כך נראה הנחל המזוהם בישראל

תעלת השפכים המצחינה והעכורה העוברת מתחת לכביש מספר 2 ליד תחנת הכח "אורות רבין" היא נחל חדרה. פעם, לא ממש מזמן, מדובר היה באחד מנחלי החוף המפוארים והשופעים באזור, אך מזה כמה שנים הוא זוכה לתואר המפוקפק "הנחל המזוהם בישראל".

התואר הזה ניתן לנחל בזכות שנים רבות שבמהלכן זרמו לנחל שפכים גולמיים ממערכות הביוב המקומיות, ושפכים תעשייתיים מהמפעלים הסמוכים. גם העובדה שמימיו של הנחל נלקחו במשך שנים ארוכות להשקייה חקלאית או שימוש בבריכות הדגים, והוחזרו אליו רוויים במזהמים אורגניים, תרמה להידרדרות במצבו.

(צילום: באדיבות עמותת "צלול")

(צילום: יעל דראל)

בחדרה יש לא מעט אנשים שכלל אינם יודעים על קיומו, אפילו שהאפיק של הנחל נושק לכמה משכונות המגורים. אין להתפלא על כך, שהרי ברור לגמרי מדוע הוא אינו נחשב לאתר נופש ובילוי מקומי, ומדוע מי שמכיר אותו מעדיף להתרחק ממנו מאשר להתקרב אל מימיו המסריחים.

בעמותה מסבירים כי הקמפיין, שהחל כבר לפני מספר חודשים, מבקש בעיקר להשלים את הפעולות שכבר החלו להיעשות בשטח – בראש ובראשונה שידרוג מכוני טיהור השפכים האזוריים.

(צילום: באדיבות עמותת "צלול")

(צילום: באדיבות עמותת "צלול")

(צילום: באדיבות עמותת "צלול")

(צילום: יעל דראל) 

בשנים האחרונות הקימו אמנם חלק מהמפעלים מתקנים לטיהור שפכים, אך מתקנים אחרים שהשלמתם טרם הסתיימה ממשיכים לתרום את מנת הזיהום היומית שלהם לנחל, והרס בתי הגידול והצמחיה נמשך.

אחר ממכוני הטיהור שבנייתם טרם הושלמה הוא זה של באקה אל גרביה-ג'ת – עיר המונה כ-33 אלף תושבים. בסמוך לעיר הוקם אמנם מתקן טיהור שפכים שרק ממתין להפעלה, אך מצבה הכלכלי הגרוע של הרשות המקומית מונע הקמה של תאגיד מים וביוב כפי שדורש החוק. המשמעות היא שאין אישור להפעיל את המט"ש, וכמויות גדולות של שפכים ממשיכות לזרום לאפיק.

ב"צלול" מדגישים כי מצב דומה קיים גם במט"ש עין שמר, וכי גם מט"ש חדרה עצמו מזהם את מימי הנחל משום שאיכות תהליך הטיהור שלו נמוכה.

אך לא רק ממחדלי טיהור השפכים סובל הנחל. כאמור, חלק גדול מהמים שבכל זאת זורמים באפיק נלקחים לשימוש חקלאי - בעיקר בבריכות הדגים של היישובים באזור. בעמותה טוענים כי מפעילי הבריכות שואבים את המים ובתום עונת הגידול משיבים לנחל מים "משומשים", רוויים בחומרי אורגנים ומזהמים.