מסביב לעולם: לפליטים אין מקלט
לא רק ישראל לא רוצה בפליטים האפריקנים. מדינות מפותחות רבות סוגרות שעריהן בפני פליטים ומבקשי מקלט - וברוב הנטל נושאות דווקא מדינות מתפתחות שנאבקות עם קשיים משלהן. פליטים 2009, תמונת מצב
"בכל העולם המערבי אנחנו עדים בשנים האחרונות למגמה של סגירת שערים בפני מהגרים ובפרט מבקשי מקלט", אומר ל-ynet עורך דין יונתן ברמן מהמוקד לסיוע לעובדים זרים. "העולם מאמץ דרכי התנהלות שמקשות מאוד על מבקשי מקלט להימלט ממקום שבו נשקפת להם סכנה, ומהרגע שהגיעו יותר קשה להם לזכות בגישה למערכת המקלט, וכאשר הם זוכים להכרה מוטלות עליהם יותר מגבלות. ועדיין המצב ברוב מדינות המערב הוא טוב בצורה משמעותית ביחס לישראל, והוא כמובן טוב גם ביחס לרוב מבקשי המקלט בעולם שחיים במדינות עולם שלישי במחנות פליטים, נטולי זכויות".
ברמן מציין כי ההבדל העיקרי בין ישראל למדינות מערב אירופה ואמריקה ביחס לפליטים ומבקשי המקלט הוא במעמד המשפטי שמקבלים הפליטים. "ברוב מדינות המערב אדם שמוכר כפליט מקבל תושבות ארעית. בארה"ב, אחרי שאדם מוכר כפליט הוא מקבל תושבות ארעית לשנה, ואחרי שנה הוא יכול לבקש תושבות קבע, שאותה הוא מקבל אלא אם יש סיבה למנוע זאת ממנו. מאותו רגע המעמד שלו מוגן, והוא מקבל את כל הזכויות ובהמשך גם יכול להתאזרח. זו גם המגמה במדינות אירופה – לתת בתחילה תושבות ארעית, ואחר כך מעמד של קבע".
מחנה פליטים. בישראל הפליט נשאר ארעי לעולם (צילום: AFP)
"לעומת זאת, בישראל במצב המשפטי הנוכחי, לא קיים נוהל כזה", מוסיף ברמן. "פליטים מוכרים מקבלים 'רישיון לישיבת ארעי' שניתן בתחילה לשנה ואחר כך מתחדש כל שנתיים, כל עוד האדם מוכר כפליט. בחצי השנה הראשונה הרישיון הזה מקנה את הזכות לעבוד, ואחר כך גם זכויות סוציאליות מתוקף חוק ביטוח לאומי. אך הוא ארעי, כלומר בכל רגע נתון המדינה יכולה להחליט שמחזיק הרישיון כבר אינו זכאי לו, ולהורות לו לחזור למדינת מוצאו".
מגרשים בלי אבחנה
הבדל נוסף שברמן מציין הוא שבעוד שבמדינות המערב, בוחנות המדינות עצמן את בקשות המקלט ומחליטות אם המבקשים זכאים, בישראל התחלק הטיפול בנושא בידי נציבות האו"ם לפליטים לבין הממשלה. בשנה האחרונה, המדינה מנסה להעביר את כל הסמכויות למשרד הפנים. "עדיין לא ברור איך ההסדר החדש יעבוד – אך קשה לדמיין שהוא יהיה קמצני יותר, כי כבר עכשיו שיעור ההכרה מאוד נמוך".
מעבר לשיעור ההכרה הנמוך, מציין ברמן כי יש מגזר שלם שבקשותיו נדחות באופן אפריורי על ידי המדינה - פליטים מסודן ומאריתריאה שמגיעים לישראל.
אין ספק שישראל אינה היחידה שמגרשת מהגרים בלתי חוקיים שמנסים להסתנן לשטחה – גם ארצות הברית נוהגת יד קשה כלפי מבריחי גבול ממכסיקו, אך גם כאן יש הבדל משמעותי. "אם מהגר בלתי חוקי שהגיע לארה"ב ונתפס טוען שהוא מבקש מקלט, חייבים להעביר אותו לקצין מקלט, ואם הקצין דוחה את הבקשה, יש למבקש המקלט זכות להיות מובא בפני שופט הגירה. זו פרוצדורה שהיא קצרה יותר ומהירה יותר ובעלת פחות הגנות, ויש עליה ביקורת, אבל למרות זאת יש כאן הגנה מינימלית – שאין בישראל".
פליטים בדרפור. מצרים מחזירה למדינות המוצא בלי לבדוק (צילום: AP)
חלוקה לא שווה של הנטל
אם מתבוננים בנתונים הרשמיים שפרסמה נציבות הפליטים העליונה של האו"ם (UNHCR) לשנה החולפת, 17 אלף הפליטים האפריקנים שהגיעו לישראל בארבע השנים האחרונות הם טיפה בים. בסוף 2008, נמנו בעולם 42 מיליון אנשים שנעקרו מבתיהם, כמחצית מהם נשים וילדות. נתון זה כולל 15.2 מיליון פליטים, 827 אלף מבקשי מקלט שבקשותיהם נידונות כעת, ו-26 מיליון בני אדם עקורים בארצותיהם.
כ-80 אחוזים מאוכלוסיית הפליטים בעולם נמצאת במדינות מתפתחות, בכלל זה 50 המדינות הכי פחות מפותחות בעולם. 33 אחוזים מהפליטים בעולם מתגוררים במדינות אסיה, 22 אחוזים מהם במדינות צפון אפריקה והמזרח התיכון, 20 אחוזים באפריקה, 15 אחוזים באירופה, ורק 8 אחוזים במדינות אמריקה.
בדו"ח השנתי של הנציבות נטען כי יישוב-מחדש הוא אלמנט מרכזי בפתרון בעיית הפליטים בעולם. אך למרות זאת, בשנת 2008 רק פחות מאחוז אחד מאוכלוסיית הפליטים העולמית נהנו מכך: כ-88,800 פליטים התקבלו על ידי 16 מדינות – בהן ארצות הברית (60,200), אוסטרליה (11,000), קנדה (10,800), שבדיה (2,200), ופינלנד (750). למרות שקשה להשיג מידע מדויק על מספרם של הפליטים שהתאזרחו – מאחר שהם נכללים במספר הכללי של התאזרחויות בכל מדינה ומדינה – גורסת הנציבות כי בעשר השנים האחרונות, זכו יותר מ-1.1 מיליון פליטים להתאזרח במדינות שהעניקו להן מקלט מדיני. שני שלישים מהם זכו להתאזרח בארה"ב.
"חוסר הנכונות של מדינות המערב לא רק להעניק זכויות בסיסיות לפליטים אלא גם לשאת בנטל שווה של טיפול בפליטים הוא בעיה נוספת", מוסיף ברמן. "רוב הפליטים נמצאים במדינות מתפתחות ומדינות המערב נושאות בשיעור מצומצם, ונוהגות בשנים האחרונות בהיסטריה, כאילו הן מוצפות בפליטים, בעוד שבפועל מדובר בתופעה זניחה".
פער בין החזון למציאות
הד"ר הדס ירון, רכזת פרויקט הפליטים בסניף הישראלי של ארגון זכויות האדם אמנסטי, מספקת הסבר היסטורי ל"היסטריה" שעליה מדבר ברמן. "יש כאן פער בין החזון של אמנת הפליטים, לבין המצב שעימו הקהילה הבינלאומית מתמודדת בפועל. כאשר ניסחו את האמנה אחרי מלחמת העולם השנייה, מה שעמד לנגד עיניהם היה המצב באירופה. איש בטח לא העלה בדעתו שכעבור חמישה עשורים, הדבר שיעמוד במוקד האמנה יהיה היחסים בין העולם הראשון לעולם השלישי, שלא יהיה מדובר במצב של מלחמה בת שש שנים שנגמרת, ואז כל הפליטים חוזרים לבתיהם, אלא במצב כרוני של מלחמות ארוכות שאינן נגמרות, או כאלה שנגמרות, ופורצות חדשות במקומן".
אזרחים שנמלטו מבתיהם מקונגו. מלחמות אזרחים אינסופיות (צילום: AP)
המדינה שקיבלה אליה ב-2008 הכי הרבה מבקשי מקלט מדיני – כרבע מהבקשות שהוגשו בעולם, שמספרם נאמד ביותר מ-207 אלף – היא דרום אפריקה. לשם ההשוואה, ארה"ב העשירה קיבלה אליה רק רבע ממספר הפניות שקיבלה דרום אפריקה, והיא נמצאת במקום השני עם 49.6 אלף פניות. צרפת שלישית עם 35.4 אלף פניות. מדינות נוספות שאליהם פנו מבקשי המקלט ב-2008 הן קנדה (34,800), בריטניה (30,500) ואיטליה (30,300). כמה מבקשי מקלט התקבלו בישראל? אחד בלבד.
"האפרטהייד החדש הוא הטיפול הלא-נאור של העולם הנאור באפריקה, שהיא 'יצרנית' מספר הפליטים הגדול בעולם", מציינת ירון. "היחס של מדינות אירופיות הסוגרות שעריהן בפני פליטים הוא מעין הפרדה על בסיס הבדלים – בצבע, בתרבות: כולנו אמנם בני אדם אך יש שווים יותר ושווים פחות. לעומתן, ישנן מדינות שהן אולי 'נאורות פחות' אך הן מטפלות בפליטים בצורה יותר הוגנת: צ'אד, שמארחת הרבה פליטים מהמדינות השכנות; מצרים, שאמנם אי אפשר לשבח את המדיניות שלה, אך ידוע שהיא מתמודדת עם מיליון פליטים שנמצאים בשטחה; ירדן, שקלטה המוני פליטים מעיראק, גם במעמד של אזרחות".
ה"אפרטהייד" שעליו מדברת ירון משתקף בתקנה שקיבל האיחוד האירופי ב-2008, המתירה לשלטונות להחזיר מהגרים בלתי חוקיים - בכלל זה גם פליטים ומבקשי מקלט מדיני - למדינות מוצאם. בחסות תקנה זו, בין היתר, מגרשת ספרד מהגרים בלתי חוקיים מאפריקה שהגיעו בסירות רעועות אל האיים הקנריים. בשנת 2008 הגיעו לאיים הנמצאים תחת שלטון ספרדי עשרות אלפי מהגרים אפריקנים; מאות נוספים לא שרדו את המסע. ספרד חתמה על הסכמים דו-צדדיים עם כמה מדינות אפריקניות המאפשרים לה להשיב את המהגרים, גם אם הסיבה שבעטיה נמלטו היא רדיפה.
מהגרים ופליטים אפריקנים בטנריף. אפרטהייד חדש? (צילום: AP)
שערי איטליה נעולים
שער אחר שדרכו מגיעים מהגרים בלתי חוקיים לאירופה היא איטליה, המדינה האירופית שלה קו החוף הכי ארוך. על פי נתונים רשמיים, נחתו בשטחה בשנה החולפת יותר מ-36 אלף מהגרים, רובם לאי למפדוזה שבים התיכון.
בניסיון לבלום את זרם המהגרים, נקטה ממשלתו הימנית של סילביו ברלוסקוני צעדים שנויים במחלוקת למאבק במהגרים הבלתי חוקיים. בתחילת החודש אימץ הפרלמנט האיטלקי חוק ההופך את ההגירה הבלתי חוקית לעבירה פלילית, שדינה מאסר וקנס של 5,000 עד 10,000 אירו. החוק גם קובע עונש של עד שלוש שנות מאסר למי שיעניק מחסה למהגרים.
לחוק קדם הסכם שנחתם במאי בין ברלוסקוני לשליט לוב מועמר קדאפי, שזכה לגינויים נמרצים מנציבות הפליטים העליונה של האו"ם, מהוותיקן ומארגוני זכויות אדם, שמתוקפו יכולה איטליה להשיב ללוב מהגרים שנתפסו במים בינלאומיים.
ביל פרליק, מנהל תחום הפליטים בארגון זכויות האדם האמריקני Human Rights Watch, שהה בלמפדוזה ובלוב באפריל האחרון, וראיין כ-80 מבקשי מקלט שסיפרו לו על חוויותיהם. בשיחת טלפון עם ynet ממשרדו שבוושינגטון, הוא מגנה בחריפות את מדיניותו של ברלוסקוני. עיקר קצפם של המבקרים, ופרליק ביניהם, יצא על העובדה שאיטליה העבירה לידי לוב – מדינה שאינה חתומה על אמנת האו"ם לפליטים, ושמערכת הכליאה שלה ידועה לשמצה – את הטיפול באנשים כה פגיעים. "השלטונות הלוביים לא עשו כל ניסיון לבדוק אם המהגרים הם פליטים שנמלטו עקב רדיפה, או קורבנות של סחר בבני אדם. יתרה מזאת, הם אפילו לא בדקו אם בקרב המהגרים ישנם חולים, פצועים, ילדים בלי השגחה, נשים בהריון, או אחרים הזקוקים לסיוע", הוא אומר.
מהגרים בלתי חוקיים שנתפסו בדרכם לאיטליה (צילום: AFP)
סוכנויות האו"ם וארגוני זכויות אדם תמימי דעים – הפתרון לבעיה
צריך להיות התגייסות משותפת של הקהילה הבינלאומית.
"מאחר שהפליטות היא תופעה תמידית, היא מחייבת משטר בינלאומי חדש", מסכמת ירון. "הפתרונות צריכים להיות במסגרת של מדינות לאום, אבל צריך לראות את הפתרון מנקודת מבט בינלאומית, לתת מענה לחששות של המדינות בנושאי דמוגרפיה ואופי, וגם להגיע להסכמים והבנות בין מדינות".
לפנייה לכתב/ת 
