כד חרס קטן שמתוכו בצבץ זהב
רוברט קול מספר על גילויו של מטמון מטבעות עתיק בחורבות העיר רמלה: משלב הגילוי, דרך הבדיקות במעבדות המשטרה ועד להסקת המסקנות ההיסטוריות
רמלה בירת גו'נד פלסטין, היא אחת מהערים העתיקות ששרדו בארץ ישראל מימי הביניים ועד ימינו. רמלה הייתה במשך רוב ימי השלטון המוסלמי, העיר הגדולה והחשובה בארץ. נתוניה הגיאוגרפיים המצוינים ומיקומה בצומת דרכים בין-לאומי הפכו אותה לתחנת מעבר הכרחית לכל אלו שביקשו לעבור ממצרים לסוריה ומנמל יפו לירושלים.
- נתגלה מטמון מטבעות של לוחמי בר כוכבא
בעת הקמת המחלף בכביש 431, בין המושב מצליח לעיר רמלה, גילה קבלן העבודות שרידים עתיקים במהלך בדיקת קרקע שגרתית. לאחר בדיקות ראשוניות נערכו באתר חפירות נרחבות בשנים 2004–2005, בראשותם של אלכסנדר און ופאני ויטו. החפירות נמשכו עד שנת 2008 בניהולו של אמיר גורזלזני. באתר נחשפו שרידים מהתקופה האסלאמית הקדומה, לרבות מהתקופה הפאטימית.
השושלת הפאטימית היא שושלת שיעית ששלטה בין השנים 910–1171 בצפון אפריקה, במצרים ובאזור ארץ ישראל, סוריה ולבנון. תחת חסותם הפכה האימפריה הפאטימית, עם בירתה החדשה בקהיר, למרכז מסחרי ותרבותי של העולם האסלאמי, והיא קיימה קשרי מסחר ענפים עם מדינות מהודו עד המגרב, וממערב אפריקה ועד ביזנטיון ואיטליה.
בחפירה נתגלו מתקנים רבים וממצאים המעידים על כך שבאתר פעל אזור מסחר ומלאכה: תעלות ניקוז ובורות מים עמוקים; כלי חרס גדולים לאחסון נוזלים; מערכות חדרים ששימשו כחנויות. בתוך כמה מהחנויות נמצאו ממצאים נדירים כמו כפות שקילה וכמות מרשימה של תכשיטים מפוארים מכסף ומזהב.
מבט מהאוויר על אתר החפירות שליד רמלה (צילום: Skyview)
גילוי המטמון
בבוקר חם, באמצע חודש יולי 2005, גילו הפועלים בחלקו הדרומי-מערבי של האתר, בתוך אחת החנויות, כד חרס קטן שמתוכו בצבץ זהב. התערבותם המהירה של מנהלי החפירה הביאה להוצאת המטמון בשלמותו. בתוך זמן קצר היה המטמון בדרך לירושלים בידיה של החופרת פאני ויטו, והיא מסרה אותו לבדיקות ולצילום, ולתיעוד ראשוני בידי צוות ענף מטבעות.
גילויו של מטמון הוא אירוע נדיר בחפירות. מציאתו של מטמון בתוך קופה — נדירה בהרבה. ומטמון אשר עדיין נמצא סגור בתוך כלי, שלם, כמו בסרט של אינדיאנה ג'ונס, הוא אירוע יחידאי — חלומו של כל ארכאולוג, וכמובן של מומחה למטבעות. מיד הבנתי שיש לנו ביד משהו מאוד מיוחד, ושאם לא ניזהר אנחנו עלולים לפספס את הרגע הגדול מכולם - רגע התגלית! על כן החלטתי שלא לפתוח את המטמון עד שנגייס מספיק כסף עבור סרט שיתעד כל שלב בבדיקה, וכן את פתיחת המטמון וזיהויו. שאלה גורלית אחת העיבה על המשך הפרויקט: האם הכד מלא מטבעות זהב או שמתחת לשכבה דקה של זהב יש רק עפר?
הודות לשיתוף הפעולה הקיים בין רשות העתיקות לבין משטרת ישראל, הוזמנתי למעבדת החבלה של המשטרה בירושלים. הכד צולם שם באמצעות מכשיר X-RAY חזק שמיועד בדרך כלל לפצצות. החבלן הסביר לי שחוסר השינוי בגוונים בתוך הכד, מלמעלה עד למטה, מצביע על כך שהכד מלא מטבעות זהב.
בארכיאולוגיה צריך הרבה מאוד סבלנות ובעיקר כושר התמדה. כך גם במקרה של המטמון. לאחר גיוס התקציב המתאים שבנו למעבדה, הפעם למעבדת ה-CT שבבית הספר לרפואת שיניים באוניברסיטה העברית בירושלים, שם העמידה חברת "אור השן" לרשותנו מכונת רנטגן משוכללת לצילום ולהדמיה. הכד הונח בזהירות מרבית בתוך מתקן הסריקה.
בהדמיית התלת-ממד אפשר היה לראות בבירור שכל החומר המצוי בכד הוא מתכתי, כלומר הכד כולו מלא זהב. לאחר מכן לקחתי את המטמון לפתיחה ולזיהוי במעבדה לשימור מתכות של רשות העתיקות בהר חוצבים בירושלים. בעבודה עדינה חשפה המשמרת רעיה ויניצקי את המטבעות בזה אחר זה, תוך תיעוד סדר הוצאת המטבעות לפי גובהם ומיקומם בכד. המטבעות הונחו במגש ממוספר והועברו לזיהוי ראשוני. נמצא כי על המטבעות כתובות בכתב ערבי קדום (כופי).
מלבד השליט והמטבעה חשוב היה בשלב זה לזהות את שנת ההיג'רה – השנה האסלאמית שמתחילה עם הגירתו של הנביא מוחמד בשנת 622 ממכה למדינה — לשם תיארוך. השנה כתובה בכתב קטן מאוד, מסורבל וקשה לפיענוח, ולכן נעזרתי באריאל ברמן, המומחה הוותיק והמנוסה ביותר למטבעות הללו בארץ.
המסקנות שעלו מהבדיקה היו ברורות: לפי התאריך שהוטבע על המטבעות נמצא שהמטבע המאוחר ביותר הוטבע בשנת 1078, דהיינו בין רעידת האדמה הגדולה שפגעה ברמלה ב-29 במאי 1068, שבמהלכה נהרסו חלקים גדולים של העיר ונספו יותר מ-15,000 מתושביה, לבין שנותיה האחרונות של התקופה הפאטימית וכיבוש העיר בידי הסלג'וקים בשנת 1078 או בידי הצלבנים בקיץ 1099. בסופו של הסינון נספרו למעלה מ-300 מטבעות, פי שניים ממה שהערכתי כשהתחלנו לפתוח את הקופה.
משמעות המטמון
משקלם הכולל של המטבעות כ-400 גרם, דהיינו כ-40 דינרים, אוצר אמיתי בהתחשב בעובדה שמשפחה פשוטה במצרים או בארץ ישראל יכלה להתקיים מסכום של שני דינרי זהב במשקל ארבעה גרם במשך יותר משנה שלמה.
המטמון הוא עדות בלתי אמצעית לכך שבני התקופה השתמשו במערכת כספית מתוחכמת שכללה לא רק דינרי זהב גדולים לצורך תשלומים גדולים, אלא גם ערכים הרבה יותר קטנים. מרבית המטבעות הם חצי, רבע ושמינית דינר, ואפילו מטבעות חתוכים בחתיכות קטנטנות לתשלומים יומיומיים.
המטמון מאשש את הידוע לנו ממסמכים בני התקופה, כמו מסמכי גניזת קהיר, על השימוש הנרחב במטבעות הללו בקרב כל האוכלוסיות ברחבי האימפריה הפאטימית. שמות המטבעות שעל המטבעות מלמדים שהכסף בתוך הכד בא מכל קצווי האימפריה הפאטימית: מחופי תוניסיה וסיציליה, מרמלה ואף מטריפולי שבצפון סוריה.
המטבעות מתייחדים בגיוון בעיצוב, בדיוק הקליגרפיה ובאיכות המעולה של הזהב. הכתובות שעל המטבעות מהללות את האל, את נביאו, ואת שליטי הממלכה בשמות ובתארים רבים. כל אלה מעידים על הפריחה התרבותית יוצאת הדופן בחצרות ח'ליפי האימפריה הפאטימית, האחראים לחלק מיצירות המופת של הציוויליזציה המוסלמית.
באתר רשות העתיקות ניתן לצפות בסרטון על תהליך חשיפת המטמון והטיפול במעבדות.
לפנייה לכתב/ת 
