תנו לנו לשפוט את האמא
"כדאי שתדעו: בקהילות חרדיות קיימים 'בתי משפט' לא פורמליים הקובעים את עונשם של אנשים שסטו מדרך הישר. העניינים נחתכים בלי רעש וצלצולים, בלי לערב את המשטרה - וזה עובד". העיתונאי החרדי שמוליק שיף שואל את גולשי ynet: אתם הייתם נותנים לשפוט ישראלי בג'נין?
רבים מאזרחי בישראל מלאו במהלך השבוע שעבר זעם, תסכול ואימה לנוכח "התפרעויות החרדים" בירושלים, במחאה על מעצרה של האישה החרדית המכונה "האם המרעיבה". לתחושות אלו היו שותפים גם בני הציבור הדתי-לאומי, וכן - אפילו כמה חרדים. גם אני - חרדי בעצמי - איני חש צורך לגונן על בני הקהילה, ואין בי שום דחף לעמוד בשער ולתרץ את המעשים. מה שמניע אותי לכתוב בנושא הוא דווקא הרצון לגונן עליכם – מפני הבורות.
השאלה המרכזית בפרשה, היא לא אשמתה או חוסר אשמתה של האישה, אלא הלגיטימציה של עצם מעצרה, חקירתה ושפיטתה בידי רשויות החוק הישראלי, בידי אנשים חילונים. הדברים אמורים בעיקר כשמדובר בבת לקהילת חסידי תולדות אהרן שנמנית על "העדה החרדית", היושבת ביציבות בר שנים רבות על קצה הסקאלה החרדית.
בפשקווילים שהופצו השבוע ברחוב החרדי נכתב: "לא ננוח ולא נשקוט עד אשר תשוחרר האישה שנתפסה בטלפי הציונים הטמאים". לא בטוח שאנשי העדה החרדית
תתפלאו, אבל אפשר גם להבין אותם. עצם המחשבה שחוקר משטרת ישראל הציונית, שבדרך כלל אינו אדם חרדי, יושב מול האישה החשודה וחוקר אותה - מקוממת. מה לו - אדם שספג חינוך לקוי, אדם שאינו שומר תורה ומצוות ומטבע הדברים "חשוד על הכול" - ולאישה חרדית ממאה שערים, שחיה בפלנטה אחרת?
מה לשופטי בית המשפט, שלדעת החרדים ערכי המוסר והצדק שלהם תלויים במקרה הטוב ברמת מצפונם האישי, ולאם יהודיה שגדלה על ברכי התורה? המשפט הישראלי הרי מבוסס על "חוקות הגויים", ומנוהל, בגדול, על ידי אנשים נטולי יראת שמים ונעדרי מוסר, ואין לו זכות או כושר בסיסי לשפוט משפט צדק.
מה לבת ישראל ולבית מעצר של שירות בתי הסוהר הישראלי? האם הסוהרים יודעים לנהוג בה בצורה מתאימה? האם חוקרי המשטרה לא חיללו את כבודה? האם צניעותה, כשומרת מצוות וכאישה נשואה, לא נפגעה? התשובה לשאלות אלו ברורה: היא כן. הריחוק והניכור גדולים מדי; התסכול והכעס ברורים.
הייתם מעבירים נער מרמת השרון לג'נין?
איך הייתם מרגישים אם ילד ישראלי בן 17 מרמת השרון, שנתפס בגניבה, היה מועבר לכלא של הרשות הפלסטינית, נחקר בידי שוטריה, ומובא לדין בפני בית המשפט המחוזי בג'נין? המשל אינו קיצוני, והוא ממחיש באמת ובתמים את המרחק המנטאלי ואת חוסר האמון המוחלט בין החרדים לממסד. יתרה מזו, רוב החרדים לא באמת זקוקים למשטרה או לבית משפט כדי "לסדר עניינים" סוד גלוי הוא שבכמה קהילות חרדיות קיימת "מערכת שפיטה", בה נידונים אלו שנתפסו בקלקלתם.כן, כדאי שתדעו: באופן לא פורמאלי, קיימים "בתי משפט" בקהילות חרדיות, בהם מחליטים על עונשם של אנשים שסטו מדרך הישר ושל מעוותים למיניהם. בלי רעש וצלצולים, בלי פרסום ותמונות, ובלי לערב את המשטרה, נחתכים עניינים. וזה עובד. חוסר הרשמיות מרתיע פושעים הרבה יותר ממשטרה או כלא.
על כן, מבקשים החרדים: הניחו לנו עם שופטיכם ושוטריכם. חוש הצדק שלנו לא קטן משלכם, וההיגיון גם כן. תנו לנו להסתדר בכוחות עצמנו. צורת ההתנהלות שלכם בפני עצמה - בשימוש תקשורתי ציני בנאשם חסר ישע כמו פרסום תמונות הילד - מעידה על רמת המוסר שלכם. הכל כשר בקרב על דעת הקהל.
החרדים לא ייצאו להפגין בבקשה לשחרר כל פושע נקלה שהתאכזר לילדים רק בשל הכיפה שעל ראשו, אבל במקרה האישה הדבר שונה. התפיסה כי היא חפה מפשע (וכאיש תקשורת שהעמיק בנושא אני יכול לומר בביטחון שלתחושות האלה יש רגליים) בשילוב עם מעצרה, הביאו להתפרצות הזעם.
הכותב משמש כעורך אתר "חרדים"
לפנייה לכתב/ת 
