מדגסקר: עדויות חדשות ללמור הנדיר בעולם

סקר מדעי מקיף שנערך על ידי מספר ארגוני טבע הפועלים להצלת מינים של בעלי חיים מהכחדה בטבע, גילה במדגסקר עדויות לקיומן של אוכלוסיות חדשות של למור הבמבוק הגדול (Prolemur simus), הנחשב ללמור הנדיר ביותר בעולם.

מסתבר כי הלמור הפרוותי שכיכב בשנים האחרונות בראש רשימת הפרימטים המצויים בסכנת ההכחדה החמורה ביותר, חי במספר רב יותר של אזורים ביערות באי מכפי שסברו החוקרים בעבר. כיום ידועים למדע על קיומם של 140 פרטים בלבד בטבע והגילוי החדש מעניק תקווה למצוא למורים חדשים באזור.

למור הבמבוק הגדול, כשמו כן הוא, מצוייד בלסת ושיניים חזקות ביותר, המאפשרות לו לכרסם את הסיבים הקשים של העץ. אחד הגורמים המסייעים למדענים לגלות את אזורי המחייה החדשים של הלמורים הוא באמצעות שאריות גדולות ולעוסות של במבוק המושלכות לאדמה על ידי הלמורים בתום האכילה.

יש תקווה? למור במבוק בארוחה מזינה (צילום: Jonathan Linus Fiely)

אורך גופו של הלמור הוא כ-45 ס"מ, זנבו באורך ממוצע של 44 ס"מ ומשקלו כ-2.4 קילוגרם. למורי הבמבוק הגדולים פעילים בעיקר בשעות הזריחה ובשעות בין הערביים, אל תוך הלילה. את זמנם הם מבלים יחד בלהקות המונות בין 4-7 קיפופים אך לא ידוע רבות על המבנה החברתי שלהם. הם מרבים לשהות על הקרקע ומשקיעים פרק זמן ארוך באכילת המזון האהוב עליהם - עצי הבמבוק, המהווים 95 אחוז מהתפריט הקולינרי שלהם באי.

הלמורים נאכלים עד כדי הכחדה בטבע

מאז ההפיכה הצבאית שהתרחשה במרס השנה במדינה, כנופיות וארגוני פשע פשטו על שמורות טבע רבות ברחבי האי, המהוות את המקום היחיד בעולם לקיומם של למורים נדירים וחיות בר המצויות רק במדגסקר. הדיווחים שהחלו לזרום העלו תמונה מדאיגה: עלייה עצומה בכריתת יערות לטובת תעשיית הפחם והעץ, והשתלטות על שטחי יערות למטרות חקלאות. התושבים המקומיים לא מסתפקים רק בפגיעה באזור המחייה של החיות הנדירות, אלא גם החלו לצוד אותן למטרות מאכל.

על הכוונת נמצאות חיות בר שנלכדות לטובת סחר בלתי חוקי בחיות בר, אך נראה שמה שמרתיח את גופי השימור בעולם במיוחד הוא ציד קיפופי הלמורים הנדירים למטרות מאכל. בקרן השימור העולמית (CI) טוענים כי עם הנסיגה בתמיכה הבינלאומית, חלה ירידה גם בכוחו של הממשל הסביבתי להגן על הטבע, דבר שפתח צוהר לארגוני פשיעה לגרוף הון כלכלי. 

מאז מרס השנה, נכרתו יערות רבים בפארקים הלאומיים במדינה למטרות ייצוא לאסיה ובעקבות ההפיכה, אנשי מחקר ונציגי גופים בינלאומיים רבים הפסיקו את פעולות המחקר והסיוע לאוכלוסיה המקומית.

הדו"ח השנתי של איגוד השימור העולמי (IUCN) על מצב הקופים ברחבי העולם, הזהיר כי עתידם נמצא בסכנה בשל כריתת היערות. כעת, הופך הציד לאיום הרציני ביותר על עתידם של מיני קופים רבים, שנאכלים עד כדי הכחדה מוחלטת.