הרב שפירא: "שברו את הכלים וכולם שותקים"

את כנס ynet-בר-אילן הראשון בנושא "הציונות הדתית – גבולות הסכמה ומחלוקת" שנערך אמש (ב'), אפשר אולי לסכם, ערב ראש השנה, בנימה מעט אופטימית – גם אם היא נשמעת כמו התחלה של בדיחה: "ניאו-רפורמי", "ניאו-קונסרבטיבי" ו"ניאו-אורתודוכס" יושבים - למרות הכל - סביב שולחן אחד (ועוד בחסות האקדמיה), ונשיא האוניברסיטה המארחת מצהיר ש"אנחנו נשרוד את המשבר הזה". אבל גם - ובעיקר - מחלוקות עמוקות מאוד התגלעו בכינוס, שסיכם שנה סוערת ומפולגת במיוחד בציבור הדתי-לאומי, והן מציבות סימן שאלה גדול על אחדות המחנה.

ראשון הדוברים במושב הפתיחה, שהנחה אבי רט ושעסק ב"אחדות ומחלוקת", היה ראש ישיבת רמת-גן, הרב יהושע שפירא, שדבריו שפורסמו ב-ynet על תנועה "ניאו-רפורמית" בתוך הציונות הדתית, חוללו לפני כחודשיים סערה בעולם הרבני. שפירא הבהיר בכינוס – בהתייחסות פומבית ראשונה - כי הוא עומד מאחורי הדברים, ומחה על התגובות להן הם זכו. "שברו פה כלים ואף אחד לא פוצה פה ומצפצף", אמר, "אבל כשאני אומר משהו – כולם עליי".

פרופ' קווה, הרב שפירא, הרב סתיו, הרב שפרבר ואבי רט (צילום: דנה קופל) 

על פי הרב שפירא, חלק בציונות הדתית נמצא במדרון חלקלק שבתחתיתו צומחת תנועה רפורמית חדשה, עד שהתופעות בהן הוא נתקל חמורות מאלה שהיו בתחילת דרכה של הרפורמה ההיא. לדבריו, אז היה מדובר בעיקר בשינוי של כמה מנהגים – מהלך שהתקבל גם בעולם האורתודוכסי ו"אפילו בישיבת רמת-גן", ואילו היום יש מי שמערער על סמכות ההלכה ועל כך שהיא נתונה לפסיקתם של רבנים.

אף שכיום, בעולם האינטרנט, השיח והמידע בכל נושא פתוחים לכל אדם, מתנגד הרב שפירא לדיונים הלכתיים שלא במסגרת רבנית, ומסביר: "לא ייתכן שבעולם הרפואה כל אחד ייקח תרופות לפי שיקול דעתו ולא ילך לרופא. מוזר שזה קורה דווקא בדבר הכי יקר ושהכי קשה לנתח ולפסוק בו". עוד טען כי העיסוק הפומבי בהיתרים הלכתיים המיועדים לפרטים בלבד ובמצבים מיוחדים הוא פסול. "נכון שיש בעיות, אבל השאלה היא האם נותנים הקרנות לכל הבריאים בעולם, ומי יכול לעשות את זה".

הרב שפרבר: "לא לדבר בהכללות" 

הרב פרופ' דניאל שפרבר, נשיא המכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר-אילן, תקף את הרב יהושע שפירא משמאל, וטען כי כל הפובלציסטיקה ההלכתית שהוא מכיר כיום – גם אם לא נאמרה או נכתבה על ידי רבנים - מבוססת על מקורות הלכתיים ידועים – מקובלים או דעת יחיד. "בכל הדורות היו חילוקי דעות. תמיד היו מחלוקות ולא נמנעו מלכבד זה את זה".

הרב שפרבר הציג עצמו כ"ניאו רפורמי מבחינתו של הרב שפירא ואולי רפורמי", אך קרא לעמיתו לנתח עניינית כל סוגיה הלכתית ו"לא לדבר בהכללות". עוד טען כי אסור שההלכה תהיה קפואה אלא עליה להיות דינאמית ואף ללכת – כפי שרומז שמה. הוא הזכיר כי "ניתנה רשות לחכמי ישראל לדורותיהם לחדש חידושים".

על התארגנויות ההומואים הדתיים, שזכתה לביקורת בדבריו של שפירא, אמר שפרבר: "הם אנוסים בכך שיש להם נטיות הפוכות... הומו שמסוגל לעמוד בהלכה הוא גיבור גדול. האיסור הוא לא על האהבה בין גברים או בין נשים, אלא על דברים מסוימים... אני לא שואל את מי שבא לבית הכנסת אם הוא בועל נידות, וגם אותם אני לא שואל מה הם עושים בחדר המיטות".

על הפסיקה שהתירה לרווקה להרות ללא חתונה אמר כי מדובר בנושא לא פשוט שנידון הרבה בהלכה, אך הוא מאמין שהנשים שנוהגות כך רצו מאוד להתחתן וכשלא הצליחו החליטו להביא לעולם ילד לבדן, בהתאם להלכה. עוד העריך כי הדבר לא גורם לנשים אחרות לוותר על נישואים ועל מסגרת משפחתית מקובלת.

הרב סתיו: "לשיטתך, הרב אלישיב ניאו רפורמי?"

יו"ר ארגון רבני צהר, הרב דוד סתיו, השתתף גם הוא בדיון, וציין כי "כל גדולי ישראל הוסיפו וגרעו בהלכה" – כמו הרב משה פיינשטיין שהתיר אכילת חלב עכו"ם ורבינו גרשום שאסר את הביגמיה, המותרת על פי התורה – ולכן אין לחשוש מחידושים בתחום ההלכתי. על הגישה לפיה יש היתרים הלכתיים שאין לדון בהם בפומבי, אמר כי "אין דבר כזה שאדם כתב תשובה בספר ואז הוא אומר שזה לא לפרסום", אך עם זאת הסכים כי הדברים צריכים להיבחן גם בשאלות שאינן הלכתיות כמו "מה זה אומר ולאיזו תרבות זה שייך?".

הרב מלמד, פרופ' דון-יחיא, ד"ר הלינגר ועמנואל שילה (צילום: דנה קופל)  

יו"ר צהר קרא לרב שפירא לנהל ויכוח ענייני ו"לא בתגיות", והזהיר כי הדרך בה נהג עלולה לחזור כבומרנג לנוקטי הקו השמרני. "יהיו שיגידו: 'אולי מה שקורה בבתי הדין הרבניים ב-25 השנים האחרונות זה ניאו רפורמה לכיוון ההפוך? למה לא הרב אלישיב ועושי דברו הם ניאו רפורמים?'".

בהתייחסו לפילוג החריף בציונות הדתית סיפר הרב סתיו על בחורה שסירבה להיפגש עם תלמיד ישיבת פתח תקווה שבראשותו למטרות שידוכים, בטענה כי במחלוקת האחרונה היא מסכימה עם הרב יהושע שפירא. "הקרע עמוק וזה לא בא מלמטה", טען, "העיסוק במפריד כל כך עמוק עד שהוא מונע את השיח". סתיו הוסיף כי מדובר באבסורד כאשר יש בציונות הדתית חלקים שמעדיפים להתחבר לרב שלום וולפא המחזיק בעמדות אנטי-ציוניות ורוצה בהיעלמות תנועתם הרוחנית, ובלבד שלא לשבת עם רב שהוא במקרה גם פרופסור.

עוד גילה יו"ר צהר כי במצב הקיים הוא ורבנים אחרים מעדיפים לפנות לפוסקי הלכה חרדים כאשר הם מבקשים היתרים מיוחדים, מחשש של "מה יגידו" ו"מה יחשבו" רבני הציונות הדתית. "מקשיבים לי רק אצל החרדים, שם אני מוצא רגישות", אמר הרב סתיו, וציין בהקשר זה את הרב עובדיה יוסף, הרב שלמה זלמן אויערבך זצ"ל ואפילו את חברי בית הדין של העדה החרדית.

נשיא אוניברסיטת בר-אילן, פרופ' משה קווה, שנתן את חסותו לאירוע, פתח את הדיונים והזהיר כי אם הציונות הדתית תיעלם תהיה סכנה לשילוב הראוי שבין דת ומדינה. הוא קרא שלא לפסול דעות חדשות בהלכה משום ש"גם מי שהולך נגד הזרם עושה זאת מתוך אמת". פרופ' קווה אמר כי הוא מאמין שהציונות הדתית תשרוד את המשבר וכי על הרבנים להתאחד יחד כדי להציב לה מטרות ויעדים לשנים הבאות.

הלינגר: "הסרוגים התנתקו"

הלינגר הוסיף כי גם בתחום הדתי והחברתי כשלה הציונות הדתית, כאשר ויתרה על כל מוקדי הכוח הדתיים כמו משרד הדתות והרבנות הראשית רק כדי שלא לשבת בממשלות המקדמות מהלכים מדיניים שלא מקובלים עליה, וכן לא הצליחה לצמצם את הפערים החברתיים בישראל על אף הצטיינותה בצדקה וחסד ברמת הפרט.

עורך עיתון

"בשבע", עמנואל שילה, השיב לו כי מדובר בתנועה רלוונטית מאוד שאם רק תעבוד קשה תעצים עוד את השפעתה על מדינת ישראל. כדוגמה ציין את המהפכה שהוביל הרב הצבאי הראשי תא"ל אביחי רונצקי בצה"ל, שהוכיחה את עצמה בהתלהבות דתית-רוחנית של הלוחמים במבצע עופרת יצוקה והביאה להצלחתו.

"גם את החינוך לא הזנחנו ובנינו מערכת חינוך לתפארת", אמר שילה, "ואנשים שלנו מתברגים גם בעמדות פוליטיות במפלגות הגדולות". עם זאת, את האקדמיה הוא ביקר ואף הסביר את היחס השלילי שלה היא זוכה בדרך כלל בציבור החרד"לי: "אני לא מרגיש שהיא תומכת ומגבה בחשיבה תיאורתית את הכיוונים שאליהם אנחנו צריכים ללכת – כולל האוניברסיטה הזו".

"בלי פוליטלי-קורקט"

הרב אליעזר מלמד, רב היישוב הר-ברכה וראש הישיבה בו, ניתח את מצב הציונות הדתית ואמר כי המתח שקיים בתוכה בין השמרנים לליברלים מאפיין כל חברה בעולם במאות השנים האחרונות. עם זאת הוא קרא שלא "להעתיק" את הפולמוס אלא לברר את הסוגיה באמצעות דיון מעמיק וממצה בנושאים שלא לובנו על כה כראוי, כמו השילוב הראוי בין תורה ועבודה, היחס לחילונים ועוד.

הרב מלמד הדגיש כי הוא מאוכזב מהאגף הליברלי בציונות הדתית – לא בגלל הדעות שבהן הוא מחזיק אלא בגלל התחושה שהוא תמיד נזהר להישאר פולילי-קורקט בשיח שהוא מנהל, חותר לטשטש את ההבדל בין התרבות הכללית לתרבות היהודית ואף פעם לא יוצא נגד המקובל בחברה החילונית.