למה ישראל מתייבשת? כי הפקידים טוחנים מים
את הגינה הפרטית שלכם מייבשים תחת איום בקנס כבד, אבל את הגינות הציבוריות ימשיכו כנראה להשקות בלי בעיה. נכון שגיבשו מכסות וכללים מפורטים עד לרמת הערוגה, אבל מי יתמודד עם סבך הביורוקרטיה שניסחו הפקידים? לא ברור. איך יצליחו 11 פקחים לאכוף כללים ב-256 רשויות בארץ? חידה; ומי ישלם את הקנס אם הממטרה עבדה מעבר למותר? תעלומה
על הביצה הביורוקרטית הטובענית ששמה "היטל הבצורת" כבר נכתב לא מעט, ומאחר שעתירה בנושא הוגשה לבג"ץ כנראה שהמילה האחרונה טרם נאמרה בסיפור הזה. ומה על ההשקייה של הגינות הציבוריות אתם שואלים? גם שם הפקידים מתנהלים באופן תמוה, כובלים את כולם בביורוקרטיה חונקת ומקיימים מנגנוני אכיפה חסרי שיניים. הנה הצצה לדיון אחד בכנסת, שיכול להסביר אולי למה ישראל מתייבשת - אם בכלל.
הרקע לדיון הוא החשש של הרשויות המקומיות מפני הוראת רשות המים לייבש גינות שהשקיעו בהן כסף רב. לפיכך הגיעו הרשויות להבנות עם רשות המים על הקצאת מכסות מים להשקייה ציבורית, ועל אופן הטיפול בחריגה מהכללים. אתמול (ב') הובאו הכללים לדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת.
על פי ההבנות, נקבע כי השקיית הגינות הציבוריות תוגבל לשעה בשבוע וחלוקת הזמן תהיה על פי צרכי כל רשות. היא תוכל להחליט האם להשקות פעם בשבוע למשך שעה, פעמיים למשך חצי שעה בכל פעם או שש פעמים למשך 10 דקות.
ביורוקרטיה בוטנית
עוד נקבע כי לכל רשות תוקצה כמות מים ייחודית, לא רק על פי מיקומה הגיאוגרפי (פחות מים ליישובים במרכז; יותר ליישובים באזורים צחיחים) אלא גם על פי אופי הצמחיה. לצורך כך נדרשת כל רשות מקומית להעביר לרשות המים מיפוי מדויק של השטחים הירוקים הציבוריים יחד עם סוג וכמות הצמחים בכל גינה או פארק. הם צריכים לפרט כמה עצים יש להם ומאיזה סוג, כמה ערוגות פרחים, כמה דשאים וכ"ו.
הביורוקרטיה הבוטנית הזאת תספק ודאי עבודה לגנני העיריות בשעות העבודה היבשות (כי הרי מותר להם להשקות רק שעב בשבוע). היא תספק גם עבודה לפקידי רשות המים, שהסבירו בדיון כי יש להם מומחי גינון שיחשבו את כמות המים החודשי עבור כל רשות על פי אופי ושטח הצמחיה שלה.
ברשות המים רצו שחריגה מהכללים תחשב עבירה פלילית, ושנושאי המשרה יחוייבו באחריות אישית על כל ברז דולף או ממטרה סוררת שגרמה לחריגה מהמכסה. הענישה הפלילית היא השיניים של הכללים, אמרו. אמנם רק יושב ראש הוועדה נכח בדיון, אך אופי אקוניס היה הגיוני מספיק כדי לבלום אותם.
למה עונש פלילי? ככה
העונש הפלילי שרצו הפקידים הוא למעשה קנס, וגם הוא לא מרתיע במיוחד - 13 אלף ש"ח. אקוניס תהה למה הקנס הוא פלילי. מדוע לא קנס מנהלי פשוט ונקי,חזר ושאל? "ככה", השיבו לו היועצים המשפטיים. "כדי להפוך את הקנס למנהלי הוא צריך להיות קודם עונש פלילי, ורק אחר כך אפשר לבקש משר המשפטים את הלבוש המנהלי", נאמר לו בשיא הרצינות.
אקוניס המנומס התאפק שלא לצחוק להם בפנים. ועדת הכלכלה מנוסה בלא מעט חוקים שהקנסות המנהליים הם חלק טבעי מהם. הוא שאל מה נשתנה, ומשפטני הרשות מלמלו שניתן לשנות זאת רק אם הקנס המנהלי הוא חלק מהחוק. "כפי שאני מכיר את השר נאמן, אני לא בטוח שהוא יהפוך לכם את העונש מיד", אמר להם אקוניס. משפטני הרשות משכו בכתפיהם. אגב, גם אחרי הדיון לא הייתה להם תשובה לשאלת ynet מה מפריע להם לציין זאת בחוק.
אקוניס שלח את משפטני הרשות הביתה לעשות שיעורי בית, אך נאלץ לאשר את כללי הקיצוב על פי מודל ההבנות. גם סוגיית העונש הפלילי עברה בלית ברירה, נוכח התחייבות יו"ר רשות המים, פרופ' אורי שני לפעול להפיכתו לעונש מנהלי. רק תשובה אחת לא הייתה להם: על איזה נושא משרה תוטל האחריות – האם על ראש הרשות? המנכ"ל? מנהל מחלקת הגינון או אולי הגנן הקטן שבגן?
11 פקחים - אלפי גינות ב-256 רשויות מקומיות
אם כבר מדברים על אחריות, שאלתי את אנשי הרשות מי ואיך יאכפו על כל רשות את כללי הקיצוב? מי ימדוד כמה דקות עבדו הממטרות או הטפטפות כל יום בכל גינה? הרי בישראל קיימות 256 רשויות מקומיות ועוד כמה רשויות אזוריות עם אינספור מדשאות, גנים ופארקים?
"יש לנו מפקחים", אמרו ברשות. כמה? "ארבעה". על 256 רשויות? "לזה יש לנו גם פקחים". כמה? "שבעה". 11 גורמי פיקוח לכל שטח המדינה? "זה מה יש. גם לנו חסר כוח אדם". ואם יתפסו גנן ששכח לסגור את הברז, יזעיקו את המשטרה לחקירת העבירה? "מה פתאום? זו העבודה של המפקחים". רגע, לא מדובר כאן בענישה פלילית? "כן, אבל התחייבנו לבקש משר המשפטים לשנות את העבירה למנהלית".
רשות המים אם כן, סומכת יותר על מעקב כמויות המים החודשיות של כל רשות מקומית. אם חרגה מהמכסה - הקנס יהיה אישי על האחראי (שטרם נקבע מיהו). "אבל בחריגה גדולה גם היישוב כולו עלול להיענש בסגירת הברז הראשי, כפי שסגרנו ברזים לחקלאים וייבשנו שדות ומטעים", הזהיר בכיר ברשות המים.
חידה היא איך 11 פקחים ומפקחים יקראו כל חודש אינספור שעוני מים לפחות, במדגם של כמה עשרות מתוך 256 הרשויות, כדי לוודא את אמינות הדיווחים. ועוד חידה – האם רשות המים מספיק חזקה להתמודד עם הלחץ הנגדי של הרשויות המקומיות בגלל הטרטור, קל וחומר אחרי שהתקפלה בעניין ייבוש הגינות.
"הכל היה נראה אחרת אלמלא הלחץ הפוליטי שהפעילו מרכז השלטון המקומי ופורום 15 העיריות הגדולות נגד התוכנית המקורית שלנו לייבוש הגינות הציבוריות. אז גם לא היה צורך בהיטל הבצורת", טען הבכיר, ורמז כי ההתקפלות לא היתה שלהם אלא של לשכת שר התשתיות. בקטע הזה אין שום חידה. השר עוזי לנדאו לא מתכוון לפנות את מקומו.
לפנייה לכתב/ת 
