למה הופסקו הרכישות היומית? שאלות ותשובות

בנק ישראל יפסיק ממחר (ג') את רכש המט"ח היומי בסך 100 מיליון דולר, לאחר שהחליט לפני כשבוע לעבור לרכש מזדמן, לא קבוע, רק במקרים של תנודות חריפות בשער החליפין. מדיניות הרכישות היומיות של 100 מיליון דולר החלה לפני כשנה, ביולי 2008, לאחר שבמרס 2008 החל בנק ישראל ברכש יומי של 25 מיליון דולר.

• בנק ישראל מפסיק את רכישות המט"ח היומיות
• פישר בוחן מגבלות על ספקולנטים בשוק המט"ח
• יתרות המט"ח בשיא של 52 מיליארד דולר
  

במסגרת מדיניות זו, יפעל בנק ישראל בשוק המט"ח במקרים בהם השינויים בשער החליפין של השקל לא תואמים את התנאים הבסיסיים של המשק או כאשר שוק המט"ח לא מתפקד כיאות.

בנק ישראל מפעיל מכלול שיקולים בעת פעילותו בשוק המט"ח. אלה ארבעת העיקריים שבהם: רמת הפעילות הכלכלית בכלל ומצב הייצוא בפרט, שיעור האינפלציה, היציבות הפיננסית, תפקוד שוק המט"ח. הבנק בוחן את התפתחות שער החליפין של השקל לא רק מול הדולר, אלא גם מול מטבעות אחרים. ההתפתחויות של כל הגורמים שצוינו וגורמים נוספים נבחנות לאורך זמן, ולאו דווקא בטווח הקצר.

מה ההבדל בין ההתערבות של בנק ישראל ב-13-14 במרס 2008 למדיניות החדשה עליה הכריז ב-3/8/09?

מתפקידו של בנק מרכזי הוא להתערב במקרה שמתגלה כשל בשוק המט"ח (כשל שוק הינו מצב בו תפקוד השוק אינו תקין ללא קשר לרמות שער החליפין). במרס 2008 התערב בנק ישראל בשוק המט"ח לאחר שזיהה כשל בשוק זה.

במדיניות בה החל בנק ישראל ב-3/8/09 הוא מרחיב את המצבים בהם יפעל בשוק מעבר לכשלי שוק. מעתה יפעל בנק ישראל בשוק המט"ח גם במקרים, בהם השינויים בשער החליפין של השקל לא תואמים את התנאים הבסיסיים של המשק, או כאשר שוק המט"ח לא מתפקד כיאות.

מדיניות זו אינה מוגבלת בזמן.

התוכנית היומית במקור יועדה להגדלת יתרות המט"ח, מטרה אשר הושגה. בהמשך, סייעה התוכנית להתמודד עם השלכות המשבר העולמי. בעת הנוכחית המדיניות החדשה של בנק ישראל בשוק המט"ח תספק מענה טוב יותר לצורכי המשק.

בנק ישראל קובע מידי חודש ריבית - המהווה את מחיר הכסף. כדי לתמוך בקיומה של ריבית זו, פועל בנק ישראל בכלים העומדים לרשותו על מנת לווסת את כמות הכסף הנגזרת מרמת הריבית אותה קבע. במסגרת זאת, מזרים בנק ישראל כסף או סופג אותו בהתאם לצורך.

אכן, ברכישות המט"ח על ידי בנק ישראל מוזרמים שקלים לשוק. כל שקל שיוצא מחשבון בנק ישראל מגדיל את כמות הכסף בשקל. שקל שנכנס לחשבון בנק ישראל - למשל כאשר בנק ישראל מוכר מק"מ או מאפשר פקדונות יומיים - מקטין את כמות הכסף בשקל.

אולם, כדי שכמות הכסף לא תעלה על הכמות המתאימה לריבית שקבע בנק ישראל, סופג בנק ישראל את הכספים שזרמו לשוק ולכן פעילותו בשוק המט"ח אינה גורמת להדפסת כסף. בין הכלים בהם משתמש בנק ישראל על מנת לווסת את כמות הכסף ניתן למנות את המק"מ, פקדונות והלוואות הבנקים המסחריים.

האם זה לא מוביל לאינפלציה?

מאחר שבנק ישראל סופג את השקלים המוזרמים על ידו בעת רכישות המט"ח, הרי שאין לפעולה זאת השפעות אינפלציוניות.

ככלל, בנק ישראל נותן עדיפות להשגת יעד האינפלציה בהסתכלות ל-12 החודשים הבאים. הדבר בא לידי ביטוי במדיניות המוניטרית.

הדולרים אותם רוכש בנק ישראל מועברים ליתרות הבנק. המדיניות שהחלה בשבוע שעבר אינה מגדירה כיוון מסוים של פעולה. כלומר, בנק ישראל יכול למכור או לקנות מט"ח בהתאם להתנהגות שער החליפין של השקל. נכון שבתחילת התוכנית, הציפיות הן לרכישות של מט"ח אך הדבר יכול להתהפך.

במסגרת הפרסום החודשי של יתרות מט"ח, יפרסם בנק ישראל את השינוי ביתרות. הודעה זאת מתפרסמת סביב ה-5 בחודש.

בנק ישראל רוכש בשוק המט"ח דולרים כנגד שקלים, אך מחליף שיעור קבוע של דולרים במטבעות רזרבה אחרים, לפי ההרכב המטבעי שהבנק קובע ליתרות המט"ח.

בשוק המט"ח מתקיים שיווי משקל בין כל שערי החליפין הצולבים. כך, שינוי בשער החליפין של השקל מול הדולר יוביל לשינוי  מתאים בשער החליפין של השקל מול האירו, כדי שיתאים לשער החליפין של האירו מול הדולר.

לאחר השגת הגודל הרצוי של היתרות ברמה של 40-44 מיליארד דולר, בנק ישראל המשיך את תוכנית הרכישות לאור התגברות אי הוודאות לגבי מצב המשק הבינלאומי. עתה בנק ישראל מודיע, כאמור, על שינוי באופן הפעולה בשוק המט"ח.

לבנק ישראל אין כוונה לפעול נגד מגמות גלובליות בשערי החליפין.

אין לבנק ישראל יעד ספציפי של שער החליפין. עם זאת, יפעל בנק ישראל בשוק המט"ח, כאמור, במקרים בהם השינויים בשער החליפין של השקל לא תואמים את התנאים הבסיסיים של המשק, או כאשר שוק המט"ח לא מתפקד כיאות.