מי מונע מישראל לספק מערכות נשק להודו?

חשש בישראל, כי התעשיות הבטחוניות לא יוכלו לקחת חלק באספקת מערכות למטוס הקרב, שממשלת הודו צפויה לבחור בחודשים הקרובים. "כל המתחרים עושים הכול כדי לחסום בפנינו את הדרך לעסקה", אומר מקור במערכת הביטחון. ההודים מתכננים רכישת לא פחות מ-126 מטוסי קרב חדישים לחיל האוויר ההודי, בהיקף כספי של כ-12 מיליארד דולר.

• רפאל תספק לצבא הודו טילי ספיידר במיליארד ד'
• ישראל הפכה ליצואנית הנשק המובילה להודו
  

כל יצרניות המטוסים הגדולות משתתפות במכרז: עד כה הוגשו הצעות על ידי בואינג, יצרנית מטוס האף-18 , לוקהיד-מרטין, יצרנית האף-16, החברה הרוסית המייצרת את המיג-35 , יצרנית מטוס הקרב האירופי "יורופייטר" וסאאב השבדית, יצרנית מטוס הקרב "גריפן".

לתעשיות הבטחוניות הישראליות קשרים מעולים עם הודו והיקף המכירות של מערכות ישראליות לצבא הודו שובר שיאים, אבל לקראת קבלת ההחלטה בהודו על סוג המטוס, גובר החשש שישראל תישאר "מחוץ לתמונה". זאת, למרות שההודים רוצים כמה מערכות ישראליות ייחודיות, כמו מערכות מכ"ם ומערכות לוחמה אלקטרונית.

אות אזהרה ראשון ניתן לפני מספר חודשים, כשהתברר, כי הממשל האמריקני ביקש מהתעשייה האווירית שלא להציע מערכת מכ"ם מתוצרתה, לצורך שילובה במטוס השבדי. החברה השבדית פנתה לתע"א וביקשה לשלב ב"גריפן" את המכ"ם המתקדם של אלתא – הן בגלל איכותו והן בגלל שההודים סומכים על מערכות ישראליות.

כשנודע על דבר ההצעה בוושינגטון, פנו אנשי הממשל שם למערכת הביטחון והורו לה למנוע את הגשת ההצעה. "מדובר באובדן הכנסות בשווי של כ-1 מיליארד דולר, אם המטוס השבדי ייבחר", אומרים במערכת הביטחון. בישראל מעריכים, כי הלחץ האמריקני נובע בעיקר מהרצון לצמצם את התחרות בהודו, מחשש שהיא תגרום להורדת המחיר שיקבלו יצרניות המטוסים האמריקניות, אם יזכו.

אין זו הפעם הראשונה, שהממשל חוסם את דרכן של התעשיות הבטחוניות הישראליות להשתתפות במכרזים בינלאומיים. בשנה שעברה, נאלצה ישראל להתקפל מול ארה"ב, בעת שניסתה לספק לצבא טורקיה את טנק המרכבה. הטורקים רצו שישראל תשתתף במכרז – שבו זכתה דרום קוריאה, שלה ניסיון מועט מאוד בפיתוח ובייצור טנקים. האמריקנים, אגב, לא ניגשו כלל למכרז, בסופו של דבר.