בוותיקן הוחלט לסלוח לאוסקר ווילד

השבוע פרסם העיתון הרשמי של הוותיקן, ה"L'Osservatore Romano", אותו עיתון שתיאר בעבר  ספר של ג'יי.קי רולינג כ'מציג תיאור מלא בטעויות קשות והצעות מסוכנות, של העולם ושל הטבע האנושי', מאמר ובו הוא משבח את האדפטציה לסרט של "הארי פוטר והנסיך חצוי הדם", על כך שהיא "מבהירה כי הטוב חייב להתגבר על הרע, ושלעיתים זה מצריך הקרבת קורבנות ותשלום של מחיר כבר".

בנוסף, על אף עמדתה הרשמית של הכנסיה הקתולית וגינויה את ההומוסקסואליות, פרסם העיתון ביקורת אוהדת וחיובית לספר חדש שיצא, העוסק במאהבו של לורד אלפרד דאגלס, הסופר, המחזאי והמשורר - אוסקר ווילד.

"אוסקר היה מאושיות המאה ה19, שניתחו את העולם המודרני בצורה מדוייקת, הן מהצד המטריד והן מהצד החיובי", כתב אנדריאה מונדה במאמר שזכה לכותרת "כשאוסקר ווילד פגש את פיוס הרביעי", וחלקים ממנו התפרסמו ב"גרדיאן" הבריטי. מנדה מוסיף שאוסקר ווילד לא היה סתם נון קונפרמיסט שאהב לזעזע את החברה השמרנית של אנגליה הויקטוריאנית, כי אם אדם שתחת מסכת אי-מוסריות שאל עצמו מה צודק? מה הטעות? מה נכון? ומה לא נכון?

"ווילד היה אדם מלא ברגשות עמוקים", כותב מנדה, "למרות שהסתתר מאחורי קלילות כתיבתו ומאחורי מסכות של איוולות וציניות, הוא היה מלא בתובנות עמוקות על ערכם המיסתורי של החיים".

הרומן הלא צפוי בין הוותיקן למחזאי האירי החל לפני שנתיים, כאשר פירסם הוותיקן, בספר שערך האב ליאונרדו

ספיאנזה ושזכה לשם המתחכם - "Provocations: Aphorisms for an Anti-conformist Christianity", אוסף שנינויות של ווילד, כולל אמרות מפורסמות כמו "I can resist everything except temptation", או "the only way to get rid of temptation is to yield to it".

ווילד, ששילם מחיר כבר מאוד בגין התרסתו כנגד הצביעות והשמרנות של החברה הויקטוריאנית, הוטבל בכנסיה הקתולית זמן קצר לפני מותו. "הדרך הקיומית בה בחר ווילד", התפייטו בעיתון, "יכולה להצטייר גם כדרך ארוכה וקשה שהובילה אותו לארץ הקודש - הנותנת לכולנו את הסיבה לחיים; אותה הדרך שהובילה אותו לעבר הקתוליות, שעל פי אחד מפתגמיו הידועים של ווילד, דת המיועדת לקדושים ולחוטאים בלבד (לכל שאר המכובדים יש את הכנסיה האנגליקנית)". ועל זה אוסקר ווילד היה אומר: "סלח תמיד לאוייביך. אין דבר שיכול להרגיז אותם יותר"...