זול באוויר: הברקה או פחד מתחרות?
לאל-על יש חברה בת לטיסות שכר. זו יכלה לשמש בסיס טוב לטיסות ללא שירות. אבל לערבב בין כל הנוסעים של המחלקות הקיימות וזו החדשה נראה כמו החלטה פזיזה, שנובעת בעיקר ממצמוץ מהיר של ראשי החברה
יש שתי אפשרויות: או שבחברת אל-על יושבים כיום גאוני שיווק ברמה בינלאומית, או שיושבים שם אלופי העולם בלמצמץ ראשונים.
החלטת אל-על להפעיל במטוסיה מחלקה מיוחדת שבה יימכרו כרטיסים מוזלים מאוד ושבה לא יינתן שירות כלשהו, מעוררת הרבה תמיהות. אין ספק שהחברה פעלה ברגע שהבינה שחברת התעופה איזי ג'ט הבריטית בדרכה לישראל, אבל לא ברור אם מדובר במהלך גאוני, או במצמוץ מהיר מול סכנה שממדיה לא ברורים.
במשך תקופה ארוכה נוהגת אל-על מדיניות של "נתח שוק". החברה שואפת להגדיל כל העת את התפוסה במטוסיה, לעתים מבלי לשים לב מה קורה בדרך. שיטה זו מנוגדת לגמרי לשיטות הנהוגות בחברות תעופה אחרות, שלא מוכנות למלא מטוסים בנוסעים שרכשו כרטיסים מוזלים בנימוק שהדבר פוגע בהן לאורך זמן.
קיימות בעולם חברות תעופה דוגמת איזי ג'ט המציעות רק מושב במטוס. לא קיימות בעולם חברות תעופה שבאותה טיסה מציעות מושבים במחלקת עסקים, במחלקת תיירים ובמחלקה מהסוג המצוי בחברות התעופה המוזלות הנותנות לנוסעיהן רק מושב.
השילוב שחברת אל-על המציאה מעורר הרבה תמיהות. הרי לא תמיד ניתן יהיה להושיב את הנוסעים שרכשו כרטיס במחיר מלא במחלקה מופרדת לגמרי מאלו שרכשו רק מושב. אחד יקבל מגש עם אוכל והנוסע שלידו לא יקבל דבר. זה ייראה רע, זה לא מקובל, ונראה כשליפה לא רצינית.
"תנו לנו לנהל, אתם תעבדו"
לחברת אל-על יש חברה בת לטיסות שכר. זו יכלה לשמש בסיס טוב לטיסות ללא שירות. אבל לערבב בין כל הנוסעים של המחלקות הקיימות וזו החדשה נראה כמו החלטה פזיזה שנובעת בעיקר ממצמוץ מהיר של ראשי החברה.
המוזר הוא שמועצת המנהלים של החברה אישרה מהלך כזה המבוסס על מאמץ עילאי למלא מושבים כמעט בכל מחיר. לעומת מה שקורה באל-על יש את הדוגמה של חברת התעופה האמריקנית קונטיננטל, המפעילה שתי טיסות ביום לארה"ב.
שם דוגלים בשיטה של התשואה הגבוהה ביותר לכל כרטיס. חברה זו החלה לטוס לישראל לפני 10 שנים, והשבוע אמרו ראשי החברה כי הקו הוא בין המוצלחים ביותר של החברה בכל העולם.
בקרב עובדי אל-על מתחילים לשמוע דאגה רבה ממהלכי ההנהלה. העובדים יודעים שזכותה של ההנהלה לקבל החלטות עסקיות, אבל בשיחות פרטיות טוענים רבים מהם כי ההנהלה נגררת יותר מדי אחרי המצב, במקום לנסות ולהשפיע עליו. בהנהלה דוחים את הטענות בנימוק המקובל "תנו לנו לנהל, אתם תעבדו", אבל נראה כי רק בסוף השנה אפשר יהיה לקבוע אם מדובר בצעד מוצלח.
