הקרח נמס והספינות מצאו "קיצור דרך" לאירופה

שתי ספינות גרמניות הצליחו לקצר את זמן ההפלגה מהמזרח הרחוק לאירופה בזכות - או שמא בגלל - התחממות כדור הארץ. שתי ספינות הסוחר עברו בנתיב השיט הצפון-מזרחי שבין רוסיה לקוטב הצפוני - נתיב שבדרך כלל קפוא וחסום לרוב כלי השיט, וממשיכות כעת בדרכן לנמל רוטרדם בהולנד. 

שתי הספינות יצאו בסוף יולי מדרום קוריאה. לאחר שקיבלו נתונים מדוייקים אודות מצב הקרח צפונית לרוסיה, בדקו האם הקרח נסוג וקיבלו אישורים מיוחדים משלטונות רוסיה, החליטו בחברה לנסות ולהגיע ליעד דרך הנתיב הצפון-מזרחי. במקום להפליג מערבה לעבר האוקינוס ההודי ולעבור בתעלת סואץ, הן הפליגו לצפון-מזרח, לעבר החוג הארקטי הרוסי, ומשם פנו מערבה.

אף כלי שיט מסחרי מערבי לא הורשה עד כה לעבור בנתיב הצפון-מזרחי. מי שעברו בו היו רק כמה ספינות שוברות קרח, או כלי שיט של הצי הרוסי. אך בשל הפשרת הקרח השנה, ניתן האישור לשתי הספינות הגרמניות לנסות ולחצות את הנתיב, כשהן מלוות בחלק מהדרך על ידי שוברות-קרח רוסיות - ליתר ביטחון.

בסוף השבוע הודיעה חברת הספנות הגרמנית "בלוגה" ששתי הספינות הגיעו לנמל ימבורג שבסיביר. מהחברה נמסר כי המים סביב הספינות היו אמנם מכוסים בקרחונים צפים גדולים, אך הנתיב היה פתוח להפלגה.

קיצור דרך חסכוני - או אסון גלובלי

מדידות של מדענים גילו כי כיפת הקרח בחוג הצפוני נסוגה והצטמצמה בעונות הקיץ האחרונות לרמה חסרת תקדים. עובדה זו פתחה אשתקד את נתיב השיט הצפון-מערבי (דרך קנדה) לספינות שוברות קרח. ביולי השנה הוכיחו צילומי לוויין של נאס"א כי כיפת הקרח לא רק נסוגה אלא גם הפכה דקה יותר. מדענים אמרו ששתי התופעות קשורות להתחממות כדור הארץ.

בדרך כלל, מסע ימי בין קוריאה הדרומית להולנד היה מתפרש על פני 11 אלף מילים ימיים. קיצור הדרך הצפוני "חסך" כ-3,000 מילים ימיים וקיצר את משך ההפלגה ב-10 ימים. המשמעות היא בין היתר פחות דלק, אך השאלה הגדולה יותר היא האם באמת מדובר בחיסכון או שמא בהפסד לאנושות כולה?

"אנו רואים לנגד עינינו ביטוי של התחממות כדור הארץ", אמר מארק סרז, מנהל המכון לחקר הקרח והשלג בבולדר קולורדו. "החוג הארקטי מתחמם ואנו מאבדים קרח-צף שמכסה את הים. תדירות גדולה של פתיחת הנתיב הצפוני לשיט תעיד על המשך התופעה", אמר סרז. לדבריו, בשנים הבאות יהפוך נתיב השיט הצפוני לנתיב עונתי, שייפתח בקיץ להפלגה ויקפא מחדש בחורף.