אש בירושלים: עוד לא אבדה תקוותנו?

תושבי ירושלים בעבר ובהווה חוששים שמא מהומות החרדים מקרבות את בירת ישראל על סף מלחמת אחים. אולם כמה אנשי רוח וציבור מירושלים אמרו אמש (יום ה') ל-ynet כי מוקדם מדי להספיד את העיר, וכי גם לקיצונים שבחרדים יש תקווה.

המהומות בירושלים - עדכונים אחרונים ב-ynet

• לילה שחור: שוטרים נפצעו, עשרות נעצרו
• ניצב פרנקו: איפה הרבנים השפויים?
• חשש ש"האם המרעיבה" תמלט מהארץ
• עובד העירייה שהותקף: נחלצנו משם בנס
• ח"כ ניסים זאב מש"ס: לשחרר את האמא
  

"ירושלים זאת עיר בלתי אפשרית שלא מומלץ לגור בה", אמר ל-ynet הסופר איל מגד המתגורר זה 17 שנים בבירה. "אבל מה לעשות, מישהו צריך לגור פה. אסור להפקיר את העיר לציבור מטורף, פנאטי וחרד. אני וקומץ חברי לא נזוז מהעיר הזאת, כי אנחנו מרגישים שצריך פה קצת נורמליות".  

הקיטור חייב לצאת. שורפים זבל במאה שערים (צילום: רויטרס)

מגד סבור כי המהומות האחרונות הן רק סימפטום לבעיה עמוקה יותר. "עניין החניון או האמא המתעללת זה רק חור שנוצר כדי להוציא את הקיטור. חייבים להוציא קיטור, אחרת נתפוצץ. לגור פה זה כמו לגור מתחת להר געש כבוי ואתה חי בתחושה שכל רגע הוא עלול להתפרץ. העיר מלאה מתחים, אז למה מתפלאים שיש פה מהומות כאלו או אחרות? תל אביב היא עיר אשלייתית, ואילו ירושלים היא הפנים האמיתיות שלנו - סתירות, קונפליקטים והתנגחויות".

החרדים הם הראשונים לסבול מהמהומות

חברת הכנסת לשעבר ממרצ צביה גרינפלד, היא חרדית בעצמה המתגוררת בעיר. "מה שקורה זה פשוט נורא ואיום", היא אומרת. "כולנו יוצאים מופסדים ובמיוחד הקהילה החרדית, שגרה במקומות בהן מתחוללות המהומות. הם הראשונים לסבול מהפעולות של עצמם".

גרינפלד סבורה כי הרצון להביע מחאה נגד פתיחת החניון הוא לגיטימי, בעוד ההפגנות למען האם - לא. "החרדים פוחדים מחילול שבת וזכותם למחות. אולם מה שקורה ביחס לילד האומלל ואמו, זה סיפור אחר לגמרי. פה

יש ממש השתוללות שנראית לי על פניה כטעות איומה של הציבור החרדי. מדהים אותי שהציבור החרדי הרחב תומך בקהילה המאוד הספציפית הזו ומבין את ההשתוללות שלהם.

"המחאה שלהם נובעת מכך שמישהו העיז להטיל ספק במושלמות של הקהילה ובעובדה שכל אחד ואחת שם הם אמא ואבא המושלמים. מה לעשות שהמציאות היא לא כך. במקום להבין שייתכן שהתעללות זה מה שקרה כאן, צריך לפעול לתיקון העניין. עכשיו אני חרדה לגורל הילדים האחרים. אם הקהילה לא ידעה לזהות את הבעיה, אז אי אפשר לסמוך עליה. מי יודע מה מצבם של שאר הילדים? את הקהילה הזאת לא מעניינת האמת, אלא היא נותנת לעלבון שלה להוביל אותה", הוסיפה.

יוכי ברנדס, חרדית לשעבר ותושבת העיר במשך 20 שנה, סבורה כי האירועים האלימים שפרצו מאז מעצר האם החשודה בהרעבת בנה היא דוגמה מצמררת לנטייה הבדלנית של הפלגים הקיצונים בציבור החרדי. "מאה שערים ותולדות אהרון, במקומות האלו הערך הגדול הוא לחיות בהתבדלות מהחברה הישראלית וממדינת ישראל. למרבה הזוועה, זה גובר על כל שיקול דעת, על מוסר ואפילו על חיי אדם וערכי המשפחה והבריאות. ברגע שיש אנחנו ויש זרים, הם לא מוכנים לקבל שום ביקורת ושום התערבות בחייהם".  

"המדינה היא רשע גמור". חרדי מביע את מחאתו (צילום: רויטרס)

ברנדס מדגישה כי מקרי ההתעללות והסטיות קיימות בציבור החרדי כמו בשאר החברה. "מתעללות ומטורפות יש אצלנו ואצלם. ההבדל הוא שאצלנו החברה תטפל באמא כזו ובשלבים מאוד מוקדמים. בחברה החרדית הכל מטואטא מתחת לשטיח. חשיפה של בעיות משפחתיות מקוממת אותם, כי היא עלולה לעורר פגיעה מאוד קשה בשידוכים והדבר הזה של 'מה יגידו' מאוד חזק. בטח שלא יתנו לרשויות המדינה להתערב, כי הם רשעים גמורים".

דרוש בירושלים: השוטר אזולאי

למרות הכל, ברנדס בטוחה כי מוקדם מדי להספיד את בירת ישראל. "אני לא רוצה להגיד שחבל לי על העיר, משום שזה אומר שהיא אבודה. אני עזבתי אותה, אבל עדיין לא התייאשתי. אני לא יודעת מה יהיה ויכול להיות שהקיצוניות הזו תשתלט בסוף. אולם אני עדיין מקווה שהכוחות הפתוחים והשפויים יצליחו לנצח ושהרשויות יהיו מספיק חזקות. אולי דווקא מהקיצוניות והטירוף יבינו בקהילה החרדית שחוק הוא חוק וסדר הוא סדר. גם הם חייבים להבין שהטירוף הוא קיצוני מדי".

ד"ר ניסים ליון, סוציולוג מאוניברסיטת בר-אילן המתמחה ביחסי דת וחברה, טוען כי האלימות בירושלים אינה חריגה, ואילו החילונים הם דווקא אלה ששכחו את העבר. "מאז קום המדינה היינו עדים לרצף של מהומות מצד העדה החרדית. מי שהשתנה זה לא החרדים, אלא בעיקר אנחנו ששכחנו את העבר", הדגיש.

לכן ד"ר ליון אינו רואה סיבה לדאגה. לדבריו, הניסיון לראות את האירועים בתור "אינתיפאדה חרדית" הוא מופרז ומוגזם "גם בחברה החרדית עצמה יש

יחס מאוד דואלי לכל מה שמתרחש שם. אולי הם מגלים הבנה לסיפור האם המתעללת, אבל בכל מה שנוגע לגילויי אלימות אני חושב שיש יותר מהרמת גבה בתוך העולם החרדי.

"סיפור האהבה בין החילונים לחרדים הוא לא פשוט, שברירי ומאוד מורכב", מוסיף ליון. "אפילו הניסיון הקולנועי מראה לנו משהו מהסיפור הזה. בסרט 'השוטר אזולאי' מראים אותו מדבר עם קבוצה חרדית שמיידה אבנים בעוד חבריו השוטרים מביטים בתמיהה. אולי זה מה שחסר לנו פה - איזה שוטר אזואלי שידבר איתם בשפתם".