שתף קטע נבחר
 

אני חושב שלגבר - הכי קשה זה להתנזר מסקס

באחד הערבים, תוך כדי הבילוי היומי מול המחשב, לאחר שעה של עינוג ולפני השיא, הרהרתי אם אהיה מסוגל להפסיק לצרוך פורנו, להפסיק לאונן. להתנזר ממין, על כל סוגיו, למשך חודש. דברי ימי הפורנו מזווית אישית, פרק שלישי, עם קריצה לסיינפלד

כפי שסיפרתי על אובדן הבתולים ועל הסיפוק העצמי בפרקים הקודמים, עברו עלי ערבים ולילות במשך חודשים רבים, רק אני עם עצמי ועוד כמה עשרות בחורות שעשו הכל בשבילי ברשת.

 

האסייתיות הצנומות עם העור החלק והפנים התמימות שהדליקו אותי כל פעם מחדש, הבלונדיניות עם החזה הגדול שרכבו כמו רודיאו על בני זוגן, הלטיניות עם הישבן המושלם(!) שידעו להזיז את האגן בקצב הסמבה במהלך הסקס, השלישיות, הרביעיות, החמישיות, העדינות, המופרעות, השיכורות והמבוגרות, כולן עברו אצלי, כולן עשו את הדברים הכי נועזים, הכי מדליקים, הכי סקסיים, וכולן היו במרחק 30 ס"מ ממני.

 

הכל אמנם התרחש בעולם וירטואלי, אבל אם התחושה היא אותה תחושה והסיפוק הוא אותו סיפוק, אז מה זה משנה. ולא אכפת לי מה אומרים ומה יחשבו עלי, שאני חי בעולם דמיוני, שאין לי חיים, שיצרתי לי עולם פנטזיה וכדומה. הייתי מסופק ומאושר ולא עניין אותי כלום.

 

אני אוהב לאכול טוב. סטייקים, המבורגרים, דגים, פיצות, קולה, בירה. אני אוהב סוכר, אוהב אלכוהול, אוהב לעשן, נהנה לרבוץ בים או לראות סרט בבית. ספורט אני פחות אוהב. כך גם העליתי במשקל והפכתי לבטטה לאט לאט.

 

אז יום אחד החלטתי לקחת את עצמי בידיים ולהוריד משקל. בחרתי להוריד מהתפריט פיצות וקולה בתור התחלה. כל פעם שרציתי לאכול פיצה או לשתות קולה הייתי צריך להיאבק ביצר ולא לעשות את זה.

 

כל ניצחון על היצר עשה אותי יותר עוצמתי

אני חייב להודות שלא בכל המאבקים הפנימיים הצלחתי, ומידי פעם חטאתי באיזה בקבוק קולה מהפיצוציה השכונתית, אבל הדבר המעניין שקרה היה שבכל פעם שהצלחתי להתעלות על היצר הזה וניצחתי במאבק הפנימי, הרגשתי מין עוצמה קטנה בפנים, כאילו עברתי משוכה וגדלתי.

 

בכל פעם שעברתי משוכה הרגשתי יותר עוצמתי. ככל שהרגשתי יותר עוצמתי, התמלאתי ביטחון והקרנתי את זה כנראה, כי נראה לי (ואולי אני מדמיין) שיותר אנשים נמשכים אלי ומתייחסים אלי.

 

זה היה קטע כזה הזוי, לא יודע איך להסביר. אז החלטתי לעשות ניסוי ולהוריד גם אלכוהול מהתפריט. לא עוד קברנה ומרלו, הליקר נשפך בכיור, הבירות לא נכנסו אלי הביתה יותר. גם כשיצאתי עם חברים הזמנתי מיץ גזר או סודה. הם חשבו שהתחרפנתי, אבל לא סיפרתי לאף אחד למה אני עושה את זה. פשוט אמרתי שלא בא לי אלכוהול יותר. כך נאבקתי יום יום, שבוע שבוע בתוכי עם הדבר הזה, שביהדות קוראים לו "היצר".

 

כל ניצחון שלי על היצר כאילו הטעין אותי עם עוד חשמל, הפך אותי למגנט יותר חזק. המשוכות הראשונות הן הכי קשות, אחר כך זה נעשה יותר ויותר קל. בתור אדם סקרן, הפכתי את זה לניסוי. רציתי לראות איפה הגבולות שלי ולמה אני מסוגל. התחלתי להיגמל מדברים שלא ממש הייתי מכור להם אבל סתם עשו לי טוב. הורדתי כבר פיצות, קולה ואלכוהול,  אז המשכתי לדברים אחרים.

 

באחד הערבים, תוך כדי הבילוי היומי שלי מול המחשב, לאחר שעה של עינוג ולפני השיא, הרהרתי אם אהיה מסוגל להפסיק לצרוך פורנו ולאונן. להתנזר ממין, על כל סוגיו, למשך חודש.

 

מכל הדברים בעולם, אני חושב שלגבר הכי קשה זה להתנזר ממין. זה אולי היצר הכי חזק שלנו. נזכרתי שהמהטמה גנדי אמר בזמנו שזה הדבר שהיה לו הכי קשה לבצע. התחלתי להרהר לאיזה עוצמות אגיע אם באמת אוכל לשלוט ביצר המיני – המשוכה הגבוהה מכולן. לא בגלל שאני חושב שמין זה לא טוב או שלאונן זה לא בסדר, בלי שום קשר למין בכלל.

 

זה היה הקרב האולטימטיבי ביני לבין "היצר".

 

באותו הרגע הפסקתי לשפשף. עצרתי הכל באמצע האקט, סגרתי את הדפדפנים והלכתי לשטוף ידיים. כך התחיל מאבק שאני לא יודע איך לתאר אותו. לאחר תקופה ארוכה בה התרגלתי לעונג ותחושות שלא הרגשתי מעולם, לשיאים חדשים, למבחר, לגיוון, להתרגשות, עברתי במעבר חד למאבק שגרם לי לטפס על הקירות. הפיתוי לפתוח את האתרים הקבועים שידעתי בעל פה היה כה גדול, אבל כל פעם שלא נכנעתי, כל ניצחון יומיומי, הרים אותי לרמות חדשות של רוחניות, שליטה עצמית, עוצמה.

 

הפיתוי הפך יותר ויותר קשה

דבר מעניין אחר שקרה הוא שפתאום היקום הזה החליט לשלוח לי יותר ויותר פיתויים. בחורות יפהפיות צצו מכל מקום, בדיוק כמו בפרק המפורסם מסיינפלד. הפיתוי הפך יותר ויותר קשה, אולם כל יום שעבר הפך אותי ליותר ויותר חזק, מה שהקל עלי לעבור את המשוכות. בשלב מסוים הרגשתי כבר ביטחון.

 

פתאום גם התחילו להסתדר לי דברים בחיים, לאחר שנים רבות של דשדוש, סוף סוף הקריירה שלי התחילה לשגשג, פגשתי בחורות מדהימות, חברים חדשים, אפילו דברים קטנים יומיומיים שלפני זה הלכו קשה פתאום זרמו בהרמוניה בלי מאבקים, בלי להפעיל כוח, בלי להתעצבן.

 

גיליתי תובנות חדשות על החיים, על עוצמות פנימיות, על "לכבוש את היצר". אני, שגידלתי וניפחתי את היצר לרמות הכי גבוהות, גיליתי שבעצם יצרתי משהו ששלט בי. ברגע שקיבלתי את השליטה מחדש לידי, הבנתי עד כמה זה חזק.

 

הבנתי גם שהסיפוק הוא המזון של היצר. הדרך לא מעניינת אותו, הוא רוצה את הסיפוק הרגעי, הקצר. כך הוא גדל, כך הוא מקבל עוצמה ושליטה עלי. ברגע שהצלחתי לגבור על היצר ולשלוט בעצמי מחדש, הסיפוק הפך לדבר משני. המטרה כבר לא היתה העיקר, אלא הדרך שמורכבת מאינספור שברירי הווה ונתנה לי אושר שלא מוגבל בזמן והוא אינסופי.

 

האורגזמה - אקורד הסיום של היצירה המופלאה

במהלך סקס כבר לא חשבתי על הגמירה. נהניתי לראות את החיוך של הבחורה בזמן שנישקתי אותה באוזן, להרגיש איך שפתיה מעבירות צמרמורת בגופי כשהיא מנשקת ברכות את צווארי, להרגיש את החיבור וההרמוניה של גבר ואשה במהלך סקס. הבנתי שגם האורגזמה היא אקורד הסיום של היצירה המופלאה, הקינוח של הארוחה ולא המנה העיקרית כמו שחשבתי קודם.

 

לכולנו יש את ההתמכרויות הקטנות, הדברים שאיננו יכולים להפסיק, כל קיצורי הדרך וההתגלמויות הגשמיות של הסיפוק הרגעי. הסיפוק הרגעי שמזין את היצר. אנחנו שולטים בכל מה שחיצוני לנו – בידיים, ברגליים, אנחנו יכולים לרוץ או למחוא כפיים ולהזיז כל מה שבחוץ, אבל אנחנו לא שולטים במה שקורה בפנים. אנחנו לא יכולים לעצור את הלב, או להגיד לכבד לעבוד יותר מהר. העוצמה מתחילה מבפנים.

 

דרך שליטה על היצר המיני הצלחתי להגיע לשליטה ועוצמה פנימית ששינתה לי את החיים. לאט לאט רק הלכתי והתעצמתי, כל משוכה שעברתי מילאה אותי אנרגיה שהקרינה החוצה ומשכה אלי אנשים. יותר ויותר דברים מסתדרים לי בחיים, כאילו היקום הבין שלא כדאי לו להתעסק איתי.

 


 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ויז'ואל/פוטוס
הכל אמנם התרחש בעולם וירטואלי, אבל הסיפוק הוא אותו סיפוק
צילום: ויז'ואל/פוטוס
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים