הרטה מולר זכתה בפרס נובל לספרות

עמוס עוז ייאלץ להמשיך להמתין; ועדת פרס הנובל של האקדמיה השבדית הכריזה היום (ה') כי הזוכה לשנת 2009 בפרס היוקרתי ביותר בעולם הספרות היא המשוררת הגרמנייה ממוצא רומני, הרטה מולר. מולר תזכה בסכום של 1.37 מיליון דולר.

מולר. שוב בחירה מפתיעה

מולר היא האישה ה-12 שזוכה בפרס מאז 1901. בנימוקי הוועדה נכתב בין היתר: "בכתיבת השירה המתומצתת והפרוזה הכנה שלה, מולר מתארת את נופם של המנושלים".

יו"ר ועדת הפרס, פטר אנגולנד, הוסיף: "לדעתי, יש בכתיבתה עוצמה אדירה וסגנון מאוד ייחודי. אתה קורא חצי עמוד, ואתה יודע מיד שזו מולר. תמיד יש לה משהו מהותי לומר, מתוך הרקע ממנו באה, כאישה רדופה ברומניה, אבל גם כמהגרת בגרמניה, שם היא מנוכרת לממסד הפוליטי, לשפה של הרוב וגם למשפחתה שלה".

בעבר צוטטה מילר אומרת: "החיים תחת השלטון הדיקטטורי ברומניה היו עבורי חוויה מכוננת, ולחיות בגרמניה לא מוחק את ניסיון העבר שלי. אמנם ניסיתי למחוק את העבר, אבל שלטון דיקטטורי הוא עדיין נושא מאוד מדובר בציבוריות הגרמנית".

מולר בת ה-56 היא רומניה תושבת גרמניה, שמתגוררת כיום בברלין. בתחילת דרכה התפרנסה מהוראה ומתרגום, אך פוטרה לאחר שלא הסכימה לשתף פעולה עם המשטר. היא פרסמה סיפורים, שירים ומחקרים רבים, וזכתה במספר רב של פרסים, בעיקר מקומיים, כמו פרס ברלין לספרות (2005), פרס וורת' לספרות אירופית (2006), פרס קפקא (1999) ועוד.

את ספרה הראשון "Niederungen" (סיפורים קצרים) פרסמה ב-1982 בשפה הגרמנית, והוא יצא לאור

במהדורה מוגבלת, ברומניה בלבד. חמש שנים לאחר מכן, עזבה את מולדתה עם בעלה והתיישבה בגרמניה, כשהיא עוסקת בעיקר בהוראה. בשנה שעברה שמה עלה לכותרות, כאשר שלחה מכתב פתוח להוריה-רומן פאטאפיביצ'י, נשיא המועצה הרומנית לתרבות, כתגובה על תמיכתו במודיעים של ה"סקוריטטה", זרוע הביטחון החשאית של רומניה.

כצפוי, ועדת הפרס שוב "הפתיעה" את סוכנויות ההימורים והספקולציות, שהימרו השנה על הישראלי עמוס עוז כפייבוריט לזכיה, כשלאחריו ג'ויס קרול אוטס האמריקנית, אסיה דז'באר האלג'יראית, חואן גויטיסולו הספרדי ופיליפ רות' האמריקני. עוד שמות שהוזכרו היו הקנדיות מרגרט אטווד ואליס מונרו, הפרואני מריו ורגס יוסה, המקסיקני קרלוס פואנטס, הוייטנאמי דונג טה הונג, הדרום קוריאני קו הון, הלבנוני אדוניס והאמריקני קורמק מקראת'י.

לא רק בישראל שמה של מולר לא מוכר. למעשה, רק מספר מצומצם מאוד של ספריה תורגמו לאנגלית, ולא קצרו

את שבחי הביקורות או נמכרו בצורה משביעת רצון. דקסטר פילקינס מ"הניו יורק טיימס" אף כתב על אחד מספריה: "זה מסוג הספרים שאתה שמח שסיימת אותו, אבל מלא צער על כך שהתחלת אותו, ללא כל קשר למורכבות הטמונה בו". כמו כן, כתב ה"טלגרף" הבריטי השתמש בשאלה הכל כך מוכרת "Herta Who?"

פרס נובל לספרות מוענק מדי שנה, החל מ-1901, לסופר שיצר את "היצירה יוצאת הדופן ביותר שיש בה נטייה אידאליסטית", כפי שכתוב בתקנון. למעשה, הזוכה מקבל את הפרס עבור מכלול יצירתו, ולא עבור ספר אחד כמו, למשל, בפרס "בוקר" הבריטי. בשנה שעברה, גם כן בניגוד לציפיות ולספקולציות, זכה בו הסופר הצרפתי ז'אן מרי גוסטב לה קלאזיו.