פסגת G8: אין הסכמה בתחום האקלים

מנהיגי המדינות המתועשות המפותחות שהתכנסו לפסגת ה-G8 הסכימו אמש (ד'), לפעול במשותף עם מנהיגי המדינות המתפתחות על מנת להגביל את מגמת התחממות כדור הארץ מתחת ל-2 מעלות צלזיוס בשנים הקרובות. אך הם לא הצליחו לשכנע את סין והודו - שתי המעצמות התעשייתיות החדשות - להצטרף למאמץ משותף לחתוך בחצי את פליטות גזי החממה בעולם. המגעים בין הצדדים נמשכים והתוצאה הסופית שלהם תיוודע בהצהרה המשותפת הסופית בנושא, שצפויה מחר.

חמישה חודשים בלבד לפני ועידת קופנהאגן, שם צפויה להחתם אמנה חדשה של האו"ם למאבק בשינוי האקלים, ארגוני סביבה בינלאומיים אמרו כי חרף ההסכמה בנושא הטמפרטורה, מנהיגי המדינות המתועשות לא רשמו התקדמות משמעותית, לא התעמתו עם הנושאים המשמעותיים והשאירו את רוב העבודה להמשך הדרך.

גם מזכ"ל האו"ם, באן קי-מון, סבור שההסכמות שהושגו אינן שאפתניות דיין, ושהמנהיגים לא הלכו רחוק מספיק בניסיון לפתור את המשבר. "המדיניות שעליהן הכריזו המדינות לא הרחיקה לכת מספיק. זוהי חובה מוסרית ופוליטית ואחריות היסטורית... עבור עתיד האנושות ואפילו עבור עתידו של כדור הארץ", אמר באן.

להיזהר מציניות. אובמה בפסגת G8 (צילום: רויטרס)

נשיא ארצות הברית ברק אובמה, שהעולם כולו תולה בו תקוות כמוביל המאבק העולמי בנושא, אמר שהמיתון העולמי מקשה על גיבוש הסכמה בסוגיית האקלים, אך אסור ליפול למלכודת הציניות ולהמשיך לחתור לפיתרון. אובמה דיבר בתום מפגש של משותף של המעצמות הכלכליות, שכלל מלבד מדינות ה-G8 גם את אוסטרליה, אינדונזיה ודרום קוריאה, שכולן יחד אחראיות לכ-80 אחוז מסך פליטות גזי החממה בעולם. הוא הודה שהמנהיגים לא הצליחו לפתור את הבעיה אך "עשו כמה צעדים חשובים קדימה... זו לא משימה קלה עבור 17 מנהיגים לגשר על פערים בנושא כמו שינוי האקלים", אמר.

מה בכל זאת הושג: המדינות העשירות יילחמו בהתחממות

קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, כינתה את ההחלטה על הגבלת הטמפרטורה "התקדמות ברורה". ואכן, ארגוני הסביבה רואים במאבק של המעצמות התעשייתיות בהתחממות כדור הארץ משימה מבורכת.

מאז תחילת העידן התעשייתי רשמה הטמפרטורה העולמית עלייה של 0.7 מעלות צלזיוס בשל הזינוק בשריפת דלק מאובנים הפולט לאוויר גזי חממה. מומחי האו"ם אומרים שפליטות אלה אחראיות להתחממות כדור הארץ. המשך ההתחממות מעל לרמה של 2 מעלות צלזיוס יגרום, לדעת המומחים, לתהליך בלתי הפיך במסגרתו יתמוססו קרחונים ותהיה עלייה משמעותית במפלס פני הים, ייגרמו שינויים בתבניות מזג האוויר, אירועי בצורת ושטפונות חזקים.

העובדה שלראשונה הסכימו ארצות הברית, רוסיה, יפן וקנדה לפעול להגבלת עליית הטמפרטורה העולמית היא לפיכך ציון דרך. העובדה שגם כוחות עולים בתחום התעשייה כמו סין והודו, ברזיל מקסיקו ודרום אפריקה הצטרפו ליוזמה גם הוא ראויה לשבח. אך מדינות האיחוד האירופי כבר אימצו החלטה שכזו ב-1996, כך שמבחינת בריטניה, צרפת, גרמניה ואיטליה - ארבע החברות האחרות ב-G8 - לא מדובר בחידוש מסעיר.

מה הוחמץ: הודו וסין לא התחייבו להפחית פליטות

לעומת זאת, הניסיון של המדינות המתועשות הגדולות לרתום גם את הודו וסין למאמץ העולמי להתמודדות עם משבר האקלים נחל כישלון. מדינות ה-G8 הסכימו להציב לעצמן יעד להפחית את הפליטות שלהן ב-80 אחוז עד 2050, ולשאוף להפחית את הפליטות בעולם כולו ב-50 אחוז עד אותה שנה.

אך סין והודו, ענקיות תעשייה מתפתחות שפולטות כמויות גדולות של גזי חממה, לא הסכימו להצטרף לנוסח המחייב אותן להפחתת הפליטות בחצי תוך 40 שנה. הן דרשו שהמדינות העשירות והמפותחות יקדימו ויפחיתו בעצמן פליטות בטווח הקצר - או לפחות יציבו לטווח הקרוב - לפני שהן מסמנות יעדים כלל-עולמיים לטווח הארוך. הסינים וההודים חוששים שהגבלת הפליטות תכביד על הכלכלות שלהן, תרתיע חברות מלהקים אצלן מפעלי ייצור, ולא תאפשר להן לצמוח כפי שתיכננו.

בהסכם שגיבשו בנושא האקלים גם הותירו מנהיגי המדינות העשירות נוסחים מעורפלים. כך למשל הם לא קבעו שנת בסיס לפיה יחושבו ערכי הפחתת הפליטות בעתיד. הם כתבו שהפחתת הפליטות תהיה ביחס לרמת הפחמן ששררה בשנת 1990 "או שנים מאוחרות יותר" - נוסח שמשאיר את הנושא פתוח לפרשנות וגמישות רבה מאוד.

אך זה לא הפריע לראש ממשלת בריטניה להצהיר כי המנהיגים ירו בכינוס את יריית הפתיחה של ועידת קופנהאגן. "העולם יכיר בכך שכאן באיטליה הצבנו את הבסיס למשא ומתן לקראת הסכם שאפתני, הוגן ויעיל בקופנהאגן", אמר גורדון בראון.

ארגוני הסביבה עדיין סבורים כי ההסכמות שהושגו אינם מקדמות את המאבק הגלובלי בשינוי האקלים באופן משמעותי. "בהסכמתם להגביל את עליית הטמפרטורה לפחות מ-2 מעלות ללא תוכנית ממשית, אמצעי מימון ויעדי ביניים, מנהיגי ה-G8 לא סייעו לפרוץ את המבוי הסתום המעכב את ההסכם אליו חותר האו"ם", אמר טוביאס מונשמאייר, יועץ פוליטי של ארגון גרינפיס.