טויוטה פריוס - זו לא רק הטכנולוגיה

"זו הכלכלה, טמבל". כך קבע הקמפיין המוצלח של המועמד הצעיר לנשיאות ארה"ב, ביל קלינטון, בראשית שנות ה-90. וכמה שהוא צדק. עשור וחצי אחרי הקמפיין הזה, המשבר העולמי הוכיח, שוב, שלא מעט אנשים חושבים דרך החור של הגרוש. וגם, שנשיאים וראשי ממשלות באים והולכים בגלל מצוקות כלכליות. ואיך זה קשור לטויוטה פריוס החדשה, דגם חדש למכונית ההיברידית ששינתה את פני תעשיית הרכב לנצח?

קודם כל, כדאי להבין שהפריוס לא נולדה בגלל הצורך לחסוך בכסף. לפחות, לא כמטרה עיקרית. כשבשנת 1997 השיקו היפנים את מכונית הכלאיים הראשונה שלהם, הם הפנו אותה בכלל לכיוון אחר, שקשור לחסכון רק במקרה - זיהום האוויר. האופנה הירוקה, שבתעשיית הרכב מוכרת יותר תחת הצבע הכחול (מכיוון שעל היצרניות נאסר לפרסם מכוניות כמוצר ירוק), החלה אז לצבור תאוצה בארצות הברית.

הבגד הנכון

ואם רצית להיראות בדבר הנכון בקליפורניה החשובה, הפריוס הייתה המכונית המתאימה. כל המי ומי נהרו לסוכנויות טויוטה, והפכו את המכונית שנולדה כדי לזהם פחות, ללהיט היסטרי. היום, שני דורות ו-1.2 מיליון מכוניות מאוחר יותר, היא מצליחה דווקא בגלל שהציבור האמריקני חיפש אלטרנטיבה חסכונית לבנזין המתייקר בקצב שיא. ואם אפשר להיראות במכונית שתסמן אותך כבעל אג'נדה סביבתית איכפתית, מה טוב.

כיום, הפריוס הגיעה כמעט לסטטוס של שם נרדף למכוניות כלאיים, והדור השלישי כל כך חשוב ליצרנית הרכב הגדולה בעולם, עד כי הוחלט לוותר - לטובת שימור לקוחות - על מהפיכות. לפחות בכל הנוגע לעיצוב. הדור הראשון היה בבסיסו יאריס-ארבע-דלתות עם מנוע חשמלי, השני הציג פנים ייחודיות ועתידניות, ואילו השלישי נראה בעיקר כאבולוציה זהירה, בעיקר בתחום האווירודינמי. 

דווקא בתא הנוסעים קיבלה מחלקת העיצוב חופש, ויצרה תא נוסעים מקורי ונעים, אולי אפילו מהטובים שייצרה טויוטה עד היום. אז נכון, מפתיע לגלות פלסטיקה מעט זולה פה ושם, איכות חומרים שלא תמיד משכנעת ובחירת צבעים שמרנית מאוד. חלק מאיתנו לא אהבו את תחושת המתגים ומיקומם, שנראה כאילו תוכנן לפני מספר שנים. לעומת זאת, הפריוס מציעה רמת אבזור גבוהה, שפע תאי האחסון ותצוגת מהירות וצריכת דלק עיליות, ייחודית בקטגורית מחיר זו.

מבנה המרכב המיוחד דורש ישיבה גבוהה יחסית של הנהג. אלא שבמצב זה, ההגה המתכוונן עלול להתגלות כמעט נמוך מדי. למרות בסיס גלגלים זהה לדגם הקודם (270 ס"מ), הפריוס מציעה כעת מרחב משופר לכל נוסעיה. במיוחד יש לציין לחיוב את מרווח הברכיים ליושבים מאחור, ולשלילה את מרחב הראש לגבוהים. תא המטען גדול ושימושי, עם תא אחסון מתחת לרצפה ומספר נקודות עיגון למטען.

שקט, נוסעים

מי שנסע בעבר בפריוס דור שני, ירגיש מהר מאוד בבית בפריוס החדשה. הכניסה הפעם מתבצעת ללא מפתח (מספיק להתקרב לרכב עם השלט), וההנעה בלחיצת מתג. או אז נדלק מסך שליטה דיגיטלי, בו מוצגים שלל נתונים: החל ממידע הממחיש מהיכן מגיע הכוח לגלגלים בכל רגע נתון, תצרוכת דלק ממוצעת מאז האיפוס האחרון, גרף השוואת תצרוכת דלק כל חמש דקות (או דקה) ואיור נוסף המראה כמה נוסעים ברכב, והאם הם חגורים. מסך זה מאפשר - בזמן עמידה - גם לשנות הגדרות שונות בכיול המכונית.

אם מצבר המנוע החשמלי טעון מעבר למינימום, הסטת ידית ההילוכים האלקטרונית למצב D, תניע את הפריוס חרישית לפנים. ככל שעולה המהירות, ובהתאם ללחץ שתפעילו על דוושת המצערת, ייכנס מנוע הבנזין לפעולה או יכובה. כעת אפשר לבחור גם במצב חשמלי - עד למהירות של 48 קמ"ש במישור. ויש שני מצבי נהיגה נוספים: ECO, המקהה את תגובת המצערת כדי לחסוך בדלק, או PWR, שמחדד את תגובתה ומשפר את הביצועים.

ואם להקדים מעט את המאוחר, מלבד המצב החשמלי-מלא, המוגבל מעשית למרחק של פחות משני ק"מ ומתנתק אוטומטית כשהמצבר מתרוקן או תחת עומס (האצה למשל), שני המצבים האחרים לא נראים לנו הכרחיים עבור הנהג.

תא הנוסעים. המרשים ביותר בו פגשנו במותג טויוטה

טויוטה בחרה במנוע בנזין בנפח (1.8 ליטר) גדול מבעבר, האמור לאפשר ביצועים טובים יותר בנסיעה בינעירונית, ולהפחית את תצרוכת הדלק בתנאים אלה. במרבית הזמן, המנוע ותיבת ההילוכים הרציפה עושים עבודה טובה, ומצליחים להזיז את המכונית במהירות ראויה, עם שמירה על רמת שקט מרשימה מאוד בתא הנוסעים. הקטנה של רעשי צמיגים ורוח (מאזור המראות), היו הופכים את הפריוס לשקטה באופן מעורר קנאה. יש רק לציין כי עקב אופיה של תיבת ההילוכים, המנוע עובד לעיתים תכופות מדי בסל"ד גבוה, ואז הוא מרעיש מעבר לצפוי.

מושבי הפריוס אינם מהטובים בהם נתקלנו. מבנה המושב שטוח למדי, ותמיכה צדית כמעט ואין. המשמעות היא כי מי שינהג בפריוס מהר ולאורך זמן, ירגיש זאת היטב בשרירי הגב. נהיגה רגועה ונינוחה לעומת זאת, תותיר אתכם רעננים גם אחרי מאות קילומטרים.

בין היתר, תודות למערך מתלים טוב בתנועה בין עירונית ובמהירות גבוהה יחסית. בתנאי כביש פחות טובים, הפריוס אינה נוחה באופן מיוחד, ומעבירה כמות נכבדה של השיבושים אל תא הנוסעים, לעיתים תוך רעש מתלים קל ומיותר.

במכונית שנועדה לאנשים שרוצים לחסוך בדלק וזיהום, לא אמורים לנהוג מהר. למרות זאת, ובניגוד לדגם הקודם, הפריוס אינה מרגישה מוזר על הכביש המהיר, ואפילו המפותל. יכולת הכביש טובה בדרך כלל, רמת האחיזה בהחלט מספקת, למרות צמיגים שנועדו בעיקר לנוחות ולחסכון בחיכוך ועל-כן בדלק, במידה כמעט נדירה כיום למכוניות בגודל שכזה -  195-65 עם חישוקי "15. הבלמים, שנעזרים גם בבלימה הרגנרטיבית (ניצול המנוע החשמלי לזערה בבלימה), עושים עבודה ראויה בהחלט.

חישוקי ה-"15 תורמים לנוחות, גם אם לא למראה

ידידותית, לא רק לסביבה

לאחר למעלה מ-1,500 ק"מ בחברת הפריוס החדשה, אפשר לקבוע בוודאות כי היא טובה משמעותית מהדגם המוחלף. בניגוד אליו, כאן אין לטויוטה שום צורך לתרץ כשלים מוטוריים בעזרת הטיעון לייעוד יוצא דופן. לראשונה, הפריוס היא מכונית ראויה, ללא קשר לעובדה שהיא חסכונית באופן מרשים - כ-15.5 ק"מ לליטר בתנאי מבחן קיצוניים מאוד לעיתים. ואם תרצו, בין נתון של כ-22 ק"מ לליטר בנסיעה מנהלתית, ל-12 ק"מ לליטר בנהיגה מאומצת. היא גם נוחה למדי, מרווחת למדי, מצוידת באבזור בטיחותי מרשים של שבע כריות אוויר ובקרת יציבות.

הפריוס, וזה ברור, כבר אינה קוריוז המיועד לתושבי קליפורניה ותל אביב המעוניינים בתדמית ירוקה. היא מכונית ראויה בהחלט, הגם שתתקשה להתמודד עם מכוניות משפחתיות גדולות דוגמת מאזדה 6, פורד מונדיאו ואפילו האוונסיס מאותו בית. מצד שני, יש לה על פניהן חסכון ניכר ומוכח בדלק, ורמת זיהום נמוכה משמעותית.

ולכן, אילו הייתה זוכה לתג-מחיר נמוך במעט, שישלב אותה בקבוצה 4 לחישוב שווי ערך, היא עשויה הייתה להפוך ללהיט. תמורת 152 אלף שקל, היא תימכר בינתיים לפחות לקהל הפרטי. אנחנו מהמרים כי מי שירכוש אותה, ימצא עצמו מרוצה לפחות עד החלפתה.