רשות השידור: "החוק לא מחייב לשלוח הודעות"

לקראת סוף חודש יולי האחרון קיבל מ', עולה חדש שהעברית אינה שגורה על פיו, מכתב, שבכותרתו התנוססו, זה לצד זה, סמל רשות השידור ושמו וכתובתו של משרד עורכי דין (אך בלא מספר טלפון, פקס או כתובת דואר אלקטרוני). ביניהם הופיע המשפט: "רשות השידור באמצעות --- חברת עו"ד".

במכתב עצמו צוין כי מ' חייב לרשות השידור 285 שקל (קרן + קנסות והצמדה) בגין אגרת הטלוויזיה עבור המחצית הראשונה של 2009, שעליהם היתוספו 92 שקל - הוצאות גבייה. הבעיה היתה, שמ' מעולם לא קיבל את המכתב הראשון ובו הדרישה לתשלום האגרה, וברוח זו, בעזרת ישראלי ותיק שמלווה אותו, הוא שלח הודעת דואר אלקטרוני לאגף הגבייה של רשות השידור, שבה ביקש לשלוח לו הודעת תשלום חדשה עבור 2009, בלא כל התוספות הללו.

מכאן ואילך נפתחה בינו לבין נציג אגף הגבייה התכתבות, שכאן נביא רק את תמציתה ועיקריה. בתשובה על המכתב ענה לו הפקיד, כי למעשה יש לו יתרות חוב מ-2007 עד 2009, שסכומן עומד על 1,334 שקל + 92 שקל שהם שכר טרחת עורכי הדין. כעת ביקש מ' להבין על סמך מה נקבע החוב הזה. "במשרד תוכל לקבל פירוט של תאריכי משלוח ההודעות אליך, מה עוד שהחוק אפילו לא מחייב לשלוח הודעות לאזרח אלא לפרסם באמצעי התקשורת" - ענה לו הפקיד. מ' חזר על בקשתו וציין: "אני מבקש תשובה עניינית שתכבד אותי כאדם וכאזרח", וכן: "התשובה שלכם שאתם לא חייבים לשלוח לי מכתבים בכלל היא מעליבה ואינה מתקבלת על הדעת, בכל מגע בין האזרח לרשות כלשהי. לקבל מידע זה זו זכות אלמנטרית שלי כאזרח וחובה שלכם כרשות ציבורית וממשלתית. ממתין לתשובה עניינית ומכובדת".

"את כל ההבהרות תן במשרד לפקידה"

או אז התרצה הפקיד וענה, כי בדואר אלקטרוני יוכל לשלוח רק את פירוט חובותיו וחישוביהם משנת 2007 ואילך, ולהודעתו זו צירף את פירוט החובות. מ' המשיך להתעקש כי ברצונו להבין על סמך מה נקבע החוב דווקא משנת 2007. וכך ענה לו הפקיד: "ידידי, זה מייל ונועד לתשובות קצרות בלבד. לכל השאלות תקבל תשובה מדוייקת במשרד". מ' לא ויתר: "בכל זאת אבקש לא להפסיד יום עבודה ולקבל מייל קצר שיסביר את השאלה. כל מכתב או הצהרה שתנחה אותי להגיש אשלח בדואר רשום". ואז הבליחה תחילת-תשובה: "יש לנו אישור על קנית מקלט על שמך ב-4.07".

באותו רגע הבין מ' סוף סוף במה מדובר. בתשובתו לפקיד הסביר כי ב-2007 הילווה כסף לחבר לעבודה, וההלוואה בוצעה כך שמ' הלך עם החבר לחנות, ובאמצעות כרטיס האשראי שלו שילם עבור מכשיר טלוויזיה שקנה האיש. כעת, כשהובהר לו מה היו תוצאותיה של נדיבות זו, כתב לפקיד כי בכוונתו לשלוח אליו בדואר רשום אישור ממתי הוא גר בדירה משלו, ומתי קיבל מכשיר טלוויזיה מארגון המסיע לנצרכים. הפקיד, נאמן לשיטתו, ענה: "את כל ההבהרות במשרד לפקידה ... במייל לא ניתן".

... אך הפקידה מסרבת לקבל את ההבהרות

בשלב זה הגיע המלווה של מ' למשרדי אגף הגבייה של רשות השידור. על אף שביקש להיפגש עם אותו פקיד שעמו התכתב מ' הוא לא נענה, ובעניין טיפלה פקידה אחרת. כיוון שכך, פרס מ' בפניה את הסיפור כולו, ואף הציג בפניה את הצהרתו החתומה של מ', המפרטת כיצד קרה שמכשיר טלוויזיה רשום כאילו הוא בחזקתו או בבעלותו, וכן כי עד לאחרונה התגורר במקומות מזדמנים, כך שדברי הדואר לא יכלו להגיע אליו, גם אם נשלחו.

וכך ענתה הפקידה לנציגו של מ': אגף הגבייה אינו שולח הודעות תשלום, אלא רק הודעות הכוללות כבר קנס פיגורים או הודעה לפני עיקול באמצעות עורך דין ("אנחנו לא צריכים להודיע שום דבר לאף אחד"), וכי זו מדיניות ושיטת פעולה קבועה. מי שלא מכיר את החוק בעניין זה, "זו בעיה שלו", ואם חסר לו מידע או שאינו מבין את חובותיו, זה לא צריך לענין את אנשי אגף הגבייה. ואם האזרח אינו יודע היטב עברית ואינו חשוף למידע המתפרסם בשפה זו? "אז יש לו בעיה".

היא הגדילה לעשות והודיעה, כי את הצהרת החייב שביקש נציגו למסור לרשות השידור אין בכוונתה לקבל כלל או אף לאשר את קבלת המידע המופיע בה. אגף הגבייה - אמרה - אינו מאמין להצהרות האזרח ("אנחנו לא מאמינים לאף אחד"), גם אם יביא הצהרה מאומתת נוטריונית.

הנציג ההמום העיר לה על כך שספק אם חוקי לא לשלוח הודעות ובהן דרישת תשלום לפני שפותחים בהליכי גבייה הכרוכים בקנסות ובהוצאות עבור שירותיו של עורך דין, וכך הוא נענה: "ככה אנחנו עובדים. אתה יכול ללכת לתבוע אותנו אם אתה רוצה". לפנים משורת הדין, לדבריה, הסכימה להפחית את סכום הקנסות, בתנאי שהכל ישולם בלא ויכוח על גובה החוב. כולל הסכום הנדרש כהוצאות עו"ד.

מדוע הפקידה מסרבת לקבל את ההבהרות?

המלווה של מ' אינו מוכן לעבור על כך לסדר היום. אחרי החוויה הזאת הוא עשה שני דברים. האחד, פנה למשרד מבקר המדינה בתלונה על התנהלותם של אנשי רשות השידור בפרשה, תוך שהוא תוהה עד כמה נאות וראוי שסמל רשות השידור יתנוסס בתכתובת רשמית לצד שמו של משרד עורכי דין. השני, הוא פנה לפורום צרכנות ב-ynet.

כעת אנחנו מבקשים את תשובת רשות השידור לשאלות הבאות:

• מדוע חושבים פקידי רשות השידור שאין חובה על הרשות לשלוח לאזרחים דרישות תשלום לפני שאלו מלוּות בקנסות ובהוצאות גבייה באמצעות עורכי דין?
• מדוע הפקידים אינם מוכנים למסור כדבר מובן מאליו - גם באמצעות הדואר האלקטרוני, ובלא להטריח את האזרחים למשרדי רשות השידור - מידע על חובות שהרשות טוענת לקיומם?
• מדוע, כשהאזרח כבר מגיע למשרדי רשות השידור, אין מוכנים לקבל ממנו מידע שיש בו כדי להציג את מלוא עובדות המקרה, וכפועל יוצא מכך אולי לבטל הודעות חיוב, קנסות ושאר הוצאות שהרשות מנסה לגבות מן האזרח לכאורה שלא כדין? 
  

מרשות השידור נמסר בתגובה: "הפצת ההודעות נעשות מתוך שירות ללקוחותינו, על מנת לאפשר להם לשלם את אגרת הטלוויזיה בצורה נוחה. זה שירות שרשות השידור נוטלת עליו את המימון שלו, עם זאת אין מדובר בהליך המחויב על פי חוק, ואין בעבודה שאדם לא קיבל דרישה לתשלום משום שחרור מחובת תשלום האגרה. חוק רשות השידור מטיל באופן מפורש את האחריות להודעה על רכישת מקלט ולתשלום האגרה על המחזיק במקלט ללא התנייה כלשהי. המחזיק במקלט נדרש לשלם את האגרה ואם לא עשה זאת, חלים עליו העונשים הקבועים בחוק.

"לצערנו, מסיבות שונות לא עלה בידיו של מר מ' להודיע לרשות השידור אף אחד מהפרטים, שהיו מאפשרים לנו לפעול באופן שישחרר אותו מהאחריות לשלם את האגרה בעצמו, על כן התקשו עובדי האגף לבטל את החוב על פי דרישתו.

"כל עוד אין בידי אגף הגבייה תמונה מלאה של היסטוריית ההחזקה במקלט, וכל עוד לא שולמה האגרה בידי מי שמחזיק בו בפועל לא נוכל גם כעת לשחרר אותו מחובת התשלום.

"באשר לדרך בה טופל הנושא על-ידי עובדי האגף אבקש לציין כי מדיניות אגף הגבייה היא למצוא דרכים שיקלו על האזרחים את תשלום האגרה ללא צורך בביקור במשרדי האגף, לשם כך פותחו ערוצים לשירות עצמי. גם בשירות שניתן דרך האינטרנט זהה המדיניות שלנו, אך לצערנו ערוץ זה נתון ללחץ גדול של פניות ועל כן לא תמיד מתאפשר לעובד העונה ללקוח לספק שירות כולל ומשביע רצון.

"עם זאת, לא מקובלת עלינו גישתו של העובד אשר נענה ללקוח אחרי משא ומתן מתמשך ומוטב היה שיספק את השירות במהירות וללא עיכובים. פנינו לעובד שטיפל ב-מ' והדגשנו בפניו נקודה זו. כמו כן, גם לא מקובלת עלינו צורת התבטאותה של העובדת אשר טיפלה במר מ' ומוטב היה שהיתה מסתפקת במתן השירות ובהסברת הסוגיות. רשות השידור מאמינה ללקוחותיה אך דורשת מהם מסמכים ואסמכתאות לטיעוניהם, על מנת שלא יתרחשו מקרים של ניצול לרעה של האמון אותו נותנת הרשות מצד לקוחות מסוימים, המנסים להשתחרר בדרך זו מהנשיאה של נטל המימון של השידור

הציבורי.

"רשות השידור פועלת על פי חוקים מסודרים שמצריכים תנאים ברורים על מנת שיהיה ניתן לבטל חוב או להפחית קנסות. עם זאת, מתוך התחשבות במצבו המיוחד של מר מ' כעולה חדש, אשר כנראה לא ידע את הוראות החוק ביטלה העובדת את הקנסות שהוטלו עליו ונשמח גם אנו לפעול באופן דומה במידה ויומצאו לנו אסמכתאות המעידות על זהות המחזיק במקלט. לסיום ברצוננו להתנצל בפני מר מ' על התקלות שחלו במתן השירות על-ידי עובדי האגף".

הכותבת היא עורכת דין המתמחה בנושאי צרכנות