עצמאים בשטח

הפסטיבל הבינלאומי למוזיקה קאמרית בירושלים ייפתח ב-31 באוגוסט ויימשך כשבועיים. במהלך ימות הפסטיבל, אותו מנהלת הפסנתרנית אלנה בשקירובה, ייערכו באולם ימק"א בבירה 13 קונצרטים בהם מחוות להנדל, היידן ומנדלסון.  רשימת האורחים כוללת פנים מוכרות כמו הכנרים גדעון קרמר וניקולאי זניידר והפסנתרן ומנהל האקדמיה למוזיקה במוסקבה, אלכסנדר בונדוריאנסקי, לצד כוחות עולים בתחום, כמו זוכת תחרות רובינשטיין, הפסנתרנית הגיאורגית קטיה בוניאטישווילי, נגן הקונטרבס נביל שחאדה, הזמרת דורותיאה רושמן, הצ'לנית הסינית ז'ינג צאו והכנר היפני דיישין קאשימוטו. כל אלה יופיעו, כבכל שנה, בהתנדבות.

נביל שעטה עם הרכב מיוחד של הפסטיבל (צילום: מוניקה ריטרהאוס) 

"על הבמה שלנו אין הרכבים קיימים וכל ההרכבים הם הרכבי אד-הוק, שאפשר לשמוע רק אצלנו", אומר יו"ר הוועד המנהל של הפסטיבל, יחזקאל בייניש. השנה צפויה נוכחות מסיבית של מוזיקאים ישראלים צעירים הפועלים מחוץ לתחומי ישראל, בהם הכנר גיא בראונשטיין, הצ'לן צבי פלסר, הפסנתרנים אוהד בן ארי, בשארה הארוני ואלון גולדשטיין, החלילן גיא אשד, הוויולן עמיחי גרוס, נגן הנבל סיון מגן ונגן כלי ההקשה אסף רוט.

"הרעיון הוא לתת להם הזדמנות להופיע על במה אחת, לצד אמנים ידועי שם מן העולם. זו הזדמנות ללמוד, להתחבר ולפתוח פתח החוצה", אומר בייניש ומוסיף, "רק מהמוזיקאים הישראלים שיושבים בברלין אפשר להקים תזמורת סימפונית. חשוב מאוד לקרב בחזרה אמנים ישראליים ולתת להם את האפשרות להופיע בבית, מול קהל ישראלי".

הצ'לן פרנץ הלמרסון, הויולנית מדלן קארוצו והכנרת מיכאלה מרטין 

כחלק מאג'נדה זו הזמין הפסטיבל גם השנה יצירה חדשה ממלחין ישראלי צעיר. הפעם מדובר ביצירה "הצבע הזרזובי", מאת המלחין רועי זוארץ, שנכתבה לארבעה צ'לים ומרימבה. כמו כן, ממשיך הפסטיבל מסורת שהחלה בשנה שעברה: שיתוף פעולה עם בית הספר התיכון למדעים ואמנויות בירושלים. הפעם תזמרו תלמידי המגמה למוזיקה שירים ללא מילים מאת מנדלסון שיבוצעו על ידי הרכב מיוחד.

לצד הקונצרטים של הפסטיבל יקיימו אורחיו כיתות אמן במשכנות שאננים לתלמידים מצטיינים במגמות מוזיקה מכל רחבי הארץ. הקונצרטים כולם יתועדו וישודרו על ידי ערוץ MEZZO ו"קול המוזיקה".

לא מדבשם ולא מעקצם

למרות הצלחתו של הפסטיבל, החליטה ההנהלה גם השנה לוותר על תקציב משרד התרבות. "לא מדבשם ולא מעקצם", אומרים בפסטיבל ומתייחסים לדרישות ביורוקרטיות שלטענתם יוצרות סחבת מיותרת. "ההתנהלות מול מדור המוזיקה במינהל תרבות בלתי אפשרית", אומר יו"ר הוועד המנהל יחזקאל בייניש, "כשבסופו של דבר הסכומים שבמנהל מוכנים להעמיד לרשותנו הם של כמה עשרות אלפי שקלים, אנחנו מעדיפים לומר תודה ולהסתדר בכוחות עצמנו, מגיוס תרומות והכנסות עצמיות".

"הפסטיבל פועל בהתנדבות. אין לנו מנהלים בשכר, פקידים, מזכירות או משרד. שלחנו למנהל התרבות את הדו"חות הכספיים המבוקרים שלנו והם טוענים שלא סביר שהכל נעשה בהתנדבות.

"במינהל צריכים אותנו יותר ממה שאנחנו צריכים אותם ואני מתכוון לומר את זה על במת הפסטיבל. פסטיבל בתקציב של 1.5 מיליון שקל לא צריך להיות מטורטר בשביל גרושים. אנחנו חיים נהדר במדינת ישראל גם בלי תמיכת משרד התרבות".

טבעי שמדינה תחלק תקציב על פי קריטריונים ונהלים.

"אנחנו עמותה מבוקרת על ידי רשם העמותות ויש לנו תקציב בעודף. המסקנה שלי היא שבמשרד התרבות מעדיפים גופים גרעוניים או מאוזנים בקושי.

אני אומר באחריות - כדי להוביל בתחום הפסטיבלים אני צריך לדעת שאם בעוד שנתיים ארצה להביא לירושלים את לאנג לאנג, שיהיה לי את הכסף לממן את הבאתו. בשביל זה אני צריך שיהיו לי רזרבות. מרבית הגופים הפועלים בארץ עובדים ברגע האחרון כי זו מדינה שעובדת על תקציב בדיעבד. זה מגוחך".

רעיה זימרן, ראש מדור מוזיקה במינהל תרבות, אמרה בתגובה לדברים: "אנו רואים חשיבות רבה בקידום המוסיקה הקאמרית בישראל. מנהל התרבות במשרד מקפיד לפעול על פי קריטריונים ברורים ואחידים לתמיכה בפסטיבלים. כך היה גם במקרה הנקודתי המתואר.

"בשנת 2008 שוריינו לטובת הפסטיבל עשרות אלפי שקלים, אך הנהלת הפסטיבל לא הגישה מסמכים המתחייבים על פי הנהלים. על כן, לצערנו, לא ניתן היה להעביר את סכומי התמיכה. התנהלות זו חזרה על עצמה גם השנה. נשמח לעזור לפסטיבל כבעבר, בהתאם לנהלים הברורים שנקבעו ובהם עומדים גם פסטיבלים אחרים".