האם יש לנו סיכוי להיראות כמו הפריזאיות?
משהו במראה של הצרפתיות מהלך על המתבוננים בהן קסם רב, שלא לומר קנאה יוקדת. גם אנחנו יכולות? ג'וליה חושבת שכן, וגם מציעה מדריך למתחילות
לאחרונה יצא לי לבלות הרבה בפריז, נסעתי לחודש עם חברתי הטובה פיצ, תל אביבית קולית שעל סגנון הלבוש המעוות שלה אספר בפעם אחרת. בערבים הראשונים שלנו בעיר המנצנצת ישבנו בבית קפה מתחת לדירה, שתינו כוס יין וניסינו להעמיד פני מקומיות. בעודנו נכשלות בכך כישלון חרוץ חצתה את הפריים פריזאית ממוצעת: רגליים ארוכות צבועות בצבע ברונזה ים תיכוני ועטויות בחצאית בצבע נייבי בגובה הברך; חזה קטן עטוף בחזייה פשוטה בצבע גוף ומעליה חולצה לבנה מכופתרת, מגוהצת בקפידה ומוכנסת בתוך החצאית; נעליים שטוחות בצבע אדום ותיק קלאץ' שחור ומבריק. אנחנו נפעמות, לא מבינות למה מגיע לנו כל היופי הזה. שלא לומר, למה לא מגיע אלינו כל היופי הזה.
פיצ באקסטזה, היא לא מבינה איך זה יכול להיות והיא זורקת לאוויר אין ספור השערות לפתרון תעלומת הטיפוח האירופי לעומת ההזנחה הישראלית. היא
לא מפספסת אף שלב בתורת הגזע, ואחרי שאני שוללת את כל הטענות הגזעניות שלה לגבי נחיתות הישראליות אל מול הקולגות הצרפתיות שלהן היא פונה לפגעי מזג האוויר, לשמש הישראלית ששורפת לנו את השיער ומקמטת לנו את הפרצוף. אז אמנם, יכול להיות שלמיקום הנוראי של מדינת ישראל על פני כדור הארץ יש חלק בעניין, ואני מוכנה לקבל את הטענה הזאת באופן חלקי, אבל זה עדיין לא זה, לא הפתרון המלא לבעיה.
אופנת הרחוב בפריז לא נועזת, מקורית או מיוחדת – למעשה היא די שמרנית. אין פה את הקינק הצבעוני של טוקיו או את המילה האחרונה של ניו יורק. ובכל זאת, משהו במראה של הצרפתיות מהלך על המתבוננים בהן קסם רב, שלא לומר קנאה יוקדת.
מדריך קצר לפריזאית המתחילה
אל תתביישי ללבוש חצאיות. יש אצלנו קטע שכל מי שלובשת חצאית היא כאילו
דוסית. לא פעם קרה לי שבחור, ביום שישי בערב, בבר עמוס בתל אביב, שאל אותי אם אני דתייה. כמה טיפשות ככה פרובינציאליות. חצאיות זה נשי, זה סקסי, זה תוחם את האגן, מדגיש את הירכיים ומחזיק את הבטן, מה שכל בחורה ממוצעת צריכה. מה שכל סקיני ג'ינס בגזרה נמוכה לא מספק.
שמרי על פשטות. חצאית וטי-שירט, ג'ינס וחולצה מכופרת – כדי להיראות מדהים לא צריך לדפוק הופעה. ההיפך הוא הנכון. "להתלבש" זה לא רק קונספט לחתונות, בר מצוות, בריתות ושלל חגי ישראל, זה קונספט שתקף לכל ימות השבוע ובכל סוגי מזג האוויר.
הקפידי על הפרטים. פריזאית אמיתית אף פעם לא תפספס זוג עגילים מנצנץ עם הג'ינס והטי-שירט שלה, או צמיד עדין עם החולצה המכופרת והחצאית. אגב, תיקים עושים את העבודה באופן די מוחץ. ברגע שתיפטרי מהתיק הגדול והשחור שטובע בים של טישו, כרטיסי אוטובוס, ליפגלוסים ישנים וקופסאות סיגריות ריקות ותשחקי עם מספר קטן של תיקים במגוון סגנונות וצבעים, תיראי מיד איך כל האאוטפיט שלך משתדרג די בקלות.
איפור, איפור ואיפור. נכון, אני יודעת שחם ולח, ואגד לא עושה טוב לחור באוזון
ובטח שלא לעור הפנים שלנו, אבל לפעמים קצת סומק או מסקרה שחורה עושים את ההבדל. זה לא בושה להסתיר את הפגמים שלך, במיוחד לאור העובדה שלכולנו יש כאלו. העובדה שאת מתאפרת לא אומרת שאת קורבן לקפיטליזם נצלני, שאת רואה יותר מידי סדרות בווי.או.די או שאת קוראת בעקביות על איזה אי אקזוטי בילתה פריס הילטון שבוע שעבר. זה אומר בעיקר שאכפת לך מעצמך; שאכפת לך מאיך שאת נראית, לא בשביל להרשים אחרים, לא בשביל לשחק אותה כאילו את אירופאית ולא בשביל למשוך גברים. זה עניין שבינך לבינך.
בשביל להיראות מדהים לא צריך עקבים גבוהים, מחשוף רחב והרבה שחור בעיניים. גם לא צריך משכורת של פרסומאית צמרת או קצבה חודשית של אשת שר. השכל הישר שלי אומר שגם רוב הפריזאיות מרוויחות את השכר הממוצע במשק. יש מספיק היצע ברשתות המקומיות שלנו שאיתו אפשר להרכיב אאוטפיט רב-שימושי בלא יותר מ-150 שקל, בעיקר אם נצמדים לפריטים קלאסיים.
כשבן דוד שלך יתחתן, בעזרת השם, אני בטוחה שכבר תדעי איך לדפוק הופעה.
פריזאים בסטייל (צילום: יפה עירון-קוץ)
בתמונה של ג'וליה: סטיילינג: ענבל הררי לסטודיו 16/23; איפור שיער: אתי חדד ל"סולו". חולצה: קארין A ל"בנות"; חצאית: ורד S
