב לתת את ההודעה. אין די בעצם עריכת צוואה, אלא חובה להעביר אותה, או להודיע עליה לחברת הביטוח, וחובה זו מוטלת על המבוטח טרם מותו.

בסופו של דיון כספי הביטוח חולקו בין שני האחים, למרות הצוואה המנשלת את האחות.

הכותב הוא עורך-דין מומחה בדיני ביטוח ונזיקין