חזקיהו: אריסון לא ידעה הכל על הדחת דנקנר

המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, סיכם היום (ג') במסיבת עיתונאים את פרשת מעורבותו בנעשה בבנק הפועלים והדגיש, כי לבנק "אין יותר בעיה של יציבות. היו בעיות שהיה צריך לטפל בהן והטיפול שלנו בסיכונים אליהם נקלע הבנק הוציא אותו מהסיכוי לאובדן היציבות. הפועלים לא הגיע לבעיה של יציבות אבל אילולא הפעולות שנקטנו, הוא היה עלול להגיע לבעיות כאלה. בעקבות הפעולות שלנו הוא יוכל לשלם את הפקדונות של המפקידים ולהמשיך לפעול לטובת המשק".

המפקח אמר, בעת שהציג את הדו"ח השנתי של הפיקוח על הבנקים על פעולות המערכת הבנקאית ב-2008, כי פעולותיו קיבלו את הגיבוי של הנגיד והנהלת הבנק, וזה מה שחשוב מבחינתו. לדבריו, הטיפול במשבר היה צריך להתנהל בשקט ולהסתיים בזמן קצר יותר מכפי שקרה כשיצא לתקשורת.

"לא גילינו את כל הפרטים לגבי ההדחה של יו"ר דירקטוריון הבנק, דני דנקנר", טען חזקיהו. "אנחנו מפעילים צנזורה מסוימת בעניין זה. את מה שאמרנו אמרנו ואת מה שלא אמרנו, לא אמרנו. החוק לא מחייב את המפקח לשתף את הציבור בכל מהלכיו. מה שחשוב זו התוצאה והיציבות הבנקאית".

בתשובה לשאלה לגבי טענת בעלת השליטה בבנק הפועלים, שרי אריסון, שעד היום היא איננה יודעת מדוע הודח דנקנר, ענה חזקיהו כי הוא מצטער על ההתבטאות שלה. "רבות דובר עם הבנק על התנהלותו עם בעלי השליטה. אני מכבד את הגברת אריסון ואת השקעותיה בבנק. העברנו אליה את כל המסרים אבל היא לא קיבלה את כל המידע".

בתשובה להערה, שבסופו של דבר נבחר ציון קינן למנכ"ל הבנק, למרות התנגדותו של בנק ישראל, אמר חזקיהו כי בתהליך החלפת המנכ"ל נפרצו כללי הממשל התאגידי התקינים, כך שלא ניתן היה לעבור לסדר היום ונדרשו תהליכים אחרים - שהסתיימו. "לא עמדה לנגד עינינו זהות המנכ"ל שנבחר, אלא רק בדיקת הסיבות להחלפת המנכ"ל", אמר חזקיהו.

8.7 מיליארד בשיקים ללא כיסוי

הדו"ח השנתי מגלה, כי המשבר הכלכלי תרם להחמרה ניכרת במוסר התשלומים במשק לקראת סוף השנה שעברה. נקודה זו התבטאה בעלייה תלולה של כ-14% (1.1 מיליארד שקל) בסכום שנמשך בשיקים ללא כיסוי. זאת, לאחר שנרשמה רמה יציבה של 7.6 מיליארד שקל בשנים 2007-2005, שקפצה ל-8.7 מיליארד שקל, המהווים 0.84% מההתחייבויות בחשבונות העו"ש של הציבור. חזקיהו הדגיש, כי רוב הגידול התווסף ברבעון האחרון של 2008.

המפקח מציין בדו"ח, כי כתוצאה מהחמרה במוסר התשלומים, גדל מספר הלקוחות והחשבונות המוגבלים במערכת הבנקאית ב-9.2%, לעומת השנה הקודמת, והם הסתכמו ב-38 אלף, מהם כ-30 אלף מוגבלים בנסיבות מחמירות. העלייה בחשבונות אלה הייתה בשיעור של 14.6%. עוד מגלה המפקח, כי מתוך כ-900 ערעורים שהוגשו על הטלת ההגבלות, קיבלו בתי המשפט רק כ-30% מהם, וההגבלות הוסרו במקרים אלו.

האשראי לציבור גדל

עם זאת ציין המפקח על הבנקים, כי ב-2008 הגדילו הבנקים את סך האשראי שניתן לציבור בשיעור משמעותי של כ-10%. עם זאת, ניכרה השפעתה של מדיניות בנק ישראל על פער הריביות הכולל והוא הצטמצם על אף העלייה ברמת הסיכונים, שהתבטאה בין היתר בירידה באיכות תיק האשראי הבנקאי. לפיכך, חזר והדגיש, כי יש לפעול לחיזוק שוק האשראי החוץ-בנקאי, יחד עם שמירה על איתנות הבנקים. שילוב של שני האפיקים האלו ישפר את יכולת העמידה של המשק הישראלי בתקופה של האטה בפעילות הריאלית.

המפקח מציין בדו"ח את המבנה הריכוזי של מערכת הבנקאות הישראלית, שמכתיבה פעולות פיקוח אינטנסיבית של בדיקת היעדים בתוכניותיהם האסטרטגיות ארוכות הטווח של הבנקים, מדיניות ניהול הסיכונים שלהם ובפרט הקפדה על שמרנות בניהול סיכוני הנזילות.

עוד הוא מציין את העקרונות החדשים שנקבעו לגבי המקובל ברשויות פיקוח במדינות מפותחות אחרות, שנועדו להפחית את הסיכונים של המערכת, הנובעים ממבנה תמריצים לא נאות לעובדי הבנקים. זאת, במטרה ליצור התאמה בין תמריצי התגמול לרווחיות ארוכת הטווח של כל תאגיד בנקאי.

בדיווח על התקדמות הרפורמה בעמלות הבנקים, טען הנגיד, כי הפיקוח מצא כבר בשנה הראשונה ליישומה, כי המחיר הממוצע של השירותים הבנקאיים במשקי הבית הוזל בין 10% ל-24%.

מסיבת העיתונאים עם המפקח כמעט שפוצצה בראשיתה, בידי יו"ר תא הכתבים הכלכליים באגודת העיתונאים, כתב "ידיעות אחרונות", גד ליאור. הוא ביקש להשבית את המעמד, במחאה על כך שהכתבים עוכבו שעה ארוכה בכניסה לבנק מסיבות בטחוניות, שאינן מקובלות לגבי סגל הכתבים המוכר לבנק.

"אנחנו לא מחבלים ולא גנבים. זה עניין של השפלה ובושה", אמר ליאור. רק לאחר שנציגי הבנק התנצלו והבטיחו כי המעשה לא יישנה, התיר ליאור את המשך מסיבת העיתונאים וביטל את הוראתו לחברי תא הכתבים לעזוב את האולם.