חוט מושך מן הלשון

חוט מוֹשך מן הלשון תחתיו בִפנים הפה

מכביד את הדיבור מצֵאת ולמהר לשון צַחוּת

והמילים לאט נגנבות פנימה אל תוך הבטן

פונות אל ריבון העולמים אשר נתן

עולם והֵיעַלֶם בדיבור אחד

מתחננות.

בין בני-אדם להפרידם ולחברם,

חיתוך לשון מִצְרַיִם בין מֵיצַרִים

צר לי, לשון אשדוד שודדת ממני

את סודה, ולשון אשקלון לשון מידה

ומשקל נכון בין שינַי הופכת קִלשון.

ירושלים לשון שלמה הופכת ירושה כבדה

להשיל מעלי אל ים, וחכמת לשון בגדאד

לשון בגד על בגד הופכת בפי לשון בגידה.

צפת בַּכֹּל צופיה מצטופפת אל תוך אוזנַיי,

חפוּת לשון חיפה יושבת על חופים

אוסרת מעלי כל חופש והופכת חרפה,

ויפו לשון יופי מתרחקת בַימים

ושוב אינה עומדת פֹה עמדִי.

לחברם ולהפרידם, ואני מחובר ומופרד

בין לשוני לחִכִּי, דַבֵק ונתלש.

עולם והיעלם עומדים לפנַי וחוט משוּך

ביניהם, מן הלשון מעלה בִפנים הפה

ואין מחסֶה. חוט ארוך משוּך

ושתי ידַי אחוזות בו וסופרות הלשונות

בַאצבעות, דבֵקוֹת ונִתְלשוֹת, דבקות ונתלשות.

אלמוג בהר הוא משורר, סופר ומרצה. ספר שיריו הראשון, "צמאון בארות", ראה אור ב-2008, בהוצאת עם

עובד. ספר סיפוריו הראשון, "אנא מן אל-יהוד", ראה אור ב-2008 בהוצאת בבל. השיר הנ"ל לקוח מתוך "חוט מושך מן הלשון", ספר שיריו השני, שיראה אור בקרוב בהוצאת עם עובד. לשיר נוסף של בהר שפורסם ב-ynet לחצו כאן