בן בסט: "המיתון עדיין כאן. האבטלה תגדל"
מנכ"ל האוצר לשעבר, אבי בן בסט, אומר שאין להסתנוור מנתוני הלמ"ס: למרות התמתנות המשבר, התוצר לנפש ירד ברבעון השני ב-0.7%. לדבריו, כדי "לעצור את דימום האבטלה, התמ"ג צריך לגדול ב-3%"
"גם כשאתה רואה שהתוצר עולה, אל תשמח כל כך. אנחנו עדיין נמצאים בתוך המיתון וקשה להעריך מתי נצא ממנו", כך אמר אתמול (א') ל-ynet אבי בן בסט, פרופסור לכלכלה באוניברסיטה העברית ובמרכז ללימודים אקדמיים ולשעבר מנכ"ל האוצר. זאת, בעקבות פרסום נתוני הלמ"ס, לפיהם התמ"ג במשק הישראלי עלה ברבעון השני של השנה ב-1%, דבר המעיד באופן טכני על יציאה מהמיתון.
האם הנתונים שפירסמה הלמ"ס באמת מעידים על כך שיצאנו מהמיתון?
"עליה של 1% בתוצר, לאחר רבעונים של ירידות בתוצר, היא סימן חיובי - אבל לא חיובי מספיק", אומר בן בסט, "אומנם הירידה בתוצר לנפש פחתה וקצב עליית האבטלה פחת, אבל אנחנו עדיין נמצאים בתחום שבו התוצר לנפש ממשיך לרדת ושהאבטלה ממשיכה לגדול, וזאת מכמה סיבות:
"א. נתונים של רבעון אחד אינם מספיקים כדי לקבוע שהמיתון הסתיים, מה עוד שהם אינם גבוהים מספיק.
"ב. "התמ"ג הוא הערך הכספי של המוצרים והשירותים שיוצרו במשק במהלך התקופה המדוברת. עליה של 1% משמעותה שאנחנו עדיין נמצאים במיתון, כיוון שהגידול הקבוע באוכלוסיה במונחים שנתיים עומד כ-1.7%. התוצר אומנם גדל, אך האוכלוסיה גדלה עוד יותר, וברבעון נרשמה ירידה של 0.7% בתמ"ג לנפש (הפער בין שיעור הגידול בתמ"ג לשיעור הגידול באוכלוסיה). אנחנו עדיין מדממים - אבל פחות".
ג. הדבר שהכי מטריד את הציבור הוא האבטלה. אם התוצר עלה רק ב1%, וקצב גידול כוח העבודה עומד על כ-1.8% בשנה, פירוש הדבר שהאבטלה ממשיכה לגדול, וזהו הביטוי החריף ביותר לכך שאנחנו עדיין נמצאים במיתון. כל יום מתווספים אנשים חדשים לכוח העבודה - בוגרי אוניברסיטה, חיילים משוחררים, וכל עוד כמות המצטרפים לשוק העבודה עולה בקצב מהיר יותר מהעלייה בתוצר, מספר המובטלים ילך ויגדל.
"בנוסף לכך, חל גם גידול שנתי של 1.5%-1.3% בפריון העבודה - התוצר לעובד. כדי שהדימום באבטלה ייעצר ויצטמצם התוצר צריך לעלות גם על קצב הגידול בכוח העבודה (1.8%) וגם על קצב הגידול בפריון העבודה של (1.5%-1.3%). כל עוד התוצר גדל בפחות מ-3% בשנה, פירוש הדבר שהכוחות הכלכליים לגידול האבטלה נמשכים".
בן בסט מזהיר, כי הסטטיסטיקה של התמ"ג הרבעוני לקויה מאד, ועוברת לעיתים קרובות תיקונים רטרואקטיביים: "לא במקרה ההודעה לעיתונות של הלמ"ס שמה דגש על מחצית השנה ורק אחר כך מזכירה מה קורה ברבעון השני. אחת הסיבות היא שחלק מהחישובים נעשה על פי אומדנים, כשמול עיניהם של אנשי הלמ"ס לא נמצאת כל האינפורמציה הדרושה".
למרות ההסתיגויות הנ"ל, מהם הסממנים החיוביים שניתן להפיק מנתוני הלמ"ס?
"בהינתן ההסתייגויות הללו, הנתונים של הרבעון השני הם חיוביים בשלושה מישורים עיקריים:
1. בצריכה הפרטית חל גידול רב של 4.4% ברבעון השני. בחישוב לנפש הצריכה הפרטית עלתה ב-2.7% ברבעון.
2. בצריכה הציבורית - הוצאות הממשלה - חל גידול משמעותי של 19.8% (ללא יבוא ביטחוני). יש לציין, כי חלק מגידול זה מפצה על הירידה החריפה בצריכה הציבורית שנרשמה ברבעון הראשון, כיוון שהיה מדובר בתקופת בחירות והממשלה היתה יכול להוציא רק 1 חלקי 12 מתקציב השנה הקודמת.
3. בייצוא הסחורות והשירותים חלה קפיצה גדולה של 5.8% ברבעון שני בחישוב שנתי, לאחר ירידות חדות בשני הרבעונים הקודמים".
בן בסט מציין לחיוב גם את הירידה שנרשמה בייבוא, כסימן המעיד על עלייה בביקושים לתוצר המקומי. "כשאנשים קונים יותר מוצרים מיובאים, הדבר מגדיל את רמת התוצר בחו"ל. אם הייבוא יורד, המשמעות היא שהביקוש למוצרים מצד הצרכנים מופנה יותר לתוצרת הארץ. ככל שהצריכה גדלה והייבוא יורד, זה אומר שהצריכה מתוצרת מקומית עלתה עוד יותר מהעלייה בצריכה הכללית".
"אולם", אומר בן בסט, "אחת הסיבות העיקריות לירידה בייבוא היא שלילית באופייה הנובעת מהירידה בהשקעות בנכסים קבועים, בשיעור של 10.3% בחישוב שנתי". המשמעות היא שבתעשייה קונים פחות מכונות וציוד, ופירוש של דבר שעדיין אין פה עדות לצמיחה לטווח ארוך".
"הקטר של מדינת תל אביב" אומנם מתחיל לצאת מהמיתון, אבל מה יגידו "הקרונות של הפריפריה" שנותרים מאחור?
"המיתון הנוכחי פגע במרכז לא פחות מבפריפריה, ובבעלי ההכנסות הגבוהות לא פחות מבבעלי ההכנסות הנמוכות. זאת, משום שתעשיית הייצוא ותעשיית ההיי-טק נפגעו במידה רצינית, ולכן קשה כרגע לבצע הערכות גיאוגרפיות ולבדוק מי נפגע יותר. ברור שהפגיעה היא בספקטרום מאד רחב - כיוון שתעשיית העילית הממוקמת במרכז נפגעה מאד".
ניתן להעריך מתי הגידול בתוצר יעלה על 3% ויבשר על עצירת האבטלה ועל גידול ריאלי?
"הנבואה ניתנה לשוטים גמורים ולא רק לשוטים. אנו ככלכלנים מבינים טוב את הסיבה והמסובב- את מה גורם למה, אבל תחזיות כמותיות לוקות בדרך כלל בחסר. זו גם הסיבה שאתה יכול לראות באותה מדינה תחזיות שונות וסותרות. חלק מהכלכלנים חוזים שהמיתון יסתיים בעוד שנה, ואחרים רואים כבר עכשיו את האור בקצה המנהרה.
"חשוב גם לזכור שהמשבר הזה הוא בעיקר משבר מיובא. שורשיו נמצאים בארה"ב ובארצות אחרות: הן קונות פחות, אנחנו מייצאים פחות ונוצרת תגובת שרשרת. לכן במידה רבה אנחנו תלויים במדינות אחרות, ומתגבר הקושי להעריך מתי נצא מהמיתון ומתי האבטלה תפסיק לעלות".
לאור הסממנים החיוביים שמתפרסמים בתקופה האחרונה, האם טעה מי שאמר שמדובר במיתון החמור ביותר מאז משבר שנות ה-30?
"האמירה הזו נאמרה לגבי ארה"ב ולא לגבי ישראל, שעברה משברים חמורים יותר. גם בארה"ב עדיין לא ברור על פי האינדיקטורים הפחות שליליים - מתי נצא מהמיתון. עם זאת, בהחלט ברור שזהו אחד המשברים החמורים ביותר שפקדו את העולם המערבי. העובדה שממשלות רבות, ובמיוחד ממשלת ארה"ב, הגיבו במהירות ובעוצמה, מיתנה את השפעת המיתון שהיה יכול להיות הרבה יותר גרוע".
