מאבק ציבורי שהפך אישי
מ"עופרת יצוקה", דרך החיכוך היומיומי בין פלסטינים וחיילים בשטחים ועד המאבק נגד הקמת התחנה הפחמית באשקלון - שלושה שהזדמנו למוקד הארועים מייחלים לשנה אחרת
המאבק הישראלי-פלסטיני נוכח גם השנה במרכז ההוויה הישראלית. בחזית העזתית יצא צה"ל למבצע "עופרת יצוקה", שהותיר צלקות בשני הצדדים.
בן שפיצר (19) לחם בגדוד 13 של גולני, ונודע כפצוע הקשה ביותר במבצע. מצבו הוגדר אנוש לאחר שהיה מעורב בתקרית במהלכה ירה טנק של צה"ל לעבר מבנה בו שהה עם הכוח. הוא פונה לבית החולים במסוק עם פגיעת ראש קשה וללא הכרה. הרופאים הכינו את בני משפחתו לרע מכל, אבל אחרי עשרה ימים החל בן לעפעף. אחרי שלושה שבועות התעורר, ואחרי חודש וחצי חזר לדבר. ל-ynet סיפר על קשיי השיקום ועל התקווה לשוב במהרה לשגרה.
גדר ההפרדה עוררה גלי מחאה גם במהלך תשס"ט ובמקום שכבר הפך לסמל - ארעה תקרית שחוללה מחדש את השיח הציבורי אודות מוסר הלחימה של צה"ל בשטחים: אשרף אבו רחמה, תושב בילעין, נורה ברגלו מטווח קצר בידי חייל שריון, בעודו כפות. בעקבות האירוע שתועד והתפרסם בתקשורת הארצית והבינלאומית, פרש מפקד הגדוד עמרי בורברג, ונגדו ונגד החייל היורה הוגשו כתבי אישום. כעת מספר אבו רחמה על רגעי הפציעה ועל החלום להסרת הגדר והמחסומים.
מאבק נוסף ניטש השנה סביב הקמת תחנה פחמית נוספת באשקלון. ארגוני הסביבה הקימו נגד התוכנית חזית אחידה, בטענה שהתחנה תגרום לעלייה מסוכנת בזיהום האוויר ותגביר את פליטת גזי החממה, בניגוד לשאיפות הממשלה. השחקן אלון נוימן, שהצטרף למתנגדים, מאחל לכל אחד לקום ולעשות מעשה בשנה הבאה.
סייע בהכנת הידיעה: רועי נחמיאס