צרכנים, הימנעו מלחתום על סעיפי סודיות

ביום הכיפורים המתקרב, יעשו רבים חשבון נפש, איש ואשה, כל אחד מהם בדרכו או בדרכה. כל אחד ינסה להיזכר במה שחטא במהלך השנה החולפת, בין כלפי בורא עולם ובין כלפי חבריו, על שניים ועל ארבע. הסתיו ההולך ועוטף אותנו הוא תקופה יפה לנפש המבקשת לעשות תיקונים למיניהם.

זו גם תקופה טובה לנסות לבדוק דרך קצת אחרת להתמודד עם חטאים פוטנציאליים. מה דעתכם לבדוק מראש באילו מהמורות אנו עלולים למעוד - ובתוך כך לחשוב כיצד להימנע מהן? בעולם הצרכנות הולכת כנראה ותופחת מהמורה מעין זו, וכאן נראה כיצד לא ניפול בפח הזה.

החברה ביקשה להסתיר את הסכם הפשרה

ג' הוא עורך דין חדור רוח שליחות ובעל מוּדעוּת מפותחת לעוולות למיניהן. כאשר היה עליו לטפל בעניין צרכני פרטי שלו מול חברה עסקית גדולה הוא לא נרתע ואף הגיש נגדה תביעה. על הפרק עמדה פרשנות לחוק מסוים, ואילו התקבלה עמדתו של ג', עלולה הייתה אותה חברה להיחשף ללא מעט תביעות. לבד מן הנזק שהייתה סופגת בדמות פיצויים שהייתה עלולה לשלם לצרכנים, היא הייתה נאלצת להתמודד עם מספר לא קטן של תביעות - עניין שהוא מבחינתה מטרד רציני.

את כל זאת הבינו היטב בחברה האמורה, ולפיכך מיהרו להתפשר עמו. אולם, כאשר העבירו אליו את טיוטת הסכם הפשרה לחתימה הבחין ג' בסעיף שקומם אותו: "התובע מתחייב שלא לפרסם ברבים, בין בעל-פה ובין בכתב, את מהותו ו/או תוכנו של הסכם הפשרה או כל חלק ממנו (להלן: "המידע"), ו/או להתיר לצד שלישי כלשהו שימוש מכל סוג שהוא במידע, בין במישרין ובין בעקיפין".

ג' הודיע להם מיד שהוא אינו מוכן לחתום על סעיף כזה, והחזיר להם את טיוטת החוזה כשסעיף זה מחוק כולו. הוא לא היה מוכן לתת את ידו לחוזה שיאלץ אותו להסתיר מידע חשוב מצרכנים אחרים, שאולי ייפגעו, כמוהו, מהתנהלות בעייתית של אותה חברה ואנשיה. החברה, יש לציין, ויתרה לו, והחוזה נחתם בלא הסעיף הבעייתי.

האיש שהעדיף את אינטרס הציבור על אינטרס שלו

התנהגותו של ג' ראויה לכל שבח. הרי אילו לא חתם, סביר שהעניין היה נדון בבית-המשפט, ותמיד ישנו סיכוי שדווקא עמדת החברה היא שתתקבל, ולא עמדתו שלו. במצב זה הוא הסתכן הן בהפסד במשפט והן בתשלום הוצאות לחברה שהייתה זוכה.

אבל הוא העדיף את האינטרס הציבורי על פני האינטרס הישיר שלו. במקרה זה, למרבה השמחה, החברה שמולו העדיפה, מטעמיה שלה, לא להתמודד מולו בבית המשפט, למרות הסיכוי שהסכם הפשרה ימצא את דרכו אל הציבור הרחב.

ג' מבין היטב את חשיבותו של מידע המפורסם ברבים בכל האמור ביכולתם של הצרכנים ללמוד מה הן זכויותיהם וכיצד להיאבק לשם מימושן. הוא גם מודע להיפוכו של הדבר: מידע על הסדרים מעין אלה אשר מוצנע מעיני הציבור באמצעות סעיף סודיות מונע מהצרכנים לדעת מה עשוי לסייע להם, ובכך לרפות את ידיהם.

מי נהנה מהעלמת המידע

היחידים שיכולים ליהנות מהסתרת מידע חיוני לצרכנים הם גופים מסחריים. בצִלם של סעיפי סודיות כאלו בהסכמי פשרה הם יכולים להמשיך לפגוע בצרכנים באין מפריע. כך גם לא ייוודע לגופים הממלכתיים מה הם מעוללים, כאשר בחלק מן המקרים מדובר לא רק בעוולה כלפי צרכן, אלא גם בעבירה על החוק.

משום כך יש חשיבות רבה שהצרכנים לא ייכנעו ללחציהן של חברות מסחריות, שמציבות תנאים מעין אלו כתנאי לתשלום פיצויים. צרכן אשר בטוח כי הצדק איתו יכול לפעול נגד גופים כאלו בשלל דרכים. אחת מהן היא פנייה לאמצעי התקשורת - שלא פעם מניבה תוצאות חיוביות. אנו ב-ynet גאים על לא מעט הישגים כאלו. דרך נוספת היא פנייה לארגוני צרכנים.

מסלול נוסף, במקרה שמדובר בחשד לביצוע עבירה, הוא תלונה לגוף הממלכתי המופקד על שמירת החוק באותו עניין. כדאי לדעת כי אם גוף עסקי מועמד לדין ומורשע, יכול הצרכן להיעזר בהרשעה בעת שהוא מגיש תביעה אזרחית. כאשר מצורפת ההרשעה לכתב התביעה האזרחי, פטור השופט הדן בתביעה מבירור נוסף האם בוצעו המעשים המיוחסים לגוף המסחרי. במצב זה הוא מסתמך על מה שנפסק במשפט הפלילי, שרף ההוכחה בו גבוה וקשה הרבה יותר, ובהתאם לכך יוכל לקבוע את הפיצוי שייפסק לצרכן. זהו תמריץ לא מבוטל למי שבוחר להיות אזרח טוב.

הכותבת היא עורכת דין המתמחה בנושאי צרכנות