הבריטים עושים שמח. סיכום שבוע האופנה בלונדון

גופתה אשיש

המעצב גופתה אשיש ייזכר כנראה בזכות העובדה שהקולקציה שלו התאפיינה בכיף טהור. המעצב, שידוע בחיבתו לפאייטים, יצר קולקציה שלמה שנשענה

עליהם. הפריטים השונים – שמלות, חולצות או מכנסיים – הפכו למשטחי קנבס שממתינים ליד אמן והפאייטים, בדומה לעבודת רקמה, התאגדו ליצירת כתובות או ציורים. כך נראתה חולצת אובר-סייז שחורה שבחלקה הקדמי עיטרה אותה ברכת השלום הצרפתית בונז'ור, ובצדה האחורי ברכת ה"להתראות". השמלות, כנראה מתוקף השטח שהן מציעות, עוטרו בתמונות גדולות כמו זו של מגדל אייפל על רקע שמיים כחולים עם עננים סימטריים, או בדמותה של המונה ליזה. בתוצאה הסופית, כאמור, הפאייטים שימשו את אשיש ליצירת כתובות גרפיטי מחד, וציורי קיר מאידך. כך או כך האמירה הפוליטית שנדפה מהקולקציה, בעיקר ביחס לאיחוד האירופי, הייתה ברורה.

פאייטים פוליטיים. על המסלול של אשיש (צילומים: Getyimages Imagebank)

ג'רמי סקוט

ג'רמי סקוט חבר גם הוא לאשיש בקטגוריית הכיף הטהור. ככלות הכל, הוא זה שפנה להדפסי חברבורות במלוא מובן המילה, ויצר קולקציה בהשראת משפחת קדמוני. בתגובה הוא זכה לאהדת באי התצוגה שלו, גם אם אף אחד מהם לא הצליח להבין איך לובשים את החברבורות הצבעוניות הללו.

פיקסי גלדוף א-לה ווילמה פלינסטון. ג'רמי סקוט

מיכאל הרץ

המעצב מיכאל הרץ זכה לביקורות חמות, בעיקר על כך שהעמיד קולקציה בימים שבהם עתידו של בית האופנה שלו, Aquascutum, לוט בערפל. מעבר לכך, הקולקציה שלו צריכה לקבל קרדיט על הליכה כנגד כל החוקים הקיימים. בלונדון, כמו בניו יורק, המיני לא ירד מהמסלול. לנוכח גל השמלות הקטנטנות, יצר הרץ שמלות מקסי שמלטפות את הרצפה ועומדות מחוץ לכל התחזיות לעונה הבאה. הסילואט היה ישר, שכן גזרות השמלות שאבו את השראתן מתחילת המאה ה-20, עם הביטוי הראשון של שחרור האישה. מעליהן נראו מעילי טרנץ' בצבע חאקי, שעטפו את השמלות והתאפיינו גם הם ברכות. הסימביוזה המשיכה דרך צווארוני המלמלה שעיטרו לעתים הן את השמלות והן את המעילים.

שוחה נגד הזרם. המקסי של מיכאל הרץ ל-Aquascutum

כריסטופר קיין

כריסטופר קיין היה הכוכב העולה של לונדון עם סילואט שונה לעונה הבאה ושפע של ביקורות חיוביות. קיין נשען בעיקר על בד בהדפס משבצות – הכי קרוב שיש למפות השולחן האיטלקיות – ויצר קולקציה שעניינה העיקרי היה הרכבה של חלקים זרים אחד לשני. התוצאה ההרמונית, שבהמשך התצוגה שילבה גם עבודה עם שיפון, הייתה מרהיבה ומרעננת. חצאיות ישרות עד הברך עם שסעים עמוקים יצרו סקסיות חדשה, נאיבית יותר מזו שנראתה על רוב המסלולים. בכל המובנים, קיין הצדיק את הבאז שקיים סביבו.

מפות שולחן סקסיות. על המסלול של קיין

ברברי

האירוע הגדול של השבוע, שנשען בין היתר גם על מקצוענות ומסורת בריטית ארוכת שנים, היה זה של ברברי פרורסום. בדומה לקיין, גם המעצב כריסטופר ביילי לברברי הצדיק את מעמדו כשהציג אינספור פרשנויות חדשניות למעיל הטרנץ' הקלאסי של המותג. המעיל, שמקורו במלתחה הגברית, הפך בידיו של ביילי לפריט נשי של ממש. עם שרוולים צמודים, כתפיים מודגשות וחלק תחתון שהתאפיין בעיקר בקיפולים ובקשירות של בד מלופף – בדומה לחצאיות של ניקולא גסקייה לבלנסיאגה –הפך ביילי את הטרנץ' המוכר ליצור כלאיים נחשק. קיפולי הבד זלגו גם לחצאיות הקצרות שעיצב, ולעתים אף לחולצות. הצבעים השולטים היו חאקי אפרפר וורוד פסטלי ועדין.

האירוע הגדול של השבוע. ברברי

מתיו וויליאמסון

עם הילה דומה וציפייה מרובה הציג גם מתיו וויליאמסון את הקולקציה שלו. העבודה של וויליאמסון מזכירה את החייטות הגבוהה שנראתה בתצוגה של ברברי פרורסום, אבל הלך הרוח הנהנתני של הקולקציה שלו ממקם אותו גם לצד אשיש. עדיין, הפרטים שליוו את הקולקציה, ביניהם עיטורי אבנים ושימוש רב במשולשי זכוכית שהמשיכו את האבנים ביתר אקסטרווגנטיות, לצד הבחירה בבדים מבריקים, הפכו את התצוגה השימושית לחלומית. מגפוני הפיפ-טואו שעוטרו בפפיון רך והיו עשויים סאטן ורוד, צהוב או אפור, היו הכוכבים של הערב.

שימושי וחלומי. וויליאמסון