הומו דתי. אין דבר כזה

הרב רון יוסף, באומץ מפעים, הצהיר אתמול ב-ynet על היותו הומוסקסואל לצד היותו רב בישראל. לדעתו של הרב, אין שני התארים סותרים האחד את רעהו, והוא אף אינו מתתכוון לוותר על אחד מהם. בנוסף קובל יוסף על חוסר ההבנה או הקבלה של הומאים דתיים בקהלה החרדית, אקט הנוגד לדעתו את מצוות "ואהבת לרעך כמוך".

הרב רון וחבריו הקימו את הארגון הו"ד – הומואים דתיים. אלא שלמען האמת וההגינות צריך לומר שאין דבר כזה "הומו דתי". הומוסקסואל בהגדרה הוא אדם שחייו המיניים כוללים פעולות ומעשים המבטאים את משיכתו המינית לבני מינו, ולהגדרה הזו אין מקום ביהדות ההלכתית כפי שהיא. לא ניתן, בכל דרך שהיא לשלב את דרך החיים ההומוסקסואלית עם דת ישראל. האיסור של משכב זכר מן התורה הוא

מוחלט ואינו משאיר פתח להיתר.

אם חפץ איפה אי מי להיוותר חלק אורגני מן הקהילה הדתית הוא אינו יכול להיות בה בעת גם הומוסקסואל. הוא עשוי כן להיות בעל "נטיות הומו-סקסואליות", כלומר אוריינטציה אישיותית או נטיה שלעולם לא תמומש ושתיוותר לעד בגדר אילוזיה או משאלת לב.

מה נותר

איפה לרב רון ולחבריו? ההומואים הדתיים מתמודדים מסתבר עם פסק דין הדן אותם לסבל וייסורים בכל ימי חייהם. שכן אם נקודת הכובד של הטמפרמנט בחייהם היא הדיספוזיציה ההומוסקסואלית הרי שקבלת עול מצוות היא הקוטביות המוחלטת של נטייה זו ואין כאמור כל אופציה לסינתזה כל שהיא ביניהם.

מי אני, שאיני הומוסקסואל, היכול ומסוגל לחוש את ההתמודדות בה הם נמצאים, שייתן להם עצה? אני יכול עם זאת לצטט רק את פרופ' ליבוביץ המנוח שבסיום תשובה בענין דומה כתב כי "כנגד הייסורים והסבל אותם חווה הומוסקסואל באי כניעתו ליצרו הוא נעשה מודע לכך כי נמנה הוא עם 'גגבורי כח עושי דבר ה'' שהיא המדרגה הגבוהה ביותר שאדם יכול להשיג".