הרפורמה במינהל: שר השיכון יגביל הקצאות קרקע

שר השיכון יוסמך להגביל הקצאת הקרקעות המיועדים למגורים ולעסקים בחוק הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל. זאת, לשם מניעת השתלטות של אדם יחיד או תאגיד על שטחים גדולים. ההגבלה נועדה למנוע ריכוזיות בבעלות על המקרקעין וכדי להגביר את התחרות בשוק הנדל"ן.

ההחזקה בידי יחידים תוגבל עד שיעור מרבי שייקבע בתקנות של השר, אחרי התייעצות עם שר האוצר, אשר יובאו לאישור ועדת הכלכלה לא יאוחר ממאי 2010. על חישוקים אלה שנוספו ל"תיקון לחוק יסוד: מינהל מקרקעי ישראל" נמסר אמש (ב') לכנסת, בפתח הקריאה השניה של החוק. הדיון בכנסת יימשך אחה"צ וההצבעות הסופיות יתקיימו מחר (ד').

ח"כ כרמל שאמה (ליכוד), יו"ר ועדת המשנה של ועדת הכלכלה שטיפלה בהכנת החוק לאישור סופי, ציין כי בנוסח המשופר נקבע שבכל מקרה – לא יהיה ניתן להעביר בעלות על שטח מעל 16 דונם אלא בהחלטה מיוחדת של מועצת מינהל המקרקעין שתחליף את המינהל הקיים. זאת בתנאי שנמצאו נסיבות אשר תומכות בהעברת הבעלות.

בעלות פרטית - עם תנאים

שאמה ציין זאת בתגובה לביקורת של חברי כנסת וגופים ציבוריים שהרפורמה תביא להפרטת על קרקעות המדינה ול"מכירת הארץ לבעלי הון מקומיים וזרים". הוא הצביע על סעיף אחר שנוסף להצעת הממשלה המאפשר לרשות המקרקעין לקבוע מגבלות ותנאים נוספים להקניית הבעלות שיירשמו כהערת אזהרה בטאבו. התנאים נוגעים גם להקניית בעלות עתידית או התחייבות כלשהי להקניית הבעלות.

שאמה גם ציין כי אין חידוש עקרוני בתקרה שנקבעה בחוק הרפורמה להעברת בעלות בהיקף כולל שלא יעלה על 800 אלף דונם. זאת מאחר שעסקות אלה כבר מעוגנות בחוק יסוד: מקרקעי ישראל בהיקף של 200 אלף דונם. מדובר בקרקע עירונית שבבעלות המדינה ורשות הפיתוח.

לדברי שאמה ניתנה לוועדה שלו חוות דעת משפטית כי הרפורמה איננה עומדת בסתירה לחוק היסוד המוזכר לעיל. האחרון אוסר העברת בעלות במקרקעי ישראל, למעט סוגי מקרקעין ועסקאות שנקבעו לעניין זה בחוק; הרפורמה רק מתקנת את חוק היסוד בהרחבת השטח המותר להעברת הבעלות.

באשר לתנאי שנוסף להצעת הממשלה להגביל העברת בעלות של חברי קיבוצים ומושבים על החלקות למגורים ולעסקים (שתוענק להם במסגרת הרפורמה), אמר שאמה כי המגבלה המחייבת הסכמה של האגודה השיתופית להעברת הבעלות אף היא לא יוצרת מצב משפטי חדש אלא מעוגנת במצב הקיים.

שמירה על צביון היישוב החקלאי

הרפורמה הורחבה על המגזר החקלאי ברגע האחרון, אחרי מסע לחצים ממושך. נקבע כי הבעלות על החלקות תינתן לאחר שיעברו קודם למעמד של שטחים חכורים בחוזה מהוון ל-49 שנה (היום הם במעמד של חוכרי משנה). עם זאת נקבע שהחוק החדש ימשיך את המצב הקיים המחייב קבלת הסכמה של האגודה השיתופית המנהלת את הקיבוץ או המושב, למעבר למשטר של בעלויות על כל המשתמע ממנו. זאת, כדברי שאמה, "כדי להבטיח שמירה על צביון היישוב החקלאי או של יישוב קהילתי קטן".

שאמה ציין כי הוועדה התבססה בהקשר זה על חוות דעתו של רשם האגודות השיתופיות לפיה "התנאי של הסכמת האגודה השיתופית לקליטה של מועמד או להחלפתו של מועמד לחברות באגודה השיתופית, הוא צילום של מצב משפטי קיים מאז קום המדינה ומעת הקמת מנהל מקרקעי ישראל".

חוות הדעת התקבלה בוועדה אתמול בבוקר (ב') לקראת הדיון החוזר שעמד להתקיים בסוגייה זו לפי דרישת הח"כים אחמד טיבי (תע"ל) ודב חנין (חד"ש). טיבי טען שמדובר בחסימת כניסתם של ערבים ליישובים בניגוד לפסיקת בג"צ. הדיון לא התקיים למרות תמיכת הקואליציה עקב התנגדות מפתיעה ברוב של האופוזיציה, והתנאי אושרר סופית.