השופטת קבעה: נחוצה ודאות בחוזה הביטוח
ביתם של בני זוג מרעננה נפרץ. חברת הביטוח הראל סירבה לשלם, בטענה ששני תנאים בפוליסה הופרו. השופטת הסכימה עם טענות החברה, אך עדיין הטילה עליה את האחריות לקיים את הפוליסה ולשלם את מלוא תגמולי הביטוח
חברות הביטוח שותלות בפוליסות הביטוח תנאים הנראים תמימים, לכאורה, אולם בבוא העת, אם חס וחלילה קורה אסון, עלול להתברר שאותם תנאים מרוקנים את הפוליסה מתוכן. כך קרה לבני הזוג אטיאל ודוד דרי מרעננה. הם רכשו פוליסת ביטוח לביתם בחברת הראל.
בבית הייתה דלת כניסה ולה שני מנעולים. הפוליסה דרשה, כי הדירה תינעל בשני המנעולים. למה לא, אמרו לעצמם בני הזוג, ממילא כך אנו נוהגים.
הפוליסה גם דרשה, שחפצי הערך יאוחסנו בכספת שמשקלה יותר מ-50 ק"ג, המעוגנת לרצפה. בני הזוג רכשו כספת שמשקלה 120 ק"ג, שכרו בעל מקצוע שיעגן אותה לרצפה ואף הקפידו לדרוש אישור בכתב, כי היא אכן עוגנה. כעת, סברו השניים, נוכל לישון היטב בלילה. תקוותם נכזבה, כשבאחד הלילות הבית נפרץ.
נציגי הראל דחו את תביעתם של בני הזוג, בטענה שלא עמדו בתנאי המיגון הנדרשים בפוליסה. "דרשנו כי תנעלו את דלת הכניסה לבית בשני מנעולי צילינדר" - נזפו נציגי החברה בבני הזוג - "ואתם נעלתם אותה רק במנעול אחד. עוד דרשנו כי הכספת, ממנה נגנבו התכשיטים, תעוגן לרצפת הבית. בפועל, הכספת הייתה מעוגנת רק לרצפת הארון באמבטיה". השניים נאלצו לפנות לעזרת בית משפט השלום בתל אביב.
הפרת התנאי לא השפיעה על סיכון החברה
אכן, מסכימה השופטת מיכל ברק-נבו, צודקים נציגי הראל בטענתם, כי פוליסת הביטוח דורשת שדלת הכניסה תינעל בשני מנעולים, אולם שני המנעולים היו בדלת מאז ומתמיד, ללא קשר לדרישות הביטוח. הראל לא הוכיחה, כי הייתה דורשת את הנעילה הכפולה גם אלמלא היו קיימים המנעולים מלכתחילה.
מעבר לכך, מוסיפה השופטת, קשה להניח, שנעילת המנעול השני הייתה מונעת את הפריצה. הפורצים הצליחו לעקור את המנעול היחידי שהיה נעול, עקרו את הכספת הכבדה, דרדרו אותה במורד המדרגות, תוך שבירתן, ואף תלשו את צופר מערכת האזעקה ושתי יחידות מקודדי ההפעלה. לאור כל אלה, ספק אם הפורצים לא היו מצליחים לעקור את המנעול השני.
השופטת עשתה בעניין זה שימוש בסמכות הניתנת לבתי המשפט, בסעיף 29 ל"חוק חוזה הביטוח": הסמכות לפסוק למבוטח את מלוא תגמולי הביטוח, גם אם הפר תנאי מתנאי הפוליסה, ובלבד שהפרת התנאי לא השפיעה באופן ממשי על סיכון חברת הביטוח. במקרה זה, מבהירה השופטת, לא הוכח כאמור, שנעילת המנעול הנוסף היתה משפיעה על יכולת הגנבים לבצע את הפריצה.
אישור מבעל מקצוע צריך להספיק
גם לגבי טענתם השנייה של נציגי הראל, בעניין עיגון הכספת, מודה השופטת, כי הצדק עימם. עם זאת, היא מדגישה, שגם על כך אי אפשר לבוא חשבון עם המבוטחים. הרי המבוטחים הזמינו בעל מקצוע, שתקין את הכספת ובתום העבודה מסר למבוטחים אישור בכתב,כי הכספת עוגנה לקרקע.
השופטת דחתה את טענת הראל, כי היה על המבוטחים לוודא שבעל המקצוע אכן עיגן את הכספת לקרקע דווקא. האישור בכתב מבעל המקצוע הוא וידוא ראוי ומספיק, קבעה השופטת. לו קיבלתי את עמדת החברה, משמעות הדבר הייתה, כי כל חוזה ביטוח יתבטל, אם יסתבר, לאחר קרות מקרה הביטוח, כי המבוטחים טעו, אף אם לא היתה כוונת הטעיה מצדם - ועמדה זו לא ראויה ולא נכונה.
חייבת להיות ודאות בחוזה הביטוח, שתאפשר למבוטחים להסתמך עליו. לא ייתכן שלמבוטח יתברר, בדיעבד, כי הפוליסה אינה תקפה, בשל פגם שלא היה ידוע לו, למרות שעשה את כל הדרוש כדי למנוע אותו. לכן, פסקה השופטת, למרות שהתברר כי הכספת עוגנה לתחתית הארון, ולא לקרקע, כפי שנדרש, אין בכך כדי לפטור את הראל מאחריות.
הראל חויבה לשלם לבני הזוג דרי את מלוא תגמולי הביטוח, עבור נזקי הפריצה.
לפנייה לכתב/ת 
הראל. לא פטורה מאחריות
מומלצים
