איך לתת ביקורת בונה לבן הזוג מבלי לפגוע?
כשמורה רוצה לתאר קשיים של אחד מתלמידיו בפני ההורים שלו, הוא צריך להתחיל בחיובי. שבחים המלווים בהכוונה עדינה יהיו יותר אפקטיביים. אותו העיקרון חל גם לגבי בני הזוג שלנו
בעלי ואני יצאנו לנופש לכבוד יום הנישואים ה-25 שלנו. חרשנו את הדרום ונהנינו עד הגג. הילדים שלנו היו בטוחים שאנחנו מטורפים, וממש שמחו שלא הצטרפו אלינו. הבדיחה שהם הכי אהבו היתה כל מיני וריאציות בסגנון "כל כך נשמח לראות את התמונות שצילמתם, במיוחד את אלה של הפרח המיקרוסקופי שהצלחתם למצוא באמצע המדבר". זה היה טיול למבוגרים בלבד.
להנאתי, קבעתי לעצמי טיפול פנים בספא של בית המלון בו שהינו. אני בקושי הולכת לטיפולי פנים, וכשאני סוף סוף עושה את זה, הקוסמטיקאית הקבועה שלי תמיד יורדת עליי: "תסתכלי על העור שלך. הוא יותר מדי יבש. את חייבת להגיע לטיפולים לעתים קרובות יותר. תגידי, את לא משתמשת בקרם לחות?", ומה שאני הכי אוהבת: "בואי נבדוק אם יש לך עור מבוגר" (מה בכלל גורם לעור להתבגר? האם בגרות אינה תוצאה של ניסיון וחוכמה?). מי צריך את ההשפלה הזאת?
אז נכנסתי לחדר הטיפולים במלון כשאני כבר מוכנה נפשית. "יש לי עור זקן", אמרתי לקוסמטיקאית, מכינה אותה לקראת הטיפול, "יבש ומקומט".
"שטויות", ענתה, "יש לך עור מצוין, רק כמה כתמים יבשים".
אוי, הכנסת האורחים המדברית הזאת, אלך אחריה באש ובמים. לא רק שהיא נתנה לי להרגיש טוב עם עצמי (בסדר, בסך הכל מדובר בעור שלי, לא באישיות), היא גרמה לי להכיר בקלות רבה יותר בחסרונותיי ולהיות נכונה יותר לעבוד עליהם.
להקדים שבחים
הסגנון הזה לא יעיל רק בנושאים טריוויאליים. כשמורה רוצה לתאר קשיים של אחד מתלמידיו בפני הורי אותו התלמיד, הוא צריך להתחיל בחיובי. הוא צריך קודם לפרט את הכשרונות וההצלחות של הילד, ולתת דוגמאות להתנהגות טובה, לפני שהוא מזכיר תחום קטן שזקוק לשיפור. בצורה כזאת הוא ישיג תוצאות הרבה יותר טובות – גם מההורים וגם מהתלמיד עצמו. יותר מדי ביקורת רק תפגע ותעורר התנגדות (מצד ההורים) והתרסה (מצד התלמיד).
סביר מאוד ששבחים רבים המלווים בהכוונה עדינה יהיו הרבה יותר אפקטיביים. אותו העיקרון חל גם לגבי המורים עצמם. אם יש לנו שאלה לגבי יחסיה של המורה עם ילדנו, יהיה הרבה יותר מוצלח לתאר את כל הדברים הנפלאים שהיא מלמדת, את היצירתיות והחמימות שלה, ורק אז להזכיר את הבעיה הקטנה שלנו.
ויותר מכל, זה מתאים לילדים ולבני הזוג שלנו. אם הבן שלנו לא אוסף את בגדיו, נמנה את התחומים בהם הוא מגלה אחריות, לפני שנבקש ממנו סיוע בטיפול בבגדים המלוכלכים שלו. אמרו לבת שלכם כמה היא עוזרת ומתחשבת, לפני שתספרו לה כמה שרגשותיה של אחותה נפגעו.
תארו לבעל שלכן כמה אתן מעריכות את כל מה שהוא עושה למענכן, לפני שתשאלו למה הוא לא התקשר כשידע שהוא עומד לאחר. החמיאו לו כמה הוא מתחשב לפני שתזכירו שהוא שכח את יום ההולדת שלכן, כמה הוא עוזר, לפני שתזכירו ששכח להביא את הבגדים מהניקוי היבש.
שבחו את הבישול של נשותיכם ואת הערכתכם לכך שהן דואגות לארוחה חמה בכל יום, לפני שתעירו שהבשר בארוחה הזו בלבד זקוק לעוד כמה דקות בתנור. אמרו לה איזו אמא טובה היא וכמה שאתם מתפעלים מדאגתה וסבלנותה, לפני שתציעו שאולי הפעם היתה קצת קשוחה מדי עם הבת. אמרו לה כמה שהיא דואגת לכל מה שאתם צריכים, לפני שתזכירו שהיא קצת התעלמה מכם הערב.
זאת אינה עצה חדשה, אלא חוכמה שאנחנו שוכחים בדרך כלל, לרעתנו, ולרעת אלה שסובבים אותנו. וזאת לא רק ההתנהגות הכללית של החברה סביבנו, אם הקוסמטיקאית הרגילה שלי מהווה דוגמה.
אני לא יודעת אם בשביל זה היה שווה לנסוע רחוק כל כך (אם כי הטיול כשלעצמו היה שווה מסיבות רבות אחרות, למרות מה שהילדים שלנו חושבים!), אבל זה עשוי להוות תמריץ לטיפול פנים בקרוב. רק לצורך הניסוי הלימודי, כמובן.
- באדיבות אש התורה – www.aish.co.il
- אתר עם חוכמת חיים
לפנייה לכתב/ת 
