פרס נובל בפיסיקה לחלוצי מהפכת התקשורת

הזוכים הם צ'רלס ק, קאו (Charles K. Kao), אשר ב-1966 גילה שיטה להעברת אור על פני מרחקים ארוכים באמצעות סיב אופטי מזכוכית. תגליתו הגדילה את המרחק שעל פניו ניתן להעביר אור, מ-20 מטרים ל-100 קילומטרים ויותר.

קאו יקבל מחצית מסכום הפרס, 10 מיליון קרונות שבדיות (כ-6 מיליון שקל). את החצי השני יחלקו ויליאם ס' בויל וג'ורג' אי סמית' ממעבדת בל שבניו ג'רסי. בויל וסמית' הם הראשונים שהצליחו ליצור טכנולוגיית דימות העושה שימוש בחיישן דיגיטלי (CCD). הטכנולוגיה שפיתחו השניים היא המשמשת במצלמות הדיגיטליות.

"הפרס השנה מוענק למדענים האחראיים לשתי תגליות מדעיות אשר תרמו לעיצובה של חברת התקשורת שבה אנו חיים היום", אמר נציג הועדה במעמד ההכרזה על שמות הזוכים. "הם תרמו הן ליצירתם של חידושים רבים בעלי שימוש בחיינו היום-יומיים והן לפיתוחם כלים חדשים למחקר מדעי".

בראש רשימת המועמדים לזכיה בפרס בפיסיקה, מיקמו השנה המעריכים של "תומפסון-רויטרס" את הפיסיקאי הישראלי פרופ' יקיר אהרונוב. אהרונוב, 77, מכהן כפרופסור אמריטוס באוניברסיטת תל-אביב ונחשב לאחד מבכירי הפיסיקאים החיים כיום. בראיון ל-ynet אמר המדען הישראלי בסוף השבוע כי "יהיה נחמד לזכות אבל לא יקרה אסון אם לא אזכה".

פסלו של אלפרד נובל בשטוקהולם. לצידו יצטלמו הזוכים עם קבלת הפרס (צילום: AFP)

פרס נובל בפיסיקה חולק לראשונה בשנת 1901 ומאז חולק מדי שנה למעט בין השנים 1940-1943, אז הופסקה חלוקתו בשל אירועי מלחמת העולם השנייה. הזוכה הראשון בפרס היה הפיסיקאי וויליאם קונרד רנטגן, אשר גילה את קרינת הרנטגן. בין הזוכים לאורך השנים נמנים מארי קירי (1903), מקס פלאנק (1921) ואלברט איינשטיין (1921).