סוף עידן ענתבי: הכוונות טובות הביצועים פחות

יש משהו במראה של ידין ענתבי, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, שעשוי להטעות את מי שפוגש אותו לראשונה. הבייבי פייס של הבחור הצעיר, בשלהי שנות ה־30 לחייו, מסתירים את אחד האנשים החזקים ביותר בשוק ההון בארבע השנים האחרונות.

ענתבי, שיסיים את תפקידו בסוף השנה לאחר קריירה של 11 שנה באגף שוק ההון, היה אחראי בשנים האחרונות על גופים המנהלים סכום של מאות מיליארדי שקלים שעברו שינויים דרמטיים במהלך שנות כהונתו.

חוזרים ועוד חוזרים 

על אף גילו הצעיר, ענתבי נחשב אדם מוכשר, חכם וחריף מאוד. אולי זו הסיבה לכך שלא מעט אנשים מנוסים ממנו חוששים להתנגד בקול רם להחלטות שהוא מעביר. לדבריהם, הוא לא קשוב ל"שטח", כלומר לגופים המוסדיים עצמם, ומעביר החלטות כמעט במחטף, ללא התייעצות אמיתית איתם. "ענתבי יוצר עוד ועוד רגולציה אבל לא מתייעץ. הוא מעולם לא עבד בשטח ולא מבין את המשמעות של הביצוע של חלק מההוראות. מי שמנסה להתנגד או להביע את עמדתו נגד ענתבי בדרך כלל זוכה לביקורת של אגף שוק ההון", אמר בכיר בענף.

"בסך הכל הוא הגיע לתפקיד ומילא אותו עם הרבה כוונות טובות", אומר בכיר בשוק, "אף שהביצוע בפועל לא תמיד היה מוצלח במיוחד, ופעמים רבות לקה בחסר". "הוא ממשיך את המדיניות של קודמו בתפקיד (אייל בן שלוש - ה"ר ור"ב)", אומר גורם אחר, "הגופים בשוק נתפסים בעיניו כרמאים, ולכן הוא פשוט מכתיב להם הוראות ולא נותן דין וחשבון. כנראה הוא פוליטיקאי גדול אם הוא הצליח לעשות כל כך הרבה דברים ואף אחד לא עצר אותו".

למרות הטענות הקשות, האינטרס של הגופים המוסדיים ברור. אף אחד מהם אינו מעוניין ברגולציה נוקשה שמעמיסה ומוסיפה עליהם נטל במקום לגרוף מיליונים באין מפריע. בפועל, כל חוזר שמפרסם אגף שוק ההון מתחיל בטיוטה שמועברת לעיונם של הגופים. מקורבים לפיקוח מספרים כי הם "יורקים דם על כל מילה שכתובה בחוזרים הללו" בהתנהלות השוטפת מול הגופים הפיננסיים, שמצדם מנסים לסכל אותם.

על פי טענה אחרת הנשמעת מן השוק בגנות ענתבי, החוזרים וההוראות שהוא משית על הגופים המוסדיים כרוכים בעלויות נכבדות שמגולגלות לפתחם של הלקוחות. גם מטענה זו הקפיד ענתבי לא להתרגש לאורך שנות כהונתו, לאחר שרוב החוזרים יושמו בהצלחה למרות הטרוניות. ענתבי מאמין כי אפשר להוזיל עלויות לציבור החוסכים באמצעות הגדלת התחרות, בעוד שהתשומות התפעוליות הכרוכות ביישום החוזרים הן בבחינת כסף קטן.

דוגמה לניסיון לרפורמה שקידם ענתבי אולם לא עלה יפה הוא מתן אפשרות לניוד כספי הפנסיה בין חברות שונות. בחלומו הרטוב דמיין ענתבי כיצד החוסכים מתקשרים לחברות הביטוח ולבתי ההשקעות, מאיימים לעבור למתחרים וזוכים בתנאים טובים יותר.

בפועל, היישום של מה שהוגדר כמהפכה, מתמהמה. לנוכח קשיים תפעוליים, היעדר מידע מספיק וחוסר תקשורת נוחה בין הגופים השונים, הניוד נותר בעיקר סיסמה. באגף שוק ההון מודעים לדבר ומנסים לקדם את הנושא, בין השאר באמצעות הקמת מסלקה מאוחדת, ומאמינים כי מדובר בתהליך שיצבור תאוצה.

המשבר: שנת המבחן

עם הגיעו תפס המשבר הכלכלי הן את ענתבי והן את הגופים שתחת פיקוחו לא מוכנים, ובמידה רבה, השנה החולפת היתה שנת המבחן עבור האגף. כלפי חוץ בחר ענתבי במדיניות של אי־התערבות אקטיבית (למעט ריבוי חוזרים ובדיקת פדיונות וחשיפות לטייקונים הגדולים).

הוא נמנה עם המתנגדים לרשת הביטחון לחיסכון הפנסיוני. במבחן המציאות, אף שיש כאלה שאומרים שהוא לא התמודד כראוי עם המשבר, הוא בוודאי יכול להסתכל אחורה ולנשום לרווחה. אף גוף מוסדי לא קרס, וגם הבריחה מהחיסכון הפנסיוני לא היתה כה גדולה כפי שנדמה. במבט לאחור, אומרים היום בסביבתו של ענתבי, מדיניות ה"אל תעשה" התבררה כמוצדקת על אף הביקורת.

אלא שהמשבר הוכיח ביתר שאת כי התוצאה של רפורמת בכר, שענתבי היה בין אדריכליה ובין מיישמיה, היתה גידול מהיר מאוד של היקף החסכונות המנוהלים בשוק החוץ־בנקאי, ללא הכנת תשתית רגולטורית מתאימה. נוסף על כך, אחת ממטרות רפורמת בכר היתה להקטין את הריכוזיות בענף הבנקאות (בין היתר באמצעות הכנסת הבנקים הקטנים לתחום הייעוץ הפנסיוני), אולם בפועל היא לא הושגה. כיום החסכונות שיצאו מבעלות מהבנקים מרוכזים במספר מצומצם של גופים, בעיקר בחברות הביטוח.

באגף מדגישים היום כי הרפורמה הובילה ליצירת גופים חדשים ודומיננטיים בשוק ההון, כמו בית ההשקעות פסגות. במקביל, גוף אחר שיצרה הרפורמה - בית ההשקעות פריזמה - שייך להיסטוריה לאחר שנכסיו נרכשו על ידי פסגות (קופות הגמל) ואקסלנס (קרנות הנאמנות), כשברקע התגברות מגמת הפדיונות מפריזמה.

המהפכה הפנסיונית לא התרוממה

כאמור, מהפכת הייעוץ הפנסיוני, שהיתה מרכיב יסודי ברפורמת בכר, כמעט ולא התרוממה. הכוונה המקורית היתה לאפשר לבנקים שמכרו את קופות הגמל לחברות הביטוח ולבתי ההשקעות לתת ייעוץ פנסיוני ללקוחותיהם, תוך מתן עדיפות לבנקים הקטנים והבינוניים. זאת כדי להגדיל את התחרות בין הבנקים במטרה שחלק מלקוחות הבנקים הגדולים יעברו לקטנים בשל הבלעדיות שלהם על הייעוץ הפנסיוני.

בפועל, בין 2007 ל־2008 העניקו אלה ייעוץ פנסיוני ל־44.5 אלף לקוחות בלבד. עם זאת, רק במרץ השנה הסכים ענתבי להודות בטעותו, כשהודיע על הקדמת מועד כניסתם של הבנקים הגדולים לתחום. באוצר תולים את הבעיה בכך שהתחזיות המוקדמות בדבר היקף הייעוץ שיצליחו הבנקים הקטנים להעניק- התבדו.

הכתבה המלאה מתפרסמת היום ב"כלכליסט"